לתקן את פקודת השותפויות

פקודת השותפויות הישראלית קפאה בעבר, והתוצאה היא אובדן הזדמנויות

משקיעים משתמשים כיום בשותפויות מוגבלות בדרך שונה מאשר בימים עברו. מדינות רבות עדכנו את חוקי השותפויות שלהן כך שיהלמו מציאות זו, ובעשותן כך עודדו פעילות עסקית מקומית. בניגוד לכך, פקודת השותפויות הישראלית קפאה בעבר, והתוצאה היא אובדן הזדמנויות.

במסגרת "שותפות כללית", אחראי כל שותף לכל חובות השותפות, וכל שותף יכול לחייב את השותפות כולה. על כן, לעיתים נאמר כי שותף כללי מתפקד גם כבעלים וגם כשלוח. לעומת זאת, במסגרת "שותפות מוגבלת", שותף מוגבל אינו יכול להפסיד יותר ממה שהשקיע, אך זאת רק אם הוא מותיר את ניהול עסקי השותפות לשותפים הכלליים.

רעיון השותפות המוגבלת קיים בעולם כבר יובלות, אך בעשורים האחרונים התנהגות ההון השתנתה באופן שאתגר את כללי השותפויות הבלויים. מבחינה היסטורית, שותפויות מוגבלות נטו להיות עסקים קטנים ומקומיים, כגון יצרנים מקומיים ומוסדות קמעונאיים. ארגונים אלה כללו לרוב שותף כללי יחיד אשר תרם הון משמעותי או זמן ומומחיות תפעולית, וכן כמה שותפים מוגבלים פסיביים אשר סיפקו אך ורק הון.

כדי להגן על השקעתם, השותפים המוגבלים המסורתיים הסתמכו על ההשקעה הניכרת של השותף הכללי. מאחר שהעסק היה מקומי ובעל מאפייני היכרות וקרבה, השותפים המוגבלים יכלו לפקח באופן ישיר על השותף הכללי. אם וכאשר המשקיעים השתתפו בממשל התאגידי של השותפות, הם עשו זאת בדרך-כלל על-ידי מעורבות אקטיבית וגלויה בפעילות השותפות.

כיום, שותפויות מוגבלות נוטות להופיע כתאגידים נסחרים או כקרנות השקעה פרטיות יותר מאשר כעסקים מקומיים קטנים. לעיתים קרובות השותפויות המוגבלות של היום מושכות משקיעים ממקומות שונים ומרוחקים, והדרך היחידה של המשקיע להגן על השקעתו היא באמצעות זכויות הצבעה.

בנוסף, השותף הכללי בן-זמננו מאורגן כחברה עם אחריות מוגבלת, ולרוב לא מביא הון ולא מספק תמיכה אופרטיבית. השותף הכללי העכשווי עשוי להיות מנהל ארגוני או מנהל השקעות מעולה, אך בפועל הוא מתפקד יותר כשלוח מאשר כבעלים.

כל זה אומר שחוק שותפויות מעודכן יעמיד בפני השותפים המוגבלים מספר דרכי פעולה לצורך הגנה על הונם, מבלי שהם יקריבו את זכויות האחריות המוגבלת.

פקודת השותפויות הישראלית, המעודכנת לשנת 1975 ואשר נשתמרה כמעט ללא שינויים משמעותיים מאז, קובעת רק כי שותף מוגבל רשאי לעיין בפנקסי השותפות, לבחון את מצבה ואת סיכוייה ולהתייעץ בעניין זה עם השותפים. אמירה פשטנית זו לא תורמת הרבה כדי לשכנע שותפים מוגבלים שהם יכולים להצביע בנוחות או להתארגן על מנת להגן על השקעתם.

להציע "חופי מבטחים"

על פקודת השותפויות הישראלית להציע "חופי מבטחים" - תבניות מדויקות של פעילויות שותפים מוגבלים, אשר לא יסכנו את האחריות המוגבלת. לדוגמה, רצוי שהפקודה תוציא באופן מפורש מגדר ניהול עסקי השותפות - וזו אינה רשימה סגורה - את התנהלות השותף המוגבל כדירקטור, עובד, קבלן או כיועץ של השותף הכללי.

כן עליה להוציא מהפקודה את הבטחת חובות השותפות על-ידי השותף המוגבל, השתתפות השותף המוגבל בקבלת החלטות לגבי אישור או דחיית השקעות של השותפות, קבלת שותפים כלליים, תיקון הסכם השותפות, שינוי האסטרטגיה העסקית של השותפות, או פירוק השותפות ובחינת עסקאות על-ידי השותף המוגבל שבהן האינטרסים של השותף הכללי מתנגשים עם אלה של השותפים המוגבלים.

משקיעים ושותפים כלליים יקבלו בברכה את חופי המבטחים, כי הם ישפרו את הרציו להשקעה בשותפויות מוגבלות - תחשבו על קרנות הון סיכון ועל קרנות הון פרטי, שצברו פופולריות כאן.

חופי המבטחים יתרמו רבות להבהרת התחום הזה במשפט הישראלי, שהוא כה מעורפל, עד כדי כך שפעמים רבות משקיעים מסרבים להשקיע את כספם בשותפויות מוגבלות ישראליות. מה שגורם לכך שאו שכסף זה אובד, או שהשותף הכללי נאלץ להתאגד מחוץ לישראל, דבר המוסיף הוצאות ומייצר חוסר יעילות.

כך או כך, פקודת השותפויות מגבילה הזדמנויות וגורמת ליצוא משרות. מישהו בבית המחוקקים צריך לתקן אותה, ובהקדם.

* הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין כספי.