מבחן דרכים: סקודה ראפיד - תעבורה אמינה במחיר שפוי

הסקודה ראפיד היא מכונית שהתאימה את עצמה למשבר הכלכלי המתמשך: יש בה בדיוק מה שצריך. לא יותר, אבל בשום פנים ואופן גם לא פחות

דומני, כי המבט בעיניו של סטלין היה נבוך קמעה. ממרום ארבעת המטרים של קומתו, מקצה המגף ועד לשפם העבות, הוא נעץ עיני ברונזה קרות ונבוכות בבני האדם שטיילו סביבו. מן הסתם לא אהב את המראה; אנשים חופשיים וחייכנים, חיים את חייהם כמיטב יכולתם, חוגגים כל רגע של שחרור מעריצותו ומכבליו. עד לא מכבר הם רעדו למראהו. היום הם בוהים בו בסקרנות ובשעשוע. מתייצבים לצדו (בקושי הם מגיעים עד למפשעתו של הענק) ומצטלמים למזכרת.

זוהי ברטיסלבה. בירתה של סלובקיה. עד לא מכבר, שותפתה של צ'כיה ליצירת צ'כוסלובקיה. "מהפיכת הקטיפה" נטולת הדם שחררה את צ'כוסלובקיה מעול תורתו ומתלמידיו של סטלין, אך גם פיצלה את ה"דמוקרטיה העממית" לשתי מדינות נפרדות; צ'כיה וסלובקיה.

סטלין הנזכר לעיל, לא גר כאן. הוא רק הובא הנה לביקור, והוצב בכניסה לגלריה הלאומית של סלובקיה. ארבעה מטרים של ברונזה אפרפרה, עם מדים, אותות הצטיינות, וידיים האוחזות זו בזו. בגלריה מוצגת תערוכה של אמנות "הריאליזם הסוציאליסטי"; פועלים עזי מבט מניפים מכוש, המוני עמלים גאים במעדריהם, פרולטריון חדור הכרה מעמדית נושא פטיש ומגל בידיו השריריות. ופסלו הענק של סטלין, הניצב כסדרן בשער התערוכה, הוא ללא כל ספק "ריאליזם סוציאליסטי" במירעו.

כאן, בסלובקיה, הושקה הסקודה ראפיד. מכונית משפחתית, המחפשת לעצמה מקום בין הפאביה הקטנה והאוקטביה הגדולה יותר. ואם סטלין המתכתי הוא "ריאליזם סוציאליסטי", אז הסקודה ראפיד היא בהחלט ריאליזם קפיטליסטי; מוצר שכולו ריאליזם מפוכח, וגם תוצר כמעט הכרחי של קפיטליזם אשר ירד קצת מן הפסים.

שטיח נבון

הגנטיקה של פלח המכוניות הזה (ההולך ותופח), מחייבת מרחב מחייה רחב-ידיים, יכולת הטענה של אוניית מכולות, עיצוב שמרני וחף מכל ראוותנות או רהבתנות, מנועים חסכוניים, מחיר סביר, ובקיצור - רק מה שיעיל, הגיוני, שימושי.

הראפיד עומדת בכל המבחנים הללו. נתחיל מן הבגאז'. גודלו כגודל מחסן ערובה. ממבט ראשון נדמה שהוא גדול דיו כדי לאחסן בתוכו את המכונית עצמה. במקום לציין מספרים מבלבלים, די אם נאמר כי הבגאז' הזה גדול מן הבגאז' של אאודי 8A. ואם בכך לא די, דלת תא המטען, כמיטב המסורת החכמה של סקודה, מרימה עימה בהיפתחה גם את השמשה האחורית. כך נוצר בולען הטענה ענק, נוח, ושימושי להפליא.

התבונה הסקודאית פלשה גם לתא המטען עצמו. יש בו למשל - לצד הרשת המוכרת לבלימת חופש התנועה של המטען - גם שטיח מאוד נבון: הוא צמרירי ונעים כמקובל מצדו האחד, אך מצופה גומי עמיד לנוזלים מצדו השני. כל מי שקילל פעם עולם ומלואו כאשר גילה שאחד הבקבוקים שהוא הוביל הביתה, החליט להטיל את מימיו דווקא בבגאז', יידע להעריך את המחווה הפיקחית הזאת.

ואם התחלנו בפיקחות - נמשיך. בתוך מכסה מיכל הדלק מסתתר יעה פלסטיק נאה ומשונן, לגרד בו את השלג שהצטבר על השמשות. בישראל, דומני, ישמש היעה החד הזה לגירוד הצבע מעל דלתותיהן של מכוניות החוסמות את הכניסה לחנייה, או לחריטת קשקוש נאה על מכסה המנוע של מכונית מנוולת שנשקה לנו בטמבונה. היעה השקוף הזה הוא גם זכוכית מגדלת מגודלת. אולי כדי שנהג ראפיד הנקלע לאי בודד יוכל להצית בעזרתה אש ולצלות בה את הדגים שבוודאי ילכוד עם הרשת שברצפת הבגאז'.

מרחב הנוסעים כמעט ואינו מפגר בנדיבותו אחר מרחב המטען. כמעט. בסיס הגלגלים הגדול מעניק לכל הנוסעים מרחב רגליים ענק ממש, אך שלושה מבוגרים יתקשו למצוא מקום נדיב לכתפיהם במושבים האחוריים. הם יוכלו לשבת שם ללא בעיות אורתופדיות מעיקות, אך יחסית לאורך הדשן, הרוחב קצת פחות דשן.

העיצוב - סולידי. בכל מובניה של המילה הזאת. דהיינו, גם צנוע וגם יציב. גם רגוע וגם מוצק. גם נחבא אל הכלים וגם איתן. הוא, כך אני מנחש, נתבקש לשדר אמינות ורצינות, והוא עושה זאת בפה מלא. גם מבחוץ וגם מבפנים.

מנועים. ארבעה מנועי בנזין, רובם מנועי TSI מוגדשים, בנפח 1.2 ו-1.4 ליטר. הספקיהם נעים בין 75 ל-122 כ"ס. יש גם שני מנועי דיזל שאינם רלוונטיים לישראל בזכות כמה פקידים חפים מהבנה. נהגתי בשניים מהם: 1.2 מוגדש, 86 כ"ס, גיר ידני, האמור לגרד את ה-20 קילומטרים לליטר. וגם ב-1.4 122 כ"ס וגיר רובוטי בן שבעה הילוכים. תצרוכתו המוצהרת - כ-17 קילומטרים לליטר. גם אם ננכה מן המספרים הללו את ההגזמות המקובלות של "נתוני יצרן", הם יהיו מרשימים בהחלט.

שני המנועים עושים את אשר הם אמורים לעשות, ברהיטות ובשקדנות. אין תלונות. אך זו לא מכונית שתטריד את מנוחת בלוטות האדרנלין. לא לכך נולדה. היחס שלה לפניות בכביש אמנם קורקטי, אבל לא נלהב. "תת היגוי" מכונה חוסר התלהבות הזה. הפתעת-מה טמונה במערך המיתלים. הוא קצת נוקשה. נוקשה מן המצופה. אך נראה שגם הנוקשות הקלה הזאת נובעת מייעודה המוצהר של הראפיד. כאשר כל המשפחה, מן הסבתא ועד לנכד על כל מטענם, יסתופפו בתוכה, אין ספק שגם מיתליה ייעשו ידידותיים יותר.

בשורתה העיקרית של הראפיד, (ושל תאומתה - הסיאט טולדו) היא איפוא זו: גם בקונצרן פולקסוואגן הפנימו את בשורת המשבר הכלכלי המתמשך, ואת ההתפכחות הגדולה שהוא הביא עמו מן האשליה שתמיד יהיה טוב ומאושר וריווחי ונינוח. גם שם הוחלט כי הגיעה שעתה של מכונית מזן חדש. מכונית שימושית, יעילה, הגיונית במחירה, משכנעת באמינותה ושפויה ביומרותיה. מכונית שיש בה את כל הדרוש כדי לספק תעבורה אמינה לכל המשפחה, מבלי לקרוע חור גדול מדי בכיסיה.

הסקודה ראפיד היא בדיוק מוצר שכזה. בדיוק מה שצריך. לא יותר, אבל בשום פנים ואופן גם לא פחות.

הכותב היה אורח החברה בסלובקיה

סקודה
 סקודה

חלק מהמתחרות

פיז'ו 301

במחיר שמתחיל ב-110 אלף שקל מציעה לובינסקי את הפיז'ו 301 החדשה ואת אחותה, סיטרואן C-ELISEE. המכוניות ניצבות על בסיס גלגלים ארוך יותר ב-5 ס"מ והן יותר מרווחות אם כי תא המטען שלהן קטן יותר ב-50 ליטר. לשתיהן מנוע 1.6 ליטר בנזין בהספק של 115 כ"ס.

פיזו / צילום: יחצ
 פיזו / צילום: יחצ

יונדאי i25

ב-111 אלף שקל מקבלים את דגם ה-1.6 ליטרים החזק של יונדאי i25, שמייצר 125 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית בת 4 מהירויות. הממדים החיצוניים והפנימיים קרובים מאד לאלה של הרפיד, אם כי תא המטען קטן יותר ובסיס הגלגלים קצר יותר. עיצוב הפנים של המכונית עדכני.

יונדאי I25 / צילום: יחצ
 יונדאי I25 / צילום: יחצ


שברולט סוניק

104 אלף שקל עולה השברולט סוניק, שלאחרונה נחתה בארץ לאחר עדכון ושדרוג. למכונית יש מנוע 1.6 ליטרים בהספק 115 כ"ס. היא רחבה מהרפיד ואורכה דומה, אם כי בסיס הגלגלים שלה מסתפק ב-2.53 מ'. הביצועים נמרצים למדי.

שברולט סוניק / צילום: יחצ
 שברולט סוניק / צילום: יחצ

צרו איתנו קשר *5988