הנקראות ביותר

עתירה: להקפיא הוצאת שומות מס לבני זוג העובדים יחד

העליון פסק כי לזוגות העובדים יחד בעסק תוצא שומה משותפת, ובכך הגדיל את חבות המס שלהם ■ העותרים: המחוקק הבהיר כי החוק יתוקן לאחר הבחירות, אך "רשות המסים ממשיכה לגבות כמה שיותר מס וכמה שיותר מהר"

על רשות המסים להקפיא את הוצאת שומות המס ולעצור את הליכי הגבייה של מס הכנסה בקרב בני זוג נשואים העובדים יחד בעסק משותף - עד לשינוי ההוראות המקפחות אותם מבחינת גובה המס לעומת זוגות שאינם עובדים יחד.

כך טוענים שורה של עותרים בעתירה שהוגשה ביום חמישי האחרון לבג"ץ, ובהם לשכת ארגוני העצמאים והעסקים (להב), נעמ"ת והתאחדות המלאכה והתעשייה.

לטענת העותרים, המחוקק הביע את כוונתו הברורה לתקן, לאחר כינון הכנסת החדשה, את החקיקה הרלוונטית שתאפשר גביית מס מבני זוג העובדים יחד בעסק משותף בשומות נפרדות ולא במשותף, מה שיוריד את חבות המס שלהם.

שופט בג"ץ, סלים ג'ובראן, הורה לרשות המסים להשיב לעתירה בתוך חודשיים. שאלת צו הביניים תידון במהלך השבועיים הקרובים.

העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד זיו שרון ורו"ח רמי אריה, עוסקת בהוראות פקודת מס הכנסה ובאופן פירושן על-ידי בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין.

סעיף 65 לפקודה קובע כי בני זוג נשואים ימוסו כיחידה אחת, בחישוב הכנסה מאוחד, כך שיראו את הכנסות בני הזוג כהכנסה חייבת של אחד מהם והיא תחויב על שמו. סעיף 66(ד) קובע חריג, ולפיו בתנאים מסוימים, בן הזוג יוכל לבקש חישוב מס נפרד, אלא שתנאי עקרוני בסעיף הינו היעדר תלות בין ההכנסות. ברור שכאשר בני זוג עובדים יחד בעסק שהקימו במו-ידיהם, הכנסותיהם ימוסו במדרגות מס גבוהות יותר.

בשנת 2003 פסק בית המשפט העליון כי בני הזוג העובדים יחד בעסק משותף רשאים להוכיח לרשות המסים כי לאחד מבני הזוג אין השפעה על שכרו של האחר, כך שניתן יהיה למסותם בנפרד. ואולם, לפני חודשים אחדים הפך בית המשפט העליון את ההלכה, וקבע בפסק דין מלכיאלי כי על בני הזוג לעמוד בתנאים הקבועים מפורש בחוק - משמעות הדבר שבכל מקרה חישוב שומת המס שלהם ייעשה בנפרד.

יצוין כי בפסק דינו האחרון של העליון, קראו השופטים למחוקק לתקן את החוק האנכרוניסטי, המפלה אלפי נישומים העובדים ביחד עם בני זוגם למחייתם.

רעם ביום בהיר

לטענת העותרים, "הלכת מלכיאלי ניתנה כרעם ביום בהיר עבור אלפי הזוגות העובדים באותו העסק. שכן, אם ניקח לדוגמה את אחד מזוגות העותרים שאנו מייצגים, שהם הבעלים בחלקים שווים בחברה שהקימו יחד, הם ייעצרו בשלב הראשון ואפילו לא יוכלו להוכיח היעדר תלות".

לטענת העותרים, "המחוקק, בכובעו כוועדת הכספים של הכנסת, כינס במהרה את כלל הנוגעים בדבר, ביניהם חברי כנסת, אנשי רשות המסים, נציגים של גופים לוביסטיים גדולים (שחלקם הצטרפו לעתירה) ונציגי הנישומים. מהדיונים הסוערים בוועדת הכספים דבר אחד היה ברור: המחוקק הרים את הכפפה שזרק בית המשפט העליון והודיע כי בכוונתו לתקן את החוק. תיקון זה נובע לדברי המחוקק בהיות הסעיף אנכרוניסטי, מפלה, לא תואם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואין לו מקום בספר החוקים שלנו".

אלא שבינתיים פוזרה הכנסת, והמערכת הפוליטית נכנסה לתקופת בחירות. משכך, ביקש היו"ר היוצא של ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), מרשות המסים להקפיא את המצב הקיים, והודיע כי בכוונתו לתקן את החוק גם באופן רטרואקטיבי.

ואולם לדברי העותרים, "רשות המסים ממשיכה בשלה, ממשיכה בכל המרץ לגבות כמה שיותר מס וכמה שיותר מהר. הרשות לא בוחלת באמצעים ומתמרצת נישומים רבים להגיע לפשרות תחת לחץ זמנים - כל זאת כאשר היא מודעת לכך שהמחוקק מתכוון לתקן את החוק גם ביחס לחובות שהרשות מנסה לגבות".

עוד טוענים העותרים כי מלבד מכתביו של ח"כ גפני פנו לרשות המסים גורמים נוספים, ובהם לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, התאחדות המלאכה והתעשייה וכן נישומים רבים. (בג"ץ 453/13).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות