לפיד לא יחמוק מגזירות

העיתונות מלאה בשלל "עצות" לשר האוצר המיועד, יאיר לפיד. שרי אוצר לשעבר, מנכ"לי אוצר, תעשיינים, אנשי הון, כולם ביקשו להשיא עצות לטאלנט ערב כניסתו לאחד התפקידים הקשים ביותר בממשלת ישראל. תפקיד שר האוצר הוא לרוב כפוי טובה. אם יעשה צעדים "כואבים" יקבל כתף קרה מחבריו לממשלה, מהתקשורת ומהציבור. אם יעשה צעדים הפוכים, מקילים, יקבל ביקורת מאנשי המשק, הכלכלה והעיתונות הכלכלית. לא פשוט להיות שר אוצר.

ובכל זאת חשוב לדעת דבר שהוא נכון תמיד, ונכון שבעתיים במשרד האוצר בישראל (ובעולם): עשה מה שנכון וצריך לעשות, ובטווח הארוך תקבל את הקרדיט המגיע לך. אבל, וזאת שאלה לא קלה, איך תדע מה צריך באמת לעשות. התשובה טמונה בנתונים שעוזרים לנו. הם, בניגוד לסקרים, לתחושות בטן ולאידיאולוגיות - לא משקרים.

הקשב לפקידות המקצועית באוצר ובבנק ישראל - יש שם הרבה ניסיון וחשיבה שלא תמיד באים לידי ביטוי בהחלטות שמקבל הדרג הפוליטי. שב עם כל פקיד בכיר בארבע עיניים ותפציר בו להגיד את מה שהוא חושב באמת, ולא את מה שהוא חושב שאתה רוצה לשמוע. תופתע כמה מהדברים שיאמרו לך יישמעו רציניים, ניתנים לביצוע ומגובים בעובדות.

תעודד חשיבה מחוץ לקופסה - חפש את הפתרונות במקומות שלא טרחו לחפש בהם, בשל קשיים פוליטיים ואחרים. אם בא אליך אדם אמין עם רעיון מוזר, תקשיב לו. אולי הוא עלה על משהו שווה-ערך. שאלת "איפה הכסף?" - יכול להיות שהוא מסתתר שם.

תבין שאין מנוס מגזירות על הציבור - הגירעון עמוק מדי, ואם תסביר את זה נכון, הציבור יבין. יחד עם זאת, ככל שנמצא יותר "כיסים" בתקציב (כמו הטבות לאוכלוסיות מסוימות, ואין הכוונה לנכים, לחולים קשישים ולאוכלוסיות מוחלשות), כך יפחת נטל העול ממעמד הביניים העובד.

פעל להגדלת מספר המועסקים במשק - איך? בשיטת המקל והגזר. צמצם את התמריצים השליליים ליציאה לעבודה, מה שייאלץ את הציבור הנמנע מעבודה ומהווה נטל על מעמד הביניים, לצאת לעבוד. זה ישפר גם את פוטנציאל הצמיחה של המשק, ויפחית מתשלומי הרווחה לטווח ארוך. בהקשר זה, גם אם החרדים יגויסו בסופו של דבר לשירות לאומי ולאו דווקא לצה"ל, זה יהיה מבורך. זה יוציא אותם לעבודה, וזה חשוב למשק ולמדינה.

ערוך מחדש את סדרי העדיפויות בתקציב - למשל, דחה יוזמות כלכליות שגם אם יש להן הצדקה כלכלית לטווח ארוך (למשל, מיזמי תשתית), אנו לא יכולים לעמוד בתשלום שלהן כעת. כשמשפחה לא גומרת את החודש, היא לא קונה רכב נוסף (אמנם רכב מקצר את הזמן להגיע לעבודה, אבל זה גם מקצר את הזמן עד להודעה מהבנק על חריגה ממסגרת האשראי או שהמשכנתא בסכנה).

מצא איפה ניתן לקצץ בביטחון - כי לא ניתן להמשיך ולקצץ רק בהוצאות האזרחיות. הביטחון הכלכלי בהרבה משפחות, מטריד יותר מהאיום הביטחוני.

טפל בפטורים ממס - באלו שאין להם הצדקה או היגיון כלכלי, ונבעו בעיקר משיקולים פוליטיים כאלו ואחרים, כמו הפטור ממע"מ באילת, שערכו 620 מיליון שקל. בנוגע לפטור ממס בקרנות ההשתלמות ששווה הרבה כסף, נזכיר כי זה אחת ההטבות היחידות שנותרו למעמד הביניים. אם יוחלט "לטפל" בו, עשו זאת בחוכמה, שכן מעמד הביניים כיום כמעט אינו חוסך, וביטול ההטבה עלול להכחיד לגמרי את הנטייה הנמוכה ממילא לחסוך.

קצץ בהטבות המופלגות לחברי-הכנסת ולשרים - מהלך כזה מדבר בעד עצמו - זה לא הכסף, זה המסר.

בטל את התקציב הדו-שנתי - תקציב דו-שנתי הוא פוליטי בעיקר, ומסייע ליציבות שלטונית. זה חשוב, אבל יותר חשוב לאפשר לממשלה גמישות תקציבית בעולם כלכלי משתנה. אגלה לך סוד, זה לא באמת תקציב דו-שנתי, אלא שני תקציבים נפרדים שמאושרים יחד. השם מטעה, ולכן יש מי שחושב שמדובר בתכנון ארוך טווח, אך זה לא העניין. אתה מכיר חברות שמגדירות שנתיים מראש את התקציב שלהן? (לא, כי אין כאלו).

עבוד בשיתוף-פעולה עם ראש הממשלה - למרות מחלוקות פוליטיות ו/או יריבות ביניכם. הדבר חשוב כדי שתוכלו לקדם ביחד את כלכלת ישראל לצמיחה.

מה לא לעשות - לא לפגוע בחלשים, בזקנים, בנכים. לא לקצץ בחינוך (כי זו התשתית האמיתית של ישראל).

ומה עוד? בהצלחה.

הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית ההשקעות "פסגות"