"לא מחפשת נקמה; רוצה את בעלי בבית, זה הכול"

שרונה ואנונו היא אשתו של פקיד השומה דוד ואנונו, שהורשע בפרשת 'רשות המסים 2' ומרצה 6 שנות מאסר ■ באחרונה הפרקליטות מצאה חומרי חקירה חדשים, ועד המדינה הודה כי שיקר וזייף מסמכים ■ עכשיו היא מבקשת הגינות

אחרי שריצה שנה ו-4 חודשי מאסר מתוך 6 השנים שנגזרו עליו, ובזמן שהערעור על עונשו ממתין כבר 10 חודשים לתחילת הדיון בבית המשפט העליון, קיבל דוד ואנונו, לשעבר ראש היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות ברשות המסים, שיחת טלפון מטלטלת לכלא מעורך דינו ירון גיגי.

"דודו", אמר לו הסנגור, "אתה לא תאמין למה שאני עומד לספר לך". ואנונו, שהורשע בלקיחת שוחד, בקשירת קשר לביצוע פשע ובשיבוש מהלכי משפט, הקשיב ושתק במשך דקות ארוכות. הוא לא היה מסוגל להוציא מילה מפיו.

באותו הבוקר, בסוף יוני 2012, הגיע אל משרדו של עו"ד גיגי מכתב מאסתי שלאין, תובעת בפרקליטות מיסוי וכלכלה של מחוז תל-אביב, שניהלה בזמנו את התיק נגד ואנונו. בניסוח לקוני נכתב בו שנמצאו בפרקליטות 12 קרגלים (כינוי לארגזי קרטון לאכסון מסמכים), המכילים חומרי חקירה שלא הגיעו לידי הסנגורים הקודמים של ואנונו בזמן ניהול התיק בבית המשפט המחוזי. עורך הדין ההמום קרא לשותפיו שלמה גיגי וסתיו סער, והם החליטו להגיש מיד בקשה לצילום המסמכים.

"התחלתי לקרוא ערימות של ניירות", אומר גיגי, "יותר מ-60 קלסרים של חומר שלא הגיע לידי ההגנה, כך שדודו לא קיבל את הייצוג המיטבי שמגיע לו. האל"ף-בי"ת של משפט פלילי במדינת ישראל זה לקבל את כל חומר החקירה, כדי לנהל פייר פליי. המשטרה אוספת את החומר הזה בלי ידיעת הנחקר, אבל עם הגשת כתב האישום כולו הופך לגלוי, גם אם הוא מזיק לתביעה עצמה. אחרי שהסנגוריה קוראת את כל החומר, עורכי הדין מגבשים את קו ההגנה, שמתבסס על הראיות בחומר החקירה. איך תוכל לחקור עדים ולטעון טענות, כשאין לך את החומר הזה? אבל זה לא היה הסוף. בספטמבר הודיעה הפרקליטות שנמצא עוד ארגז אחד, זאת אומרת עוד 5 קלסרים".

- קיבלת מהפרקליטות הסבר הגיוני, איך דבר כזה קורה?

"חירטוטים. שום דבר. כשקרה מקרה דומה בתיק הדסק הרוסי (פרשת הלבנת הון בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון בתל-אביב), השופט דוד רוזן, אותו שופט שגזר את דינו של דודו בתיק, תקף את הפרקליטות בצורה קשה ותהה איך אלפי מסמכים של חומר חקירה לא הגיעו לידי ההגנה, ולא עניין אותו בכלל מה נכתב בהם. הוא אמר אז, 'הכמות הופכת לאיכות' וביטל את כתב האישום - מה ששווה לזיכוי מוחלט. הפרקליטות, לא רק שלא ערערה, אלא השלימה עם נפקות אי-הכרת החומר וסגירת התיק".

אם זה לא היה מספיק כדי להוציא את המשפחה ואת עורכי הדין מהכלים, לפני כחודשיים נתקל גיגי במקרה בידיעה קטנה בעיתון, שבה נכתב שאמרגנו לשעבר של הזמר קובי פרץ, יוחאי יעיש, חתם על הסכם עד מדינה ויעיד נגד הזמר. אותו יעיש שימש עד מדינה בתיק של ואנונו, והעיד ששילם לו שוחד בסך 300 אלף שקל, כדי ש"יטפל" בתיק שלו ושל פרץ במס הכנסה. "לא האמנתי למה שאני קורא", אומר גיגי. "אף פעם לא שמעתי על עד מדינה סדרתי שמעיד בפרשיות עם השקה ונגיעה בין אותן דמויות. הבטן אמרה שיש כאן משהו. פניתי לפרקליטות כדי לקבל את חומר החקירה של יעיש במשטרה. הם לא הסכימו. דווקא כשלא מסכימים לתת לך דבר כזה, אתה מבין שיש פה משהו.

"כשקיבלתי אותו סוף-סוף, קראתי את חומרי החקירה עד 4 בבוקר. זה היה הזוי. עד מדינה אומר שעשה יד אחת עם הפרקליטות כשהעיד בתיק של ואנונו, ושהפרקליטות התירה לו לשקר בעניינים הקשורים אליו ואל קובי פרץ, וזה אחרי שנחקר באזהרה במשטרה ואחרי שהוזהר לומר אמת מעל דוכן העדים. הזדעזעתי. עד מדינה, שעל מהימנותו מתבסס השופט כאשר הוא גוזר על אדם 6 שנות מאסר, מודה בחקירת משטרה ששיקר וזייף מסמכים. הוא אמר בחקירה שהיה לו הסכם עם אלה רובינק (ששימשה באותו זמן כפרקליטת המחוז), שהתירה לו לשקר בעניינים מסוימים. עד היום לא קיבלנו את תגובת הפרקליטות לזה. לא הצלחתי להירדם. שלחתי הודעות למשפחה שאני צריך לדבר איתם דחוף".

תגובת הפרקליטות: "הטענות שלפיהן הפרקליטות סיכמה עם יעיש כי ימסור עדות שקר בבית המשפט הינן מופרכות מיסודן וטוב היה אילולא היו כלל מועלות. כל מטרת העלאת טענות אלה הינה ניסיון להסיט את הדיון לפסים לא ענייניים".

"על סמך מה הרשיעו?"

כששרונה ואנונו, אשתו של דודו ואם 4 ילדיו, קוסמטיקאית במקצועה, קיבלה את ההודעה על מציאת הקרגלים, היא לא שתקה כמו בעלה. בתחילה היא כמעט איבדה את ההכרה. לאחר שאספה את עצמה, התפרץ כעס בלתי נשלט. "הרגשתי איום ונורא", היא אומרת בראיון ל-G. "החומר של כל המשפט כולו היה 17 קרגלים, מתוכם 13 לא הגיעו לידי הסנגוריה ולידיעת השופט. איך קבעו מה שקבעו? על סמך מה הרשיעו אותו?".

- מה עשית באותו הרגע, איך פרקת את הכעס?

"רק כעסתי, כי אני לא אחת שבוכה. יש בי כעס מצטבר שאגור בתוכי ואני לא מרשה לעצמי להוציא אותו החוצה".

אביה של שרונה היה זה שבישר לה את החדשות על עדות השקר לכאורה של יעיש. "הוא הקריא לי את זה בטלפון", היא אומרת לאט, נושמת בין מילה למילה, אוספת את עצמה חזק כדי לא להתפרק. אישה גדולה, עם ידיים עדינות, שמאוגרפות בחוזקה, עד לובן. "הוא הקריא ואני התחלתי לבכות. פשוט בכיתי. בלי להפסיק, ואני לא מרשה לעצמי אף פעם לבכות, אבל לא יכולתי יותר. השופט אמר שהוא מרשיע את דודו כי הוא סומך על עד המדינה. ביקשתי מאבא שיקריא שוב ובכיתי מכעס, איך לעזאזל בן אדם יכול לשקר ככה ולשלוח אדם אחר לכלא, בידיעה שהילדים שלו שוכבים בלילה במיטה שלהם ובוכים כי אבא שלהם נמצא רחוק וסגור, ולא יכול לתת להם נשיקת לילה טוב? איך? על לא עוול בכפו?".

- לילדים הקושי בלתי נסבל.

"זה היה נורא לראות כמה. איך שהתפוצצה הפרשה התנכלו לילדים בכיתות הגבוהות בבית הספר, קנטרו אותם, 'אבא שלך בכלא', אבל פה זה נעצר. בשנייה שהם סיפרו על מילות הגנאי האלה, המורה שהייתה נוכחת במקום לקחה אותם מיד אל המנהלת והסגנית, וההנהלה טיפלה בזה בצורה קשה. עד היום הם מקבלים כל-כך הרבה אהבה וחום שמחזקים אותם".

- כעסת על דודו?

"לא. חס וחלילה. כעסתי ואני כועסת על המערכת. כעס עצום. איך אתם יכולים להעדיף את גרסת הנוכל הזה, יעיש, על גרסה של אדם שנתן לכם 25 שנים? את נשמתו הוא נתן, ואני ראיתי כמה נתן ולפעמים הרמתי גבה. הוא וורקוהוליק, הוא היה עובד כמו מכור, ניהל את מבצע 'מס וחלילה', הקים את 'קומנדו מס', מבנים שלמים בהוצאה לפועל, כל מבצעי הגבייה הגדולים של מס הכנסה, לא חשש לרדוף אחרי עברייני מס לא סימפטיים".

- איך את מתמודדת עם הסביבה הקרובה?

"לא הסתגרתי. כשזה התחיל, לימדתי איפור קבוע במרכז בתל-אביב. בסוף השיעור תמיד רשמתי את השם שלי ושם המשפחה על הלוח, וכשהתנהל המשפט והיו הכתבות בעיתונים שאלו אותי, את קשורה לואנונו ההוא? ואני עומדת מול כיתה של 30 בנות ועונה, 'כן, אני אשתו', ומספרת להן את כל הסיפור, ואיך שאני גאה בו ואני חושבת שכל הסיפור הזה הוא עלילת שווא שהעלילו על אהבת חיי".

6 בבוקר, אקדחים שלופים

- דוד שיתף אותך במה שעובר עליו בעבודה?

"כל הזמן. הוא לא סיפר על לחצים מיוחדים, כי שום דבר לא היה מתיש אותו. עם כל העומס בעבודה, הוא היה תמיד האבא של הילדים. יושב איתם בשישי לראות סרט אחרי הארוחה עם גלידה ופופקורן. אם היה חוזר מוקדם יחסית מהעבודה באמצע שבוע, הוא היה לוקח אותם לשתות שוקו ולטייל על החוף. חלק מהזמן גרנו ליד ההורים בכוכב הצפון ואחר כך בהרצליה, בבית שההורים שלי קנו לנו".

- לפני המעצר שלו הרגשת שמשהו קורה?

"לא היה שום דבר באוויר. ואז ב-15 בפברואר 2011, 6 בבוקר, דופקים חזק על הדלת. הייתי מבוהלת. דודו ישן. הצצתי בחלון וראיתי אנשים על אזרחי עם אקדחים שלופים בחצר שלנו. ישר חשבתי להתקשר למשטרה, הייתי בטוחה שאנחנו מותקפים בגלל אופי העבודה הרגישה שלו באותה תקופה. כשהבנתי שזה יאח"ה נרגעתי. לא עלה בדעתי להתקשר לעורך דין. מה עורך דין? אנחנו אזרחים שומרי חוק.

"בדיעבד, ידעתי שהדפיקה הזו תגיע. במשך 10 שנים הרגשתי שכל צעד של התקדמות מצדו בתפקיד, רודפים אותו יותר. הוא כל הזמן התלונן על אינטריגות, אבל לא פירט. נתן תחושה שהוא יכול להתמודד איתן. ב-2006 היה אמור להתמנות לפקיד שומה חקירות תל-אביב. בזמן החפיפה לתפקיד, יצא מכתב הקפאה ממני מזוז, שדרש לבדוק את התאמתו לתפקיד מבחינת השכלה וניסיון, כי מישהו התלונן. התפקיד הוקפא ומישהו אחר התמנה במקומו. גם אחרי המינוי האחרון חיכיתי לאיזושהי הקפאה, למשהו שיקרה".

- הוא הזכיר שמות של אלה שמתנכלים לו?

"לא. אבל אני ראיתי שיש אנשים ברשות ובפרקליטות שמחפשים אותו כל הזמן. הוא לא אמר אפילו מילה אחת. הוא אדם של פשרה ושלום. פעמיים הוא רצה לעזוב בגלל שהספיק לו, אבל שכנעו אותו להישאר. הוא לא ראה את הרדיפות האלה כמוני".

- איך הוא הגיב למעצר?

"הוא היה ענייני, פרקטי, 'תארגני את הילדים', 'אל תתני להם להיכנס ללחץ'. מה שהיה הכי חשוב לו זה הילדים, כמו תמיד. כזה אבא הוא. היה לי ברור שהוא חוזר בערב. לא חשבתי להתקשר לעורך דין, כי חשבתי שזאת חקירה שקשורה איכשהו למינוי, משהו קטן שיסתיים עוד כמה שעות. והוא לא מגיע הביתה. התקשרתי לטלפון שהשאיר לי אחד השוטרים של יאח"ה, והם לא ידעו איפה הוא. העבירו אותו ממקום למקום, עוד יום ועוד יום. המשפחה התגייסה ולקחנו עורך דין, שגם הוא לא הצליח לאתר אותו. את שברי המידע על החשדות נגדו קראתי בעיתון. טלוויזיה לא הדלקתי בגלל הילדים. זה היה כאילו מדברים על מישהו אחר.

"מה שהחזיק אותי ומחזיק אותי גם היום, זה החוזק והליכוד של המשפחה. אבא שלי התגייס מיד, אימא הגיעה לתמוך, חמתי, גיסתי, אחי. תמיד ידעתי שיש לי משפחה טובה, אבל ברגעים כאלה, שנופלים עלייך השמיים ואת נשארת לבד עם 4 ילדים קטנים, המזל שלי שהייתה לי חומת מגן כזו".

"הרגשתי שהרגו אותי"

ואנונו עמד לדין במה שמכונה "פרשת רשות המסים 2", בגין 5 סעיפי אישום שונים בעבירות שוחד ובעבירות נוספות של קשירת קשר לביצוע פשע, העלמת מס במרמה ושיבוש מהלכי משפט. הוא זוכה מחמת הספק ב-3 פרשיות, והורשע בשתיים מהן: בלקיחת השוחד מיעיש, ובכך שדרש טובת הנאה ממנכ"ל מפלגת קדימה, משה שחורי, ומרעייתו דליה.

עם זאת, זיכה בית המשפט את ואנונו מאישומים הקשורים לחלק מהפרשות בתיק נגדו, בהן סחיטה באיומים של איש העסקים קובי מימון, וקידום ענייניהם של חנוך מילוא, לשעבר ממלא מקום ראש העיר פתח תקוה, ושל איש העסקים אודי ראובן. באחד הדיונים הודה ואנונו שהסכים להעביר מעטפה עם כסף לשוטר לשעבר; שהוא מתבייש במעשה, ושידע שמה שעשה יהרוס לו את הקריירה, אבל עוד אמר כי הוא לא לקח מהכסף לעצמו, גרסה שנדחתה על-ידי השופט רוזן שכינה את ואנונו "עד, שגרסתו הינה ולא כלום", בעוד שאת עדותו של יעיש כינה "אמינה, למרות המורכבות שבה".

בגין הרשעתו נגזרו עליו 6 שנות מאסר בפועל, כמו גם קנס של 750 אלף שקל או שנתיים מאסר נוספות. השופט רוזן טען בפסיקתו בין היתר שואנונו נהג כ"אחרון העבריינים", וטען כי "ראוי לבית המשפט לגזור על הנאשם עונש שיהא בו להרתיע עבריינים אחרים כמותו". ואנונו, כך השופט, "פעל כפרי רקוב מתוככי משרד ממשלתי, שאמור לשמש סמל ומקדש לסדר וליושרה. בפעילותו המושחתת העכיר ואנונו את סביבתו לאורך חודשים רבים והכתים את שמו הטוב של משרד ממשלתי חשוב, בעל תפקיד שאין בלתו בקיום אושיות המדינה. הכול בכל מתוך רדיפת בצע כסף".

בני המשפחה הגיעו לכל הדיונים. הם אומרים שניסו להבין את הקשר בין האדם שהם מכירים במשך כל-כך הרבה שנים, לבין הדמות שהצטיירה מכתב האישום. "ההליך כולו ארך 4 חודשים, מהם חודשיים וחצי של משפט בזק", מספרת שרונה ואנונו. "ממאי עד יולי 2011, הייתה תחושה של לינץ'. שחטו אותו, למרות שלאורך המשפט השופט נתן לנו את התחושה שמקסימום ינזוף בו בגלל התנהגות לא תקינה, אבל לא שירשיע אותו בשוחד".

- מה סיפרת לילדים על המשפט?

"התאומים לא ידעו שיש משפט, ולגדולים הסברתי מה זה. הם הבינו ומבינים הכול, ויש להם שאלות קשות. למה לקחו את אבא? למה לא מאמינים לו? בהכרעת הדין פשוט קפאתי. לא יכולתי לזוז. לא האמנתי. בגזר הדין הרגשתי שהרגו אותי. לא יכולתי להסתכל על דודו".

- מה עשית?

"אני לא זוכרת. הכול מתערבל בראש. הבעל שלך לא אמור עכשיו להיות סגור בכלוב 6 שנים, לשלם 750 אלף שקל שאין לנו, ועוד להיות לבד עם 4 ילדים. כשהגעתי הביתה לא יכולתי לדבר עם הילדים. רק חיבקתי אותם. מה אפשר להגיד לילד?".

- ואז מתחילים לעכל.

"חשבתי על התפקוד הפרקטי, לעבוד על אוטומט, לא לחשוב. זו הדרך שלי להתמודד עם היומיום. כלכלית חייתי בצמצום, והמשפחה עוזרת. המעשה הכי מכוער זה שאיך שהוא נעצר הוציאו אותו לחופשה ללא תשלום. בלי משכורת ובלי לפטר אותו עד היום. בשנייה שנעצר הקפיאו את חשבונות הבנק שלנו, גם את החשבון האישי שלי, למרות שלא הייתי חשודה ולא נחקרתי. עשו הכול כדי להקשות".

- איך שילמתם את הקנס?

"כל המשפחה התגייסה, אבל מה שהכי כאב הוא שהוא לא היה בבית. במהלך 5 החודשים שבהם היה עצור, התאומים לא ראו אותו בכלל, אני ביקרתי פעם בשבועיים, והגדולים פעם בחודש, כי היה קשה לראות אותו דרך זכוכית ולדבר בטלפון משני צדדיה. לפעמים היו מביאים אותו אזוק בידיים וברגליים. הוא היה מתקשר הביתה כמה שאפשר, היה מספר שהכול טוב ופרגן תמיד לשב"ס, כמו שעשה במשך העבודה שלו ברשות כשהיה לו ממשק איתם".

- מה הוא אמר לך בשיחות שלכם?

"אני אוהב אותך. תהיי חזקה".

"אני מחכה להגינות"

עם גילוי הקרגלים ביקשו עורכי הדין גיגי וסער, שמייצגים את ואנונו בהליך הערעור (במשפט הוא יוצג על-ידי עו"ד ליאור אפשטיין), פגישה עם נציגי הפרקליטות. "התחלנו מגעים תוך ציפייה שדי בחומרים האלה כדי להביא פרקליטות הגונה להודות 'טעינו, סליחה'. נשלח את דודו הביתה ונחקור מה קרה כאן, לא נניח לסוגיה. כנציגי החוק חייבים לחקור תקרית כזו, חקירה פלילית, אובייקטיבית".

בשבועות הקרובים אמור לדון בית המשפט העליון בערעור שהגיש על הכרעת הדין ועל העונש. פרקליטיו של ואנונו פנו לעליון בבקשה להוספת ראיות, וזה הורה למדינה להשיב בתוך 10 ימים. בתשובתה התנגדה המדינה להוספת הראיות מ-13 הקרגלים שנמצאו לאחר תום המשפט, והסכימה להוסיף רק אמרות מעדותו של יעיש במשטרה, ולא את תוכנה המלא. במקביל שלחו הסנגורים מכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, בדרישה שיורה לחקור את הפרשה באופן מיידי.

"מה שמדהים הוא", אומר גיגי, "שדודו, איש שגדל במערכת, עדיין מאמין בה בכל לבו. הוא הודה שההתנהגות האתית שלו הייתה פגומה במובן מסוים, אבל מעולם לא לקח כסף לכיסו ולא שוחד, והוא עשה את הכול כדי לעזור באופן תמים, כמו שעזר לעשרות אנשים אחרים. בלי עדותו של יעיש, כל מגדל הקלפים הזה היה מתמוטט".

- לשיטתך, מה צריך לקרות כעת?

"כדי שהצדק ייעשה איתו סוף-סוף, צריך לשחרר את דודו לאלתר מהכלא. הפרקליטות חייבת להגיד, עד שנברר את העניין הזה עד תום הוא חייב להיות בבית, ולא בכלוב של ברזל".

"אני מחכה להגינות", כמעט לוחשת שרונה ואנונו. "הגינות מהיועץ המשפטי לממשלה, משופטי העליון. זה מה שאני רוצה עכשיו, הגינות. אני לא מחפשת עריפת ראשים ולא נקמה באף אחד. אני מבקשת את הבעל שלי בבית, זה הכול".

תגובת הפרקליטות: "החומרים אינם קשורים לכתב האישום נגד ואנונו"

תגובת דובר משרד המשפטים בשם פרקליטות מחוז תל אביב - מיסוי וכלכלה: "הרשעתו של דוד ואנונו בשורה של עבירות חמורות כלקיחת שוחד ושיבוש הליכי משפט התבססה, בין היתר, על עדותו של יוחאי יעיש, אשר התחייב בהסכם עד המדינה למסור גרסת אמת בכל הנוגע ללקיחת שוחד על-ידי ואנונו.

"בשלב המשא ומתן לחתימה על הסכם עד המדינה, סירב יעיש למסור גרסה מפורטת ומפלילה בנוגע לקובי פרץ, מאחר ששימש באותה העת כאמרגנו. כמו כן, תכולת הקרגלים המדוברים פורטה בדוחות החיפוש אשר הועברו לפרקליטיו של ואנונו, מיד לאחר הגשת כתב האישום נגדו. חומרים אלה, שעיקרם חומרי הנהלת חשבונות וחומרים הקשורים להופעותיו של הזמר קובי פרץ וצוותו, אינם קשורים לכתב האישום נגד ואנונו, אלא לחקירת רשות המסים נגד פרץ.

"דבר הימצאם של הקרגלים במחסני רשות המסים הובא לידיעת הפרקליטות מספר חודשים לאחר סיום ההליך נגד ואנונו. הגם שאינם רלבנטיים לכתב האישום נגד ואנונו, מצאה הפרקליטות לנכון, מתוך גישה מרחיבה ובהגינותה, ליידע את באי כוחו של ואנונו על כך".

צרו איתנו קשר *5988