1. האם וירוס השפעת הוא יצור חי?
מגפת השפעת היא הזדמנות ליישב סוגיה שהטרידה שחקני 'ארץ עיר' במשך שנים רבות - האם וירוס הוא שם של חיה ב-ו'. ובכן, וירוס השפעת, כמו כל וירוס, הוא רצף גנטי שאינו חי - הוא לא יודע לקבל החלטות, לא מתרבה בפני עצמו ולא יודע לנצל אנרגיה מהסביבה כמו תא חי או אפילו כמו חיידק. מה שהוא כן יודע זה להיכנס לתוך תאים חיים, לנצל את מנגנוני ההתרבות של התא כדי לשכפל את עצמו ואז "לפוצץ" את התא ולצאת לתוך הגוף - שוב כרצף גנטי נטול חיים.
לו הגוף לא היה מגיב כלל לווירוס, הוא היה גורם לפירוקו המוחלט בסופו של דבר. למזלנו, המערכת החיסונית מנסה להילחם בווירוס וגורמת לנו לחלות - כך, היא מנסה לבשל את הווירוס ואז אנחנו מרגישים חום; היא מנסה להוציא אותו וגורמת לנו להתעטש ולהשתעל; היא רוצה שננוח - ולכן אנחנו מרגישים חלשים.
2. מהיכן מגיעים וירוסים?
המדע עדיין לא הגיע להסכמה בנושא. תיאוריית "הבריחה" גורסת שהווירוס הוא חומר גנטי מתוך תא שפיתח יכולת לעבור בין תאים; תיאוריית "הניוון", לעומת זאת, אומרת כי מדובר בחלק מהרצף הגנטי של יצור שהיה פעם חי והתנוון; ואילו תיאורית ה"וירוס קודם" טוענת שכל היצורים החיים בעולם התחילו כווירוסים אבל התפתחו לתאים.
3. כל כמה זמן יש מוטציות בווירוס שפעת?
כל הזמן, גם ברגעים אלו ממש. וירוסים עוברים יותר מוטציות בתוך גוף האדם ביום אחד, מאשר בני האדם עברו בכל מיליוני שנות התפתחותם.
4. האם שפעת יכולה להפוך לקטלנית?
ה'שפעת הספרדית' שהשתוללה בעולם בשנים 1918-1920, היא עדות לעוצמה הפוטנציאלית שיש למחלה. אז, פגע הווירוס ב-500 מיליון בני אדם והרג 10-20 מיליון שהיוו כ-1%-2% מאוכלוסיית העולם. המחלה, נציין, פגעה ללא אבחנה בקורבנות מכל הסוגים, והרגה גם את הצעירים והבריאים שבדרך כלל עבורם היא אינה נחשבת לקטלנית.
נכון שאז לא היו חיסונים וגם לא הייתה מודעות להיגיינה כפי שיש כיום, אבל הווירוסים היום נחשבים למסוכנים הרבה יותר זאת משום שאוכלוסיית העולם צפופה יותר והמגפה מסוגלת להגיע לכל מקום.
5. האם וירוס השפעת מנסה לעזור לנו להתמודד עם המחלה?
חוקרים באוניברסיטת אדינבורו התפלאו לגלות בתוך חלק מווירוס השפעת, גן שכאשר הוזרק לעכברים נראה כי גרם להם להירפא מהמחלה. בדיקה מעמיקה יותר הראתה שהגן - PA-X שמו - לא בדיוק ריפא את העכברים משפעת, אלא דיכא את תגובת המערכת החיסונית שלהם. כך, הווירוס אמנם גרם למחלה, אבל גם דאג שהיא לא "תשתולל" בצורה שמזיקה לגוף.
6. אילו טכנולוגיות נמצאות כיום בפיתוח מתקדם לטיפול בשפעת?
כל שנה מפתחים חיסונים נגד המחלה, זאת על בסיס היכרות עם זן השפעת החדש. משום שלא ניתן להיערך לכך מראש, עד שמפתחים חיסון רבים כבר נדבקים במחלה. כמו כן, אם הווירוס עובר מוטציה משמעותית במהלך העונה, יעבור זמן עד שניתן יהיה לפתח חיסון חדש, אם בכלל.
חברת ביונדווקס הישראלית, למשל, מפתחת חיסון שאמור לתקוף אזורים שמשותפים לזנים רבים מאוד של שפעת, ובכך ליצור 'חיסון אוניברסלי' שאותו ניתן יהיה לקבל בשנה מסוימת והוא יגן מפני זנים רבים של שפעת, גם כאלה שעדיין לא התפתחו. החברה נמצאת היום בשלב הניסויים הקליניים בבני אדם וחברות נוספות בעולם מנסות גם הן לפתח מוצר כזה.
גישה אחרת לשפעת היא תרופות אנטי-ויראליות, המוכרת מביניהן היא טמיפלו של רוש, אבל ישנן גם אחרות. התרופות הללו מתבססות על ההיכרות של עולם הרפואה עם התא האנושי, והן מצליחות להפריע לווירוס כשהוא מנסה להתחבר לתא, להיכנס לתא או כאשר או מנסה להתרבות בתוך התא. עם זאת, הן פחות מוצלחות כאשר הוא מחוץ לתא.
אפשרות אחרת היא לשפר את האדם במלחמתו בווירוס, במקום לתקוף את הווירוס עצמו. מספר מחקרים מתרכזים בניסיון למצוא מה מאפיין את המערכת החיסונית של אנשים שחולים בשפעת לעיתים נדירות או מחלימים ממנה מהר.
עד כה, מופו מספר הבדלים גנטיים בתאי המערכת החיסונית של אנשים בריאים, שיכולים לעזור לחוקרים לגלות איך להתמודד טוב לא רק עם שפעת, אלא עם כלל המחלות הוויראליות.
להתחסן - כן או לא?
האם החיסון לשפעת יכול לגרום לנו להיות חולים?
נדיר שחיסון לשפעת יוצר מחלת שפעת. החיסונים שניתנים כיום כלל לא מכילים וירוסים של שפעת, אלא רק רצפי חומר גנטי שתפקידם לדמות חלקים מהחיסון כדי לעורר את המערכת החיסונית ולהכיר לה את הווירוס. כך שכאשר הוא יופיע - היא תוכל להילחם בו. עם זאת, חלק מהחיסונים שניתנים בתרסיס כן כוללים וירוס מוחלש ולכן הם עלולים לגרום לשפעת, אך רק לעיתים נדירות מאוד ורק אצל חולים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה ממילא.
כחלק מהתהליך, אנחנו מרגישים לפעמים את התגובה של המערכת החיסונית - חום, שיעול ועייפות - אולם זו אינה באמת מחלה. היא לא מסוכנת, היא לא מדבקת. אם כולם יתחסנו - ניתן יהיה למנוע את התפשטות השפעת. כך, ניתן יהיה להגן על אנשים חלשים יותר משפעת קטלנית, וגם לא יהיה מרחב לווירוס לשגשג ולעבור מוטציות שיכולות להפוך אותה למגפה מסוכנת לכלל האנושות.
החיסון הרי אינו מגן מפני כל זני השפעת. למה בכל זאת כדאי להתחסן?
אצל מעטים, החיסון אמנם גורם להרגשה רעה אבל זמנית, בעוד שהמחלה עצמה עלולה לגרום לסיבוכים ובמקרים קיצוניים אף למוות. מרבית החולים מתים לאחר שהווירוס החליש את מערכת החיסון עד כדי הידבקות בזיהום משני, כדוגמת דלקת ריאות. מעבר לכך, ככל שנשלוט בשפעת, כאמור, כך נקטין את הסיכון שלה לעבור מוטציה לזן קטלני.
איך נזהרים?
מסיכות מנתחים עוזרות נגד הידבקות במחלות נשימה רק אם משתמשים בהן נכון. רוב האנשים נוהגים לנשום אוויר דרך המסכה באופן שמביא להידבקות של וירוסים על פני שטחה החיצוני. לאחר מכן, כנראה מתוך הרגל, הם נוגעים באזור הפנים ובשטחים שספגו את הווירוסים שבאוויר, מה שמעלה את אחוזי ההדבקה. הדרך הנכונה להשתמש במסכה היא ללבוש ולהסיר אותה בעזרת הגומי בלבד, להימנע ככל האפשר מלגעת בה ולשטוף ידיים לעיתים קרובות ומיד כאשר מסירים אותה. כמו כן, רצוי להחליף מסכה לעיתים קרובות.
ומה לגבי סוודר? לידיעת הסבתות - לא נמצא קשר ברור בין תחלואה בשפעת לבין חשיפה לקור ישראלי. ודאי תגידו שהשפעת נפוצה יותר בחורף, אבל ההסבר המקובל כיום הוא שבחורף החלונות לרוב סגורים ולכן הווירוסים דחוסים יותר. עוד אפשרות היא שהרמות הנמוכות יותר של אור השמש הטבעי הן שמדכאות את המערכת החיסונית.
לאחרונה הועלתה גם אפשרות שההבדל הוא בלחות. ישנם זנים מסוימים של וירוס השפעת שיותר קל להם לשרוד בסביבה יבשה.
הם, כמו כולנו, מזיעים ומסכנים בקיץ הישראלי, ואילו בחורף הם פורחים. לפי גישה זו, סביבה של מזגנים אפקטיביים מדי תביא את השפעת גם אל הקיץ.
מתמודדים עם השפעת - שאלות ותשובות
1. האם שיעור התחלואה בשפעת גבוה בחורף הנוכחי בהשוואה לשנים קודמות?
כנראה שהתחושה של כולנו די נכונה: מספר הפונים למרפאות קופות החולים בשל תחלואה בשפעת עמד בשבוע האחרון על 16 מקרים לכל 10,000 תושבים, זאת בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד עמד היחס הזה על 5 מקרים בלבד לכל 10,000 תושבים. למעשה, מספר המקרים בשבוע החולף גבוה ממספר המקרים הממוצע בשנים 1998-2011, שעמד על 12 לכל 10,000 תושבים. עם זאת, לפני כשנתיים נרשם שיא במספר המקרים המדווחים על שפעת, והוא עמד על 26 לכל 10,000 תושבים.
2. באיזה אזור מתלוננים יותר על שפעת?
במחוז המרכז מתלוננים הרבה יותר על שפעת ביחס ליתר המחוזות - מספר המקרים המדווחים עומד על 20 לכל 10,000 תושבים, זאת לעומת 18 מקרים במחוז תל-אביב, 15.4 מקרים במחוז ירושלים, 13 מקרים במחוז חיפה, 10.6 במחוז דרום ו-9.3 במחוז צפון. ואומרים שהבריאות בפריפריה טובה עוד פחות.
3. מהו שיעור התושבים שהתחסנו עד כה כנגד שפעת?
נכון ל-15 בינואר, ישנם 1,262,600 תושבים שהתחסנו, שהם 16% בלבד מהאוכלוסייה.
4. האם ישנה עלייה בשיעור המתחסנים ביחס לשנים קודמות?
למרות התחושה כי חלה עלייה במודעות לחיסון ולחשיבותו, השנה נרשמה דווקא ירידה בשיעור המתחסנים. בשנה שעברה עמד שיעור המתחסנים על 16.3%, והשנה כאמור על 16% בלבד.
5. מה מסתתר מאחורי השיעור הממוצע?
כמו תמיד, הממוצע לא מספר את כל הסיפור. מסתבר כי בעוד ששיעור המתחסנים בקרב קשישים עומד על 60%, שיעור המתחסנים בקרב גילאי 19-34 עומד על 5.4% בלבד. שיעור המתחסנים בקרב גילאי 35-49 עומד על 10.4%.
6. האם הצוותים הרפואיים משמשים דוגמה ומתחסנים בשיעור גבוה יותר?
שיעור גבוה יותר כן, מהווים דוגמה? לא ממש. שיעור המתחסנים בקרב רופאים עומד על 27.1%, ושיעור המתחסנים בקרב אחים ואחיות עומד על 17.7% בלבד.
7. האם נותרו עדיין חיסונים נגד שפעת?
באופן אירוני, למרות שיעור המתחסנים הנמוך, קופות החולים לא הצטיידו כראוי בחיסונים כך שאפילו המעטים שביקשו בימים האחרונים להתחסן גילו שפשוט אין אפשרות כזו. במכתב ששלח למנהלי קופות החולים ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, נטען כי החיסונים אזלו בשלב מוקדם מדי של החורף. כתוצאה מכך, כותב גרוטו, משרד הבריאות נדרש להפסיק לעודד את הציבור להתחסן - כי המדפים ריקים.
8. האם קופות החולים צפויות להסיק מסקנות לקראת השנה הבאה?
משרד הבריאות הנחה את קופות החולים להיערך לכך שבשנה הבאה ההצטיידות בחיסונים תספיק לפחות ל-25% מהמבוטחים.
שפעת
כתבות
ני"ע
