בדיקת "גלובס": איך להרוויח בבורסה מהבחירות?

צריכים עוד רמז לכך ש-2013 הולכת להיות שנת המניות? קבלו את תשואות המדדים בבורסת אחד-העם בשנה הראשונה אחרי הבחירות ■ האם זהות המפלגה הזוכה תשפיע על שוק המניות, והאם מה שהיה הוא מה שיהיה?

מחר (ג') יתקיימו הבחירות לכנסת ה-19, לאחריהן אמורה להתבהר התמונה הכלכלית והחברתית של ישראל. לרוב, לתוצאות הבחירות יש השפעה גם על הלך הרוח בשוק ההון המקומי, בייחוד בשנה שלאחר הבחירות.

רגע לפני שהולכים לקלפי, בדק "גלובס" כיצד המשקיעים נוטים להגיב למערכות בחירות, מה אפשר ללמוד מנתוני העבר והאם אפשר להרוויח מכך.

"מלבד 2001, במהלך השנה שלאחר הבחירות הניב מדד המניות הכללי (מדד משוקלל של כל שערי המניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ל' א') תשואה חיובית משמעותית", אומר צחי רודניק, מנכ"ל אימפקט.

מבדיקה שערכו בבית ההשקעות עולה, כי בשנים שחלפו בעשר מערכות הבחירות האחרונות (1981-2009) הממוצע הרב-שנתי של מדד זה עומד על כ-10% בשנה, בעוד הממוצע הרב-שנתי של המדד בשנה הראשונה שלאחר הבחירות (כולל 2001) הוא כ-30%. לזהות המפלגה הזוכה, אגב, אין משמעות. אז מה כן משפיע?

"שוק ההון אוהב יציבות פוליטית, והשנה הראשונה לאחר הבחירות היא היציבה ביותר", מסביר רודניק. "מדובר בתקופה שבמהלכה אפשר לבצע רפורמות ביתר קלות, ולהוציא לפועל הבטחות. האופטימיות שהמועמדים זרעו טרום הבחירות עדיין באוויר - לפחות מבחינת המשקיעים".

באימפקט סבורים, אם כך, כי השילוב בין הנתונים הסטטיסטיים החיוביים, הריבית הנמוכה, היעדר אלטרנטיבות להשקעה, וכן ירידת הנושא האירני מהכותרות - כל אלו מחזקים את ההערכה, כי 2013 צפויה להיות חיובית באפיק המנייתי.

רק הבחירה הישירה קילקלה

בקלי שוקי הון ערכו בדיקה דומה, תוך שהם מתמקדים במדד ת"א 25. בבית ההשקעות מצאו, כי בשמונה מתוך תשע מערכות הבחירות האחרונות - בשנה שלאחר הבחירות שוק המניות רשם תשואה חיובית. שיעור התשואה שרשם השוק בשמונה מערכות הבחירות הללו נע בין 20% ל-65%, ובממוצע עומדת התשואה על כ-30% בשנה שאחרי הבחירות. תשואה זו גבוהה משמעותית מהתשואה השנתית ה"נורמלית" ב-29 שנים האחרונות, שעומדת כאמור על כ-10% בממוצע רב-שנתי.

לדברי יובל קורן, מנכ"ל קלי שוקי הון, "הסקרים מנבאים כי מי שייבחר כראש הממשלה הבא יהיה בנימין נתניהו. לפני כעשר שנים נטבע בזירה הכלכלית מונח בשם 'אפקט ביבי', אולם עוד בזמנו היו תהיות להשפעתו החיובית. במקביל, רבים טוענים כי עתידו של שוק ההון המקומי תלוי באירועים עולמיים ולא במערכת הפוליטית המקומית, ובכך שעליית ממשלות חדשות נתפסות כתמריץ חיובי לבורסה".

בקלי מצאו כאמור, כי בשמונה מתוך תשע מערכות הבחירות האחרונות (משנת 1984), בשנה הראשונה לכהונת הממשלה נרשמו עליות חדות. כך למשל, בשנת 1999, כאשר אהוד ברק נבחר לראשות הממשלה, הבורסה עלתה בכ-30%, למרות התפוצצות בועת ההיי טק באותה השנה. בשנת 2006, כאשר אהוד אולמרט נבחר כראש ממשלה, הבורסה עלתה בכ-20% למרות מלחמת לבנון השנייה. בשנת 2009, עת נבחר בנימין נתניהו, הבורסה עלתה בכ-59%, למרות המיתון העולמי כתוצאה ממשבר הסאב-פריים שהחל שנה לפני כן.

מעניין לציין, כי בשנה שאחרי הבחירות שנערכו ב-2001, שהיו הבחירות היחידות בישראל שבהן ראש הממשלה נבחר בשיטת הבחירה הישירה, השוק ירד ב-2%.

בקלי מבהירים עם זאת, כי על אף הנתונים המרשימים, אין קשר סיבתי בין הקמת ממשלה חדשה לעליות בבורסה המקומית. "להיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה, אך לא בטוח שהסטטיסטיקה תהווה אבן שואבת של אופטימיות למשקיעים, או למשל שדווקא כהונתו השנייה של אובמה לנשיא ארה"ב ומינויו של שר הביטחון צ'אק הייגל היא זו שתשפיע".

אופק מדיני טוב לבורסה

במקביל, בשוק נשמעים קולות פחות אופטימיים, שלפיהם לא בהכרח ניתן ללמוד ממערכות הבחירות הקודמות על התנהגות השוק. לדברי ירון פרידמן, אנליסט בבנק הפועלים, "לאור ניסיון העבר, אנו צופים כי לבחירות הנוכחיות צפויה להיות השפעה מינורית על שוק המניות". מהבחינה שערכו במחלקת המחקר של הבנק עולה, כי בכל מערכות הבחירות, בחודש שלפני הבחירות עצמן רשמה הבורסה תשואה עודפת על פני ה-S&P 500, ככל הנראה בשל הצפי לירידה בחוסר הוודאות שמאפיינת את הכלכלה המקומית בשנת הבחירות.

עם זאת, לא מדובר בתשואה עודפת מובהקת, שכן ב-3 מתוך 6 התקופות שבהן נרשמה תשואה עודפת במדד המקומי, מדובר בתשואה עודפת של פחות מ-3%. נתון נוסף שבולט בבחינת מערכות הבחירות של השנים האחרונות, הוא העובדה שכאשר בבחירות זכו המפלגות אשר הציעו אופק מדיני (כגון בחירות 1992), שוק המניות הגיב בחיוב לתוצאות, בעוד במערכות שבהן האופק המדיני היה מעורפל (1988, 1996 ו-2009), התגובה בבורסה בחודש שלאחר היוודע התוצאות הייתה שלילית בהשוואה לשווקים הגלובליים.

"להערכתנו בטווח הקצר עלול השוק לסבול מחולשה, פחות בגלל הבחירות עצמן, ויותר בגלל החשש מפני תקציב הכולל שורת גזירות כלכליות, ובשל האתגרים שמולם צפויה הכלכלה המקומית להתמודד בחודשים הקרובים", מסכם פרידמן.

תשואות המדדים
 תשואות המדדים