גבירתי, שרת הביטחון

בפברואר 1969, לפני 44 שנה, מונתה אישה, גולדה מאיר, לראש הממשלה הרביעי של מדינת ישראל. מינויה הציב אותה כאחת הנשים הראשונות בעולם שהצליחה להגיע למשרה הפוליטית הרמה ביותר במדינה. עם זאת, השתתפותן של נשים בממשלות ישראל הייתה תמיד דלילה מדי. ב-26 השנים הראשונות של המדינה (1948-1974) הייתה בממשלה אישה אחת בלבד - הגברת שהגיעה גם לראשות הממשלה. כל יתר שרי הממשלה היו גברים.

הבאות בתור שנכנסו אחריה לממשלה היו הח"כיות שולמית אלוני (1974), שרה דורון (1983), שושנה ארבלי (1986) ואורה נמיר (1992). כך, עד שנת 1995, בפרק זמן של 47 שנים, כיהנו בממשלות ישראל חמש נשים בלבד. משנת 1996 המצב השתפר מעט, ושמונה נשים נוספות מונו לתפקיד של שר. נכון להיום, רק 13 מתוך 221 שרים (פחות מ-6%) שכיהנו בממשלות ישראל לדורותיהן היו נשים.

מבט על מספר הנשים שהיו חברות ממשלה בנקודת זמן נתונה, מחריף את התמונה אף יותר. מעולם לא כיהנו בממשלה אחת יותר משלוש נשים. בממשלתו היוצאת של בנימין נתניהו, לדוגמא, כיהנו בעת השבעתה שתי שרות בלבד מתוך 30 חברים. בראשית 2011, לאחר הפיצול במפלגת העבודה והקמת סיעת עצמאות, התמנתה לממשלה שרה נוספת, אורית נוקד. כלומר, נכון להיום נשים מהוות 10% בלבד מכלל השרים, שיעור המציב את ישראל במיקום נמוך מאוד לעומת מדינות העולם.

בשנת 2012 מוקמה ישראל במקום ה-95 מתוך 135 מדינות מבחינת שיעור הנשים בממשלה. אם נשווה זאת למדינות החברות בארגון ה-OECD - ישראל נמצאת במקום ה-29 מתוך 34 מדינות.

נתונים אלה עגומים במיוחד נוכח המגמה העולמית של נוכחות נשית הולכת וגוברת בממשלות ובתפקידי הנהגה. ממשלת פינלנד, שכיהנה בשנים 2007-2011, מנתה רוב נשי מרשים: 12 שרות מול 8 שרים. בספרד כיהנה בשנים 2008-2011 ממשלה בעלת רוב נשי (9 מבין 17). כיום יש רוב נשי קטן בממשלות שוודיה ונורווגיה, וממשלות עם הרכב מגדרי מאוזן בפינלנד ובצרפת. בארצות הברית עמד שיעור הנשים בממשלת ברק אובמה הקודמת על כשליש.

נוסף למספרים היבשים, מעניין לראות אילו "תיקים" מוקצים לנשים. ברוב המדינות נהוג להתייחס אל שלושה תיקים כבכירים: האוצר, החוץ והפנים. בישראל חייבים להוסיף לשלושת אלה את משרד הביטחון עתיר התקציבים והחשיבות. בחינת מספר הנשים שכיהנו במשרדים אלה מעלה שבשלושה מהם - אוצר, ביטחון ופנים - לא כיהנו בישראל נשים. המשרד היחיד מבין שלושת הבכירים שבהם כיהנו נשים הוא משרד החוץ. גולדה מאיר כיהנה כשרת החוץ בשנים 1956-1966, וציפי לבני בשנים 2006-2009. כלומר, גם כאשר מתמנות נשים לשרות בממשלה, נדיר שהן מופקדות על המשרדים הבכירים. בדרך-כלל מוקצים להן משרדים מהדרג השני ומטה.

התמונה המצטיירת היא של תת-ייצוג משמעותי של נשים בממשלה. הממשלה החדשה שתורכב בשבוע הבא מהווה הזדמנות פז לנתניהו ולמנהיגי השותפות הקואליציוניות לשפר את הייצוג הנשי בזירת הממשלה. העלייה לשיא של הייצוג הנשי בכנסת (27 ח"כיות) מאפשרת זאת. הגיעה העת, לאחר 65 שנות עצמאות, לראות ממשלות עם הרכב מגדרי מאוזן יותר.

הכותב מתמחה בחקר מפלגות, המכון הישראלי לדמוקרטיה