המלאכים של אובמה: הצצה לכוח האבטחה המתקדם בעולם

4,400 סוכנים, תקציב של 1.5 מיליארד דולר, אופרציות לוגיסטיות חסרות תקדים, סמכויות נרחבות ומורשת שהולכת אחורה עד לתקופת לינקולן ■ לנשיא אובמה שיבקר בקרוב בישראל אין מה לדאוג

ההיסטוריה היא מקור בלתי נדלה לאירועים אירוניים, אבל במקרה של סיפור הולדתו של השירות החשאי, דומה שהאירוניה עבדה שעות נוספות: הנשיא לינקולן הקים את השירות הזה בצהרי ה-14 באפריל 1865, וכמה שעות מאוחר יותר הוא נרצח בירייה בעת בילוי בתיאטרון. אך לנשיא האמריקאי הנוכחי, ברק אובמה, אין מה לדאוג: ב-150 השנים שעברו מאז, התפתח השירות החשאי לממדים מפלצתיים, הכוללים 4,400 סוכנים מיוחדים וחוקרים, הממומנים בתקציב של לא פחות מ-1.5 מיליארד דולרים.

בביקורו הקרוב של אובמה בישראל אפשר יהיה לראות שבריר מיכולתו של השירות: סוכנים עטויי משקפי שמש וחמושים בכבדות יקיפו את הלימוזינה הנשיאותית מכל עבר, צלפים יתמקמו בנקודות מפתח, כלבנים יובילו את כלביהם לרחרח כל חדר וכל מסדרון, וכל אדם שיורשה להתקרב אל הנשיא ייבדק בשבע עיניים.

מאחורי הקלעים של עבודת האבטחה הנראית לעין, מנהל השירות אופרציות לוגיסטיות חסרות תקדים שאינן פוסקות לרגע. לא רק שכל שנייה וכל סנטימטר בלוח הזמנים ובמסלולם של הנשיא, של סגנו, של הנשיאים לשעבר ושל בני משפחותיהם מנוטרים בכל רגע, אלא שכל הזמן יש להתכונן לאירועים עתידיים.

וכך זה נראה: לפני כל נסיעה של הנשיא מגיע אל האתר צוות חלוץ שנדרש להכין את הביקור. אם מדובר בביקור מתוכנן מראש, עשרות או מאות חדרי מלון מושכרים ונבדקים אחד-אחד; כניסות אחוריות, מעליות, כבישים ושבילים מצולמים וממופים; עשרות פגישות נערכות עם קציני משטרה מקומיים, עם ראשי שירותי ביטחון ועם מנהלי אולמות ומלונות שבהם - אולי - יעבור לרגע הנשיא. שום דבר אינו מושאר ליד המקרה. אם מדובר בביקור בלתי מתוכנן (תחשבו למשל על ביקור התנחומים הספונטני של אובמה בדנבר לאחר הרצח ההמוני שאירע שם הקיץ), כל ההכנות הללו מתרחשות במהירות מסחררת.

במשך השנים שקדמו להקמת ה-FBI ב-1908, ריכז השירות כוח אדיר בידיו: הוא הגן על הנשיא, שימש כסוכנות פדרלית לחקירות וגם כשירות המודיעין הפנימי של ארצות הברית. כיום, הגנה על מנהיגי ארצות הברית בהווה ובעבר, על בני משפחותיהם ועל מנהיגים זרים שמבקרים במדינה, היא החלק הידוע והפומבי יותר של השירות החשאי, אך לא העיקרי: משימתו העיקרית היא הגנה על המערכות הפיננסיות של ארצות הברית, מלחמה חסרת פשרות בזייפני דולרים (בעשור האחרון חקרו אנשי השירות זיופי שטרות בקנה מידה אדיר שהוביל משטרו של קים ז'ונג איל בצפון קוריאה), לצד חקירת פשעים כלכליים בקנה מידה גדול.

כדי לבצע את תפקידם - בעיקר בתחום האבטחה - אנשי המודיעין של השירות החשאי מורשים להשתמש ברוב מאגרי המידע של שאר סוכנויות המודיעין של הממשל האמריקאי. נוסף על כך, הם מתחזקים מערכות יחסים קרובות עם שירותים מקבילים במדינות אחרות, גם אם היחסים הדיפלומטיים הרגילים עם ממשלותיהן של אותן מדינות קרירים או אפילו עוינים.

המעמד הזה אפשרי לא רק משום שאנשי השירות הם אלה שאחראים לחייהם של מנהיגי מדינות זרות, בעת שאלה באים לביקורים רשמיים בארצות הברית או בעצרת האומות המאוחדות בניו יורק, אלא גם משום שהשירות אינו עוסק באיסוף מודיעין. על-פי אמבינדר מהאטלנטיק, בעשור האחרון פנו אנשי CIA לפחות פעמיים לאנשי השירות החשאי, בבקשה שאלה יאספו מודיעין על מנהיג של מדינה זרה שעל שמירתו הם הופקדו בעת ביקורו בארצות הברית. השירות סירב לכך, ויש להניח שאם אמבינדר הצליח לאמת את הסיפור, כך גם סוכנויות ביון של מדינות אחרות.

אל תנסו אותם

ניסיונות התנקשות בנשיאים

ארבעה נשיאים אמריקאים קיפחו את חייהם בהתנקשויות: לינקולן ב-1865, ג'יימס גארפילד ב-1881, וויליאם מקנילי ב-1901 וג'ון קנדי ב-1963. עם זאת, במשך השנים נעשו גם לא מעט ניסיונות להתנקש בחייהם של נשיאים אחרים. רשימת ניסיונות ההתנקשות הכושלים הזאת אינה מתיימרת להיות מלאה. היא כוללת רק ניסיונות התנקשות (חלקם חצי אפויים, בואו נודה על האמת) שהוצאו לפועל בחמישים השנים האחרונות - כלומר מאז רצח קנדי - שלא סוכלו בשלב התכנון.

ריצ'רד ניקסון | ביק במחלקה ראשונה

תוכנית ההתנקשות של סמואל ביק הייתה יצירתית ומגלומנית: לרסק מטוס נוסעים לתוך הבית הלבן. בפברואר 1974 רצח ביק קצין משטרה בשדה התעופה של בולטימור, והשתלט על מטוס שעמד להמריא לאטלנטה. לאחר ששני הטייסים הסבירו לו שהמטוס אינו יכול להמריא מפני שגלגליו חסומים, הוא ירה בשניהם. לאחר מכן הוא לקח בת ערובה שממנה דרש להטיס את המטוס, ניהל קרב יריות עם שוטרים שהוזעקו למקום, ובסופו של דבר התאבד לאחר שנורה.

ג'רלד פורד | המלאכיות של מנסון

פעמיים היה הנשיא פורד קרוב למדי למות מידי מתנקשות. בפעם הראשונה זה קרה בספטמבר 1975, כאשר חסידה לשעבר של צ'רלס מנסון ארבה לפורד באירוע ציבורי בקליפורניה, חמושה באקדח. כשפורד ניסה ללחוץ את ידה היא שלפה וסחטה את ההדק, אבל דבר לא קרה משום שהיא שכחה לדרוך את האקדח. איש השירות החשאי הכניע אותה בתוך שניות, והיא נידונה מאוחר יותר למאסר עולם אך שוחררה ב-2009. שבועיים וחצי לאחר מכן, באירוע אחר בקליפורניה, הצליחה פעילה פוליטית בשם שרה-ג'יין מור לירות ירייה אחת לעבר הנשיא. חייל מרינס משוחרר שעמד לידה השתלט עליה כשעמדה לירות לעברו שוב. מעניין לציין שבתחילת אותה שנה עקבו אחריה אנשי השירות החשאי, וקבעו בסופו של דבר שהיא אינה מהווה סכנה לנשיא. מור שוחררה מהכלא ב-2007 בגיל 77.

רונלד רייגן | להרשים את ג'ודי פוסטר

זה קרה במארס 1981, חודשיים בלבד לאחר שנכנס לבית הלבן. ג'ון הינקלי ג'וניור, צעיר מופרע עם אובססיה קשה לשחקנית ג'ודי פוסטר ולסרטו של מרטין סקורסזה "נהג מונית", החליט שהתנקשות ברייגן תהיה הדרך הטובה ביותר להרשים את השחקנית.

הינקלי חיכה לרייגן ליד הלימוזינה הנשיאותית, ובתוך פחות משתי שניות, ממרחק של מטרים בודדים, ירה שישה כדורים בעלי ראש נפיץ לעבר פמליית הנשיא. הוא פגע בראשו של דובר הבית הלבן, בשוטר מקומי ובסוכן השירות החשאי שזינק לעבר הנשיא כדי לספוג את הכדורים שנועדו לבוס. הכדור האחרון שנורה פגע בדלת הלימוזינה המשוריינת, ואז שינה כיוון וחדר לבטנו של רייגן וניקב את אחת מריאותיו.

אנשי השירות החשאי דהרו לבית חולים קרוב, שם בוצע ברייגן ניתוח חירום שהציל את חייו. לפני שהורדם, הספיק רייגן לומר לרופאיו שהוא "מקווה שכולם רפובליקאים". כאשר הקליע נשלף ממרחק של פחות משני סנטימטרים מלבו של הנשיא, התברר שרק מזל מנע ממנו מלהתפוצץ בגופו. רייגן חזר לעבודה בתוך כמה שבועות.

ביל קלינטון | מילת הקוד: חתונה

פרנק קורדר, נהג משאית אלכוהוליסט ממרילנד, התרסק בספטמבר 1994 לתוך הבית הלבן במטוס ססנה חד-מנועי שהוא הטיס. קורדר נהרג. קלינטון לא היה בבית הלבן בעת האירוע.

בסוף אוקטובר של אותה שנה ירה פרנסיסקו דוראן 29 כדורים מרובה אוטומטי לעבר הבית הלבן, מצדה הציבורי של גדר המתחם. שלושה תיירים השתלטו עליו ומאוחר יותר הוא נידון לארבעים שנות מאסר.

במהלך הפסגה האסייתית-פסיפית שהתקיימה בפיליפינים ב-1996, צותתה יחידת המודיעין של השירות החשאי לשיחה שבה הוזכרו המלים "חתונה" ו"גשר". המילה "חתונה" (הידועה כמילת קוד לפיגוע) עוררה את חשדנותו של מפקד שיירת הנשיא, ומשום שהמסלול לפגישתו הבאה של קלינטון אכן עבר דרך גשר, הוא החליט ברגע האחרון לנסוע במסלול שונה. קלינטון כעס על האיחור, אולם לא התווכח עם שומרי ראשו. מאוחר יותר, כשסוכני השירות החשאי הגיעו לבדוק את הגשר, הם גילו תחתיו כמויות חומר נפץ שקרוב לוודאי היו מעלות השמיימה את השיירה. האדם שעמד מאחורי המזימה: מיליונר סעודי שלא היה ידוע במיוחד באותה תקופה, בשם אוסמה בן-לאדן.

הסיפור נחשף לא מזמן בספר שנכתב על פרשת מוניקה לוינסקי. ראש השירות החשאי לואיס מרלטי, נכתב בו, סירב לחשוף לפני התובע המיוחד קנת' סטאר פרטים מסוימים לגבי התנהגותו של קלינטון. כדי להדגיש לסטאר עד כמה נחוץ אמון בין הנשיא לסוכנים שמאבטחים אותו, הוא סיפר לו על האירוע בפיליפינים.

ג'ורג' בוש הבן | רימון בנאום

בעת שהנשיא שהה בבית הלבן בפברואר 2007, ירה אדם בשם רוברט פיקט כמה יריות לכיוון המבנה. כעשר דקות לאחר הירי הראשוני הצליח סוכן השירות החשאי לירות בפיקט ולפצוע אותו. לאחר מעצרו התברר שפיקט סבל מחוסר יציבות נפשית. הוא נידון לשלוש שנות מאסר.

בזמן נאום שנשא הנשיא בכיכר המרכזית של טיביליסי שבגרוזיה, במהלך ביקור במדינה במאי 2005, הושלך לעברו רימון יד שלא התפוצץ, מטווח של כשלושים מטרים. הקהל הרב שהגיע לשמוע את הנשיא פרץ את הגדרות שיצרו מתחם סטרילי יחסית מול הבמה כשעה לפני הנאום, ואנשי השירות החשאי התריעו בפני בוש כי האירוע אינו מאובטח מבחינתם. הנשיא החליט לנאום בכל מקרה.

הכתבה המלאה - במגזין G

השיירה הנשיאותית / צילום: thinkstock
 השיירה הנשיאותית / צילום: thinkstock