מאות התיקונים יוצרים אי-ודאות

פקודת מס הכנסה, שחוקקה בשנת 1961, היא ירושה מהשלטון הבריטי ששלט בארץ. הפקודה "תחגוג" כנראה בשנה הקרובה את התיקון מספר 200 שלה. נכון להיום קיבלה הפקודה 196 תיקונים, האחרון שבהם באוגוסט 2012. מבט לאחור בשינויים ובתיקונים שחלו בחוקי המס בשנים האחרונות מציג לאזרחים ולמשקיעים הזרים מצג של אי-ודאות, שבמקומות אחרים היו קוראים לו כנראה - הזוי .

התיקון המשמעותי הגדול שנערך בפקודה היה תיקון מספר 132, שנכנס לתוקף לפני 10 שנים, ב-1.1.2003, ושינה את שיטת המס בישראל מטריטוריאלית לפרסונלית, יחד עם החלת מיסוי על רווחים מניירות ערך ונושאים רבים אחרים.

מאז, בתוך פחות מ-10 שנים בוצעו 64 תיקונים - קרי, בממוצע תיקון כל חודשיים ופחות. זאת, בעוד שבשנים שלפני כניסתו לתוקף של תיקון 132, הממוצע היה "רק" תיקון וחצי כל שנה!

יצוין כי בחוקי מס אחרים, הדינמיות בשינויים קטנה יותר אך עדיין מדהימה: חוק מיסוי מקרקעין, המוכר יותר בשם חוק מס שבח, חוקק בשנת 1963, ומאז הוא קיבל 74 תיקונים. בחוק מס שבח בוצעה רפורמה ברוב הליכי השומה, שנכנסה לתוקף לפני כשנתיים, במסגרת תיקון מספר 70, ב-31.3.2011. מאז נוספו לו עוד תיקונים.

חוק מס-ערך-מוסף, שחוקק בשנת 1975, קיבל 42 תיקונים. הרפורמה המהותית האחרונה במע"מ הייתה במסגרת תיקון 37 לחוק, משנת 2009, וכללה את המעבר לדיווח מע"מ מקוון - תיקון שהדי זעקת העוסקים שעלתה בעקבותיו עדיין מהדהדים.

דוגמה נוספת היא חוק עידוד השקעות הון, שחוקק בשנת 1959 ועבר רפורמה מקיפה בשנת 2005 (תיקון מספר 60), כאשר בא לעולם "המפעל המוטב" שהתווסף ל"מפעל המאושר" שהיה קיים עד אז. חוק עידוד השקעות עבר רפורמה נוספת בתיקון 68 משנת 2011, כאשר התווסף "המפעל המועדף". ועדיין קשה מאוד להבדיל בין 3 הגדרות אלה.

טלאים על טלאים

נוסף לתיקונים הרבים, קצב התיקונים בשנים האחרונות הולך ועולה. כרואה חשבון, ובעצם בכל מקצוע, כל השינויים הללו מספקים עבודה והפנמה שלהם חדשות לבקרים. עוד בטרם יבשה הדיו על תיקון א' ולפני שהספיק להיטמע בציבור, מגיע כבר תיקון ב'.

נשאלת השאלה - מה תכיפות השינויים הללו משדרת לאזרחים ובעיקר למשקיעים הזרים? נוסף לאי-הוודאות לגבי תקפות החוקים, מדובר בשיטה של כיבוי שריפות במקום בשיטה של טיפול יסודי-חקיקתי, שבוחן לעומק ולטווח ארוך את הצרכים עם מבט קדימה.

השיטה הנוכחית יוצרת נזק, שלא נראה לעין לכאורה, אך ברור כי המשך התנהלות מסוג זה תגרום למעצורים בהתפתחות הכלכלית של המשק ותפגע ברצון של משקיעים להיכנס להשקעות בישראל, כי הם יתקשו להבין מה צפוי להם בעקבות השקעותיהם. פן נוסף שנלווה לכך הוא עודף רגולציה ועודף רגולטורים, שאמורים לפקח גם על ביצוע כל השינויים והתקנות.

בשורה התחתונה, הנה עצה ובקשה למחוקקים החדשים שנכנסו בשבוע שעבר לתפקידם החדש: קחו נשימה ארוכה לפני שאתם רצים לשנות דברים קיימים ולהוסיף טלאים על טלאים על טלאים.

* הכותב הוא ממשרד רואי החשבון ליאון-אורליצקי.