מי שחלם

"סיליקון ואדי", ד' 21:00, "יס דוקו"

רשמו לפניכם: לפחות על-פי הפרק הראשון שלה, "סיליקון ואדי" עומדת להיות אחת מסדרות התעודה הסוחפות של השנה. מה שמדהים במטבע הזה, הוא העובדה שהוא ניצב כבר לא מעט זמן מתחת לפנס, בלי שאיש יחשוב לחפש אותו. סיפורי הצלחה של יזמי היי-טק מגיעים לרוב אל עיתוני ומדורי הכלכלה, פעם אפילו עשו כאן תוכנית ריאליטי בשם "הכרישים". אפילו סדרה קומית כמו "מסודרים" כבר הייתה לנו, כלומר - הכול חוץ מסדרה תיעודית אמיתית שבוחנת את חייהם של ה"סטארט-אפיסטים" לאורך המרוץ אל האקזיט המיוחל. דרך ארוכה, מותחת, לעיתים מייאשת ולפעמים, רק לפעמים, גם מתגמלת - ביותר ממובן אחד. הסדרה תפסה אותי כמעט מהפריים הראשון שלה. במילה אחת: כיף.

מי שחתם

"אורלי וגיא חוזרים עם תשובה", ד' 21:00, ערוץ 10

כמעט בלי שנרגיש, הפכו הצמדים של תוכניות הבוקר השונות (אברי גלעד והלה קורח, יואב לימור וגלית גוטמן ואורלי וילנאי וגיא מרוז), לאלגנטיים ביותר בטלוויזיה. הזוג האחרון (אורלי וגיא), מביאים איתם גם ותק בעיתונות מצולמת חוקרת (סדרת "מוסר השילומים" ועוד). כמי שאין לו פנאי לרוב לצפות בתוכניות הבוקר, אני שמח לגלות אותם בשעות הפריים-טיים, ובתוכנית שחוזרת אל פרשות שהיו בכותרות ויורדת לעומקן, ממרחק הזמן.

התוכנית הראשונה היא אכן פוסט-מורטם, תרתי-משמע: החזרה אל משפחתו של הכדורגלן לשעבר אבי כהן, מתוך מטרה לבדוק כיצד אנשים נבונים ונעימים, התחמקו ממילוי בקשתו של כוכב הכדורגל המנוח (כפי שהשתמעה מכרטיס אד"י שהחזיק), לתרום את אבריו לאחר שעבר מוות מוחי. התשובה היא "רבים", אף כי ספק גדול אם האחרונים ראויים לתוארם. מן הראוי לתאר אותם כסוג של נשרים שממהרים לחוג סביב גופה בטרם תספיק להתקרר - מנשרים קלו - ולא במובן הטוב של המושג. אותם רבנים שתפסו משפחה מוכת יגון בצערה, מיהרו למנף את סלבריטאיותו של המנוח כדי לעשות נפשות לתורתם החולנית ולמנוע את אבריו מחולים שמשוועים להשתלה.

משפחת כהן היא האחרונה שאשמה בפרשה המביכה. אשמים הם מי שמנעו מאבי כהן להיות גם במותו, הבחור הטוב שהיה בחייו.