סטארט-אפ בשבוע: בדרך למהפכה באורתופדיה ורפואת שיניים?

המוצר של פוליפיד מסייע בהחדרת תרופות לתוך העצמות

רקע: מוצרים טובים, בתחום הרפואי ובכלל, מצליחים יותר בדרך כלל כשהם עונים על צורך שמגיע מהשוק. המוצר של פוליפיד עונה להגדרה הזו. ב-2006 נפגש ד"ר נועם עמנואל עם שני רופאי שיניים שביקשו ממנו לתכנן, חומר שישחרר תרופה באופן הדרגתי.

"המטרה שלהם הייתה לתקוף את שוק הפריודונטיה - שחרור אנטיביוטיקה בחלל הפה לאורך זמן", אומר עמנואל, "יש היום פתרונות לבעיה הזו, אבל אין מוצר שיכול לשחרר תרופה לאורך זמן רב, בקצב באמת קבוע, ומבלי שהתרופה נפגעת במשך התהליך כתוצאה מחשיפה לנוזלי הגוף".

עמנואל היה בזמנו מומחה למערכות ננוטכנולוגיה בחברת נובו מד, ועבד בין היתר על רכיבים שונים בגלולה של גיוון אימג'ינג: "באותו רגע שהם שאלו, עלה אצלי הרעיון שהיום הוא פוליפיד. התחלתי לשחק עם החומרים. היו אחרים שהאמינו בזה יותר ממני, וב-2008 הוקמה חברה תחת חממת קסניה.

"אחת הדירקטוריות בחברה, ד"ר יפית שטרק, הזמינה אותי לנטוש הכול כדי לנהל את החברה. זו כמובן דילמה. לא הכרתי אז מה זה סטארט-אפ, מלבד מקריאה בעיתון. אבל קסניה אמרו שבלי שאגיע, לא תהיה חברה. אז באתי. כיום אני CTO כשלמנכ"ל מונה אמיר וייסברג, שעמד בראש קבוצת המשקיעים של החברה בסבב הגיוס השני שלה".

השוק: "למרות שהתחלנו מתחום רפואת השיניים, בסופו של דבר בחרנו לפתח מוצר ראשון לתחום האורתופדיה. המוצר עצמו דומה - עצם זו עצם, אבל שוק האורתופדיה ענק והצורך בו גדול. השוק הזה כל הזמן גדל - האוכלוסייה מתבגרת ויש יותר עצמות פריכות".

הצורך הוא למנוע זיהומים בשברים חמורים. "יש בעיה רצינית בהבאת אנטיביוטיקה אל השברים הללו", מסביר עמנואל, "כי אין הרבה זרימת דם אל העצם ממילא, ובמקרים של טראומה כלי הדם קרועים. לכן לא נותנים במקרה הזה אנטיביוטיקה דרך הפה או הווריד, אלא מחדירים לאזור הפגוע עצמו".

הטיפול העיקרי הוא אנטיביוטיקה בשחרור מושהה מתוך קפסולות שמוחדרות לעצם. הבעיה היא שהתרופה בקפסולות הקיימות מספיקה רק לזמן קצר או שהיא נהרסת בשלב כלשהו על-ידי הרטיבות. "לכן בפועל, מבצעים ניתוחים חוזרים ונשנים שבהם פותחים את המקום, מכניסים אנטיביוטיקה, סוגרים וחוזר חלילה".

המוצר: עמנואל: "הטכנולוגיה מבוססת על שילוב של פולימרים (שרשראות ארוכות של מולקולות שיוצרות, למשל, פלסטיק וחומרים דומים לו) וליפידים (מולקולות שומניות), כפי שאפשר להבין גם משם החברה. אנחנו קושרים ביניהם בקשרים כימיים חלשים, כך שמבחינת הרגולטור עדיין מדובר בשני חומרים שמוכרים לגוף, והם גם לא משפיעים על התרופה - רק כולאים אותה. אפשר ליצור כ-200 אלף קומבינציות שונות בין שני סוגי החומרים. עד שאנחנו עשינו זאת, לא חיברו פולימרים וליפידים אלא ברמה פרימיטיבית

"יש לנו מערכת רב שכבתית שבה כל שכבה עשויה משילוב של פולימרים וליפידים ובין כל שתי שכבות כלואה תרופה. בכל פעם שנמסה שכבה, משתחררת תרופה. על-ידי שליטה בהרכב, מספר ועובי השכבות, ניתן להתאים את קצב השחרור לכל מטרה".

במוצר האורתופדי של החברה (שנקרא "בוניפיד"), הפוליפיד מופיע כשכבה דקה של חומר שנמרחת על גבי שבבי עצם. כך הוא אפשר גם לרפא את הזיהום וגם לטפל בגידול העצם מחדש באותו המוצר.

- מה עשיתם לחומרים כדי שיתחברו בצורה אפקטיבית?

"כלום. אבל בחרנו את החומרים הנכונים ובישלנו 'מרק' שבו הם יודעים להתחבר".

פוליפיד

■ שנת הקמה: 2008

■ תחום פעילות: תרופות בשחרור מושהה לאורתופדיה ורפואת שיניים.

■ מייסדים: ד"ר נועם עמנואל.

■ גיוסי הון: 5.7 מיליון דולר. החברה גייסה עד היום 5.7 מיליון דולר במספר סבבים. ב-2013 החברה מקווה לגייס 5-8 מיליון דולר נוספים.

■ משקיעים: חממת קסניה וקבוצת משקיעים פרטיים בהובלת אמיר וייסברג.

■ שלב בפעילות: ניסויים קליניים. המוצר האורתופדי עבר בהצלחה ניסוי ב-16 חולים באסיה והוא עומד להיכנס לניסוי באירופה.

■ השלב הבא: החברה תחזור בקרוב לפתח את המוצר הדנטלי שממנו התחילה. שכבות הפוליפידים יכולות לשמש למגוון שימושים נוספים כמו יצירת מכשור רפואי מצופה תרופה, עיטוף גלולות לשחרור מושהה ועוד.

צרו איתנו קשר *5988