מהן האפשרויות העומדות בפני הממשלה וכיצד יושפע השוק?

תוצאות הבחירות מהוות את הגושפנקא הסופית להצלחתה של המחאה החברתית. המחאה, בניגוד לכמה פרשנויות לא שאפה ליישם מודל סוציאליסטי מנותק שעבר מן העולם. מתברר שהציבור הישראלי נבון מספיק בכדי להבין שמודל כזה אינו ישים. כל מה שהציבור רוצה זה שינוי של סדר העדיפויות. שינוי שכולל הקצאת משאבים נכונה וצודקת, ומתן שירותים ציבוריים הוגנים. כך מציינים בבית ההשקעות אפסילון בסקירה שפרסמו הבוקר.

עכשיו כשהבחירות מאחורינו, ניצבים בפני הממשלה החדשה מספר אתגרים לא מבוטלים. המשימות הן מורכבות, בעיקר על רקע העובדה ששנת 2012 הסתיימה בקול ענות חלושה, כפי שמעידים הנתונים שהתפרסמו השבוע שהצביעו על המשך הירידה בפדיון של רשתות השיווק. השנה שעברה הסתיימה אמנם עם צמיחה סבירה של המשק הישראלי, אלא שהתוצאה הסופית (הסבירה) הושגה בעיקר הודות לחצי הראשון של השנה.

בראש סדר היום החדש נמצא תקציב המדינה והגרעון. הממשלה הנוכחית תצטרך להתמודד עם התחייבויות עתידיות של קודמתה בגובה של כ- 14 מיליארד שקל אשר עוברות את תקרת ההוצאה המותרת בחוק.

מכאן עולה השאלה הראשונה, האם יבוצעו התאמות וקיצוצים בתקציב ע"י שר האוצר החדש או לחילופין נראה שינוי חקיקה וגידול בתקרת ההוצאה המותרת.

באפסילון מציינים 2 חלופות הגיוניות והמשמעות הנגזרת מהן:

■ קיצוץ בהוצאות בשילוב העלאת מיסים כאשר הסעיף של קיצוץ ההוצאות יהיה משמעותי יותר. כמובן שמדובר בחלופה קשה מבחינה פוליטית אך חלופה זו תתרום לאמינותה הפיסקאלית של ישראל ותהיה חלופה טובה לשוק האג"ח.

■ תרחיש סביר נוסף שתלוי כמובן ברגישות הקואליציה שתוקם ובו ישונה החוק כך שיתאים לתבנית ההוצאות הקיימת, על מנת למנוע קיצוצים נרחבים. בתרחיש כזה משרד האוצר יוכל גם לתת תחזית צמיחה תלושה מהמציאות לחישוב תקרת הגירעון וכך להצדיק את 3% הגירעון המותרים גם בלי להעלות מיסים. משמעות תרחיש זה הינה בעיתית שכן הממשלה מגדילה את הגרעון ואת יחס החוב תוצר בישראל ומניחה הנחות לא שמרניות לעתיד , מה שעלול לייצר מצב מאוד לא נוח עבור שוק האג"ח.

באפסילון מעניקים הסתברות גבוהה לתרחיש הבא:

1. הממשלה הקודמת פעלה באופן שמרני יחסית במגבלת האפשרויות ו"אנו מניחים שמצב זה יימשך".

2. מפלגת "יש עתיד" תהיה פחות גמישה לנושא העלאות המס, בפרט כשמדובר על מס הפוגע ישירות במעמד הביניים.

3. למרות התאוששות גלובאלית מסוימת חוסר הודאות הכלכלי עדיין גבוהה. קיצוצי ההוצאות יכוונו ככל הנראה בעיקרן לתקציב הביטחון ולסעיף השכר במגזר הציבורי וככל הנראה גם לסעיף הקצבאות. העלאות מיסים כבר מתוכננות ומתוקשרות ומדברות על ביטול פטורים של מס במגזרים שונים. כפי שראינו בשנה שעברה מיסוי עלול להיות גורם אינפלציוני במיוחד כשמדובר על סעיפים כגון מע"מ או בלו.

לאור גובה הגרעון נכון היה להניח התפתחות אינפלציונית נקודתית בגין נושא המס, ומאותה זווית בדיוק ניתן היה גם להסביר את גובה ציפיות האינפלציה בטווח הקצר על עקום התשואות.

לסיכום, "שוק האג"ח צפוי להמשיך ולהגיב בחיוב בעקבות כל אבן דרך משמעותית שתושג בחודש הקרוב עם הרכבת הממשלה אשר תתמוך בחלופה א' לעיל, שהינה בעלת השפעה אינפלציונית נמוכה, מה שמעניק העדפה לשקלים ע"פ הצמודים. בנוגע למח"מ, הערכתנו הינה כי בנק ישראל עוקב בדריכות אחר ההתפתחויות ולא ימהר לבצע הורדת ריבית נוספת החודש עד התבהרות הרכב הממשלה והמדיניות התקציבית שלה. לאור זאת, אנו ממשיכים להמליץ על החזקה באפיק השקלי במח"מ של 5 שנים ובאפיק הצמוד במח"מ של 5-6 שנים".