מנכ"ל שמן: "אי אפשר לדעת בוודאות מה גודל המאגר"

אנחנו עדיין לא ערב הסעודית, ובדרך מצפות לנו הרבה מאוד אכזבות. כל השחקנים החדשים - אני מזהיר אתכם, צפויות לכם אכזבות". את הדברים הללו אמר יוסי לוי, אחד הפעילים הוותיקים בתחום חיפושי הנפט והגז בישראל, במהלך ישיבה סוערת של ועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בחוק הנפט בפברואר 2010.

האכזבות, כידוע, אכן הגיעו, ב-2012, אלא שבינתיים החליף לוי צד ועבר לזה של "השחקנים החדשים". הוא עזב את קבוצת ישראמקו בה עבד במשך 19 שנים ובמסגרתה היה שותף למציאת תגלית הגז "תמר", לטובת ניהול חברת שמן נפט וגז שהוקמה לפני שנתיים. בתקופה הקרובה לוי יעמוד מול מבחן התוצאה, כשקידוח "ים 3" אותו מבצעת החברה מול חופי אשדוד יגיע לשכבות המטרה.

הקידוח נעשה ברישיון "שמן", שבתחילת שנות התשעים בוצעו בו שני קידוחים, עוד כשנקרא "מד אשדוד". בקידוח השני שנעשה, "ים 2", הגיע המקדח לשכבת המטרה ומצא בה נפט, אולם בשל העובדה שהציוד לא היה מותאם ללחצים ולטמפרטורות הגבוהות שהיו בעומק האדמה, הופסקו מבחני ההפקה בו לאחר זמן קצר. בסקרים הסייסמיים שבוצעו לפני הקידוח הנוכחי, העריכה חברת המחקר האמריקנית NSAI כי במבנה "ים" יש רזרבות בהיקף של 120 מיליון חביות נפט (P50).

"הקידוח הזה הוא סגירת מעגל בשבילי", מודה לוי בריאיון ל"גלובס". "ים 2" היה הקידוח הראשון שלי כמנכ"ל נפטא שהחזיקה בו 5%, ותמיד זוכרים את הקידוח הראשון". עובדה זו ניכרת היטב בשיחה, כשנראה שלוי זוכר כל פרט וממצא מהקידוח ההוא, למרות שמאז חלפו כבר שני עשורים.

"הקידוח הגיע לעומק של 5,300 מטר, חדרנו לעומק של 60 מטר בשכבת המטרה, ומצאנו 8 מטר טובים שאותם פתחנו ובהם עשינו מבחני הפקה", הוא נזכר. "כשמבצעים מבחני הפקה, בשלב הראשון צריך לתת לנפט לזרום ולהתנקות מכל הבוץ שנמצא לאורך שכבות הקידוח, ורק אז ניתן למדוד את הלחץ". במבחן ההפקה שבוצע אז נשאב נפט בקצב של 800 חביות ליום, אלא שלדברי לוי "הבאר לא התנקתה מספיק, כך שלא ניתן לדעת מה הקצב האמיתי".

"ים 3", בכל מקרה, לא ייעצר בעומק של 5,300 מטר. "אנחנו נקדח עד 5,800 מטר, ויש עוד 500 מטר נוספים. השאלה היא האם קיימים בהם נפט. אם הקידוח היה למטרת 'ים 2' בלבד - לא הייתי חוזר לקידוח הזה. כל החלום הוא למצוא שכבה עמוקה יותר שתוכל לתרום כמויות לסך נפח המאגר, וכמויות יומיות שיאפשרו למאגר להיות כלכלי".

אלא שעוד בטרם יגיע הקידוח למטרת הנפט העיקרית, בסביבות מאי, הוא צפוי להגיע בסוף פברואר למטרת הגז המשנית, בעומק של כ-3,500 מטר. על פי הסקר הסייסמי, ישנו סיכוי של 36% למציאת רזרבות גז טבעי בהיקף של 1.8 TCF (טריליון רגל מעוכב).

- בשלושת הקידוחים האחרונים שבוצעו בשנה האחרונה ("שרה", "מירה" ו"אפרודיטה 2") היה פער משמעותי בין הסקרים הסייסמים המבטיחים לבין המציאות. האמינות של הסקרים עדיין טובה?

"אני תמיד אומר - תסתכל גם על האחוז שלא תמצא. צריך להיזהר, להביא בחשבון גם את הסיכונים, ולקחת בעירבון מוגבל גם דוחות סיסמיים טובים. בסוף אין תחליף למקדח, ואף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מה גודל המאגר. יש פרויקטים בעלי סיכון גבוה שיצאו טוב, ויש פרויקטים בעלי סיכון נמוך שיצאו לא טוב, וצריך לקדוח גם את אלה וגם את אלה".

"השוק הישראלי די מצומצם"

חברת שמן נפט וגז הוקמה כדי לקלוט אליה את הרישיון בו זכה איש העסקים החרדי חיים ליבוביץ' (שמכר לאחרונה את מניותיו, עוד בטרם הקידוח, בתמורה לכ-80 מיליון שקל). לליבוביץ' הצטרפו חברת מנופים ובעליה דאז, ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי. החברה החליטה לצרף לשורותיה את לוי, שכאמור מכיר היטב את הפרוספקט, כשהמעבר הביא ללוי גם שדרוג משמעותי בתנאי השכר לעומת אלו שלהם זכה בישראמקו.

בעוד בכירי דלק אנרגיה התעשרו לאחר תגלית "תמר" בעקבות אופציות שהיו להם, הרי שללוי לא היו אופציות כאלה בישראמקו, עניין שהשתנה עם המעבר שלו לשמן. מלבד אופציות ל-3% למניות החברה אותם קיבל - בדומה לרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, המשמש כיו"ר החברה - מרוויח לוי שכר של 100 אלף שקל בחודש. בחודש הבא יתכנסו בעלי המניות לאשר לו מענק חד פעמי מיוחד של 6 משכורות, בגין תרומתו לפעילות החברה והשלמת חלקה במימון קידוח "ים 3".

תקציב הקידוח עומד על כ-108 מיליון דולר (ללא מבחני הפקה שעלותם מוערכת בכ-10 מיליון דולר נוספים), לאחר שתפח בעקבות עיכובים שנבעו מרגולציה, תנאי מזג אוויר וסיבות ביטחוניות. שמן, באופן חריג בענף החיפושים, מבצעת את קידוח "ים 3" כשהיא מחזיקה 87.5% מהזכויות בו, ורק שותפות החיפושים זרח הצטרפה אליה ורכשה 7.5% מהזכויות.

- לא ניסיתם להכניס שותפים נוספים שייקחו חלק מהסיכון?

"בגדול, השוק הישראלי די מצומצם. יש שחקנים גדולים שזה לא מעניין אותם, כמו דלק וישראמקו, בגלל שהממונה על ההגבלים לא יאפשר להם כניסה. לשחקנים האחרים יש מחויבויות לפרויקטים שהם מבצעים בעצמם וצריכים לגייס להם כסף, והם לא רואים הצידה. הלכנו ללונדון לעניין קרנות השקעה בנפט - הם רוצים לראות שיש לפחות שני פרוספקטים, והיו מוכנים להביא כספים רק בכפוף לזה".

"נדרשתי להסתכל לאנשים בעיניים"

שמן הונפקה בנובמבר 2011 לפי שווי של 700 מיליון שקל - שווי נמוך משמעותית מזה שאליו כיוונו בעליה - וגייסה מהציבור 120 מיליון שקל. היום היא נסחרת לפי שווי של 510 מיליון שקל, לאחר שדיללה את המשקיעים, במספר גיוסי הון לצורך השלמת מימון הקידוח.

- הכישלונות האחרונים בסקטור פגעו בתימחור שלכם?

"הבורסה יודעת לתמחר כל דבר בצורה הגיונית. אני חושב שבכל השלבים תומחרנו באופן שקול. אני בטבעי שמרן, והדבר שאני הכי חושש ממנו הוא שנגייס במחירים אסטרונומיים, ואז כישלון יפגע באנשים שייכנסו בגלל ההייפ".

לוי חווה הייפ כזה בשנות ה-90. "היו ימים קשים כשהייתי מנכ"ל ישראמקו. אני האמנתי תמיד שיש פוטנציאל, אבל במהלך התקופה גייסנו כספים ואנשים הפסידו במהלך כל הקידוחים היבשים. הייתי צריך להסתכל בעיניים לאנשים שהפסידו הרבה כסף".

- למה לא שריינתם את האסדה לקידוח נוסף ברישיון, במבנה "בראבו"?

"עדיף לקחת התחייבות להמשך הדרך כשיש לך ממצא. נלך לקדוח ב'בראבו' לפי התוצאות של קידוח 'ים 3'. אם 'ים 3' חס וחלילה לא יהיה כלכלי, גם בראבו לא יהיה כדאי לקידוח. אם התוצאות יהיו טובות אני לא חושב שתהיה לנו בעיה להביא אסדה שתקדח שם".