צמד טירונים ייקבעו את עתידנו

כשתיאלם תרועת הפסטיבלים, נישאר עם ממשלת ישראל. זו שאמורה לקבל אחריות על המדינה, להתוות לה דרך ולהוביל אותה לחוף מבטחים. על הטיפול ב'ברוך' הכלכלי מונו שניים: יאיר לפיד, מנהיג "יש עתיד", ישמש כשר האוצר; ונפתלי בנט, ראש "הבית היהודי", יקבל, עפ"י הפרסומים, תיק מורחב של התמ"ת, כדי לחסל את הריכוזיות. גורלנו, כספנו, עתידנו, אושרנו, מופקדים אפוא בידיהם של צמד טירונים פוליטיים, שניחנים ביהירות ובזחיחות-דעת מטרידות.

השניים לא היו שרים וגם לא חברי-כנסת. לבנט יש אמנם ניסיון כלכלי כבעל חברה, ללפיד אין אפילו את זה. לכתוב פזמונים וטורים בעיתון, לשחק בסרטים, ולהגיש בטלוויזיה עדיין לא מכשיר אותך לנהל את כלכלת ישראל ולהתמודד עם גירעון של 40 מיליארד שקל. האסון עומד להתרגש עלינו. רוח גדולה באה. רק אל תגידו שלא ידעתם.

לפיד, שנה וחודשיים בפוליטיקה, אינו ראוי להיות שר האוצר. אין לו ניסיון, לא כישורים, ידע והשכלה. גרוע מכך, יש לו חברים. לפיד, בעצמו מיליונר (הונו נאמד במגזין "פורבס" ב-22 מיליון שקל), שימש כפרזנטור של בנק הפועלים; הוא ואשתו זכו למשכורות נאות מבעלי "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס; והמיליה החברתי המקיף את לפיד מורכב מלא מעט בעלי הון, שעשרות מהם תרמו לקמפיין הבחירות שלו. ביום שישי האחרון פורסם כי בכירים במשק ביקשו מלפיד לקחת את תיק האוצר.

אז אחרי כל זה, הוא ייאבק בבנקים? יילחם בטייקונים? יעלה להם מסים? ידרוש מהם תספורות? נו, באמת. איפה אתם חיים.

ברשת האינטרנט הופץ בסוף השבוע סרטון יו-טיוב בן 13 שניות, שבו לפיד מראיין את בנימין נתניהו, ככל הנראה בזמן כהונתו של נתניהו כשר האוצר. לפיד מודה בנונשלנטיות אופיינית "אני לא מבין כלום בכלכלה".

זו הייתה יכולה להיות אנקדוטה משעשעת אלמלא היה מדובר בלפיד, אדם שמתקשה להודות בטעויותיו. מי שקרא את מאמריו של עורכו לשעבר ב"מעריב", רון מיברג, נחרד מהאפשרות שיישב על הקופה הציבורית.

הטיעון כאילו מינויו של מנכ"ל מקצועי, הצנחתם של יועצים מיומנים ושימוש במומחים מנוסים, יסתירו את הבורות וחוסר הידע אינו משכנע. כבר ראינו מה עולל שר ביטחון חסר הכשרה והבנה במלחמת לבנון השנייה. אם עמיר פרץ נוהל ע"י בכירי מערכת הביטחון, נקל לשער מה יעוללו נערי האוצר המתוחכמים ללפיד, וכיצד יתמרנו אותו לצרכיהם. לפיד יהיה עבורם טרף קל. את הסיסמה שלו, "באנו לשנות", הוא יכול להשאיר אצל השומר בחניון.

סוחטים ראש ממשלה חלש

בנט מתאים יותר לכאורה למשרת שר האוצר, אבל הוא גרף רק 12 מנדטים ויש לו בעיה קטנה של יחסי-אנוש עם אשת ראש הממשלה. בנט, ניאו-ליברל כמו נתניהו ועשיר הרבה יותר מאחיו לפיד, יעסוק בתמ"ת. האם, כשר התמ"ת, יסייע ככל יכולתו למובטלים, לנזקקים ולעובדי הקבלן במציאת מקומות עבודה הולמים ומתגמלים? אנחנו יודעים היטב את התשובה. שותפתו הנאמנה לדרך, ח"כית איילת שקד, ניסחה אותה כשצייצה ביום שישי בטוויטר: "לראשונה בישראל תקום קואליציה מובהקת של ימין כלכלי ליברלי".

שקד צודקת, אך לא מדייקת: זו אכן קואליציית ימין, כלכלית וגם מדינית. בנט, לפיד ונתניהו, שהפלסטינים מעניינים אותם כשלג דאשתקד, ידרסו את המעמדות הנמוכים ויפגעו גם במעמד הבינוני; דבר לא ישתנה, רק הכאב יתעצם. וכשאין אופק מדיני ושמי המזרח-התיכון מתקדרים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוקעים באינתיפאדה שלישית כשהכלכלה מרוסקת והעולם מפנה לנו עורף.

ישראל בחרה לכתוב מחזה על כאוס פוליטי: שני פוליטיקאים זחוחים סוחטים ראש ממשלה חלש. תרועת הפסטיבלים שפותחת את המחזה תהפוך במהרה ליבבה חנוקה.