הישג לדני דנקנר: נדחתה בקשת המדינה להוסיף עבירת מס לאישום

עם זאת, ביהמ"ש קבע כי הפרקליטות רשאית להגיש כתב אישום נפרד נגד דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, בעניין ההסכם הפיקטיבי שערך לכאורה עם גרושתו

הישג לדני דנקנר: בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה הבוקר (ב') את בקשת פרקליטות המדינה להוסיף לכתב האישום העיקרי שהוגש נגד דנקנר פריט אישום נוסף, שעניינו "עריכת הסכם פיקטיבי בין דנקנר לבין גרושתו במטרה להתחמק מתשלום מס".

השופט צבי גורפינקל קבע כי אין קשר בין כתב האישום המקורי, שעוסק בעבירות שדנקנר ביצע לכאורה כשכיהן כיו"ר בנק הפועלים, לבין האישום בעניין המס.

השופט גרופינקל הוסיף וציין כי אם האישום היה מתווסף לכתב האישום העיקרי, המשמעות הייתה ניהול הליך מקביל להליך אזרחי שיזמה המדינה נגד דנקנר ומתנהל בבית משפט השלום בחיפה.

עם זאת, בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי פרקליטות המדינה רשאית להגיש כתב אישום נפרד נגד דנקנר בעניין החשד לעריכת הסכם פיקטיבי במטרה לחמוק ממס.

הסכם כוזב

בבקשה להוסיף את פריט האישום הנוסף, שהוגשה לפני כשבועיים, טענה הפרקליטות כי דנקנר ביקש מגרושתו, שושנה ויזן, להכין הסכם כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס, שבמסגרתו התחייבה ויזן להעביר לידיו 4 מגרשים בעתלית, שהיא כביכול החזיקה עבורו בנאמנות.

לדברי הפרקליטות, בפועל ויזן כלל לא החזיקה בנאמנות עבור דנקנר את 4 המגרשים בעתלית, אלא הם היו חלק מהתמורה אותה היא העבירה לדנקנר במסגרת ויתורו על זכויותיו בבית בעתלית עבורה.

עוד טוענת הפרקליטות כי על סמך החוזה הכוזב, פנה דנקנר לרשויות המס וביקש לפטור אותו מתשלום מס שבח ומס רכישה בגין העברת המגרשים בעתלית לידיו. "במטרה להתחמק מתשלום מס, הכין דנקנר הצהרה כוזבת או חוזה כוזב והשתמש במירמה, עורמה ותחבולה", נטען.

פרשת בנק פוזיטיף וספיחיה

כתב האישום העיקרי נגד דנקנר הוגש על-ידי המחלקה הכלכלית הפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בגין שורה של עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במירמה, הלבנת הון ועבירות נוספות. לדברי הפרקליטות, דנקנר ביצע את העבירות בעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים.

כתב האישום כולל 4 אישומים. האישום הראשון עוסק בפרשת רכישת בנק פוזיטיף. לפי אישום זה, פעל דנקנר בניגוד עניינים מהותי בהיותו יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, בכך שלא דיווח על הקשרים העסקיים של חברת אלרן השקעות, בה היו לו אחזקות משמעותיות, עם קבוצת RP בראשותו של רפי ברבר. זאת, בעודו מנהל משא-ומתן עם ברבר על תשלום פיצוי לקבוצת RP בגין ויתור על חלקה בעסקה לרכישה משותפת של בנק פוזיטיף הטורקי על-ידי בנק הפועלים ו-RP.

ברכיב האישום השני נטען כי דנקנר קיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מבנק הולנדי, השייך לאיש העסקים הטורקי הליט צ'ינגלולו, המחזיק גם בבנק פוזיטיף הטורקי, זאת על סמך הצהרת הון כוזבת.

באישום השלישי טוענת הפרקליטות כי דנקנר קיבל הלוואה בסך 3.4 מיליון שקל מבנק הפועלים (כמסגרת אשראי), על סמך טענה כוזבת כי הכסף ישמש לרכישת נכס, בעוד שבפועל הוא שימש לרכי שאג"ח של חברת אלרן השקעות.

ברכיב האישום הרביעי נטען כי דנקנר השתמש בחשבון שנפתח על-שם מזכירתו בבנק הפועלים, מבלי שיידע את הבנק על כך.

דנקנר גם עומד לדין בימים אלה במשפט פרשת הולילנד, בה הוא מואשם כי נתן שוחד למנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי, במטרה לקדם את הפשרת קרקעות חברת המלח, שהייתה בבעלות משפחתו.

דנקנר מיוצג בידי עורכי הדין נבות תל-צור, יוסי בנקל, רותי ליטבק וטל שפירא.

עו"ד יוסי בנקל, המייצג את דני דנקנר, מסר בתגובה כי "חבל שהתביעה זקוקה לכך שבית המשפט יסמן לה את הגבול, והיא אינה מצליחה להימנע מניסיון להכביד באופן מיותר על הנאשם".