הנקראות ביותר

גרשון: "חיילי צה"ל נתפסים כתעודת ביטוח של העם היהודי"

אלוף במיל' ג'רי גרשון, שעומד בראש ארגון ידידי צה"ל, חושף את הסודות של תעשיית השנור: "המוטו שלי הוא אקסקיושן, אקסקיושן, אקסקיושן" ■ היעד שלו השנה: 80 מיליון דולר, וכל האמצעים כשרים. כמעט ■ ראיון בלעדי

שני הסרטים הדוקומנטריים "שומרי הסף" ו"חמש מצלמות שבורות", שהיו מועמדים לאוסקר לפני כמה שבועות, אמנם לא זכו בפסלון המוזהב, אבל הם כן זכו לייצר, כל אחד בדרכו, אתגר הסברתי בלתי פשוט עבור מדינת ישראל, עבור צה"ל, וכפועל יוצא מכך גם עבור נציגיו בתפוצות: ג'רי גרשון ופינקי זוארץ, הקצינים בדימוס העומדים בראש ארגון ידידי צה"ל (FIDF), המבקש להתרים כספים עבור החיילים.

"הסרטים האלה עושים לי בעיות, חד-משמעית", אומר גרשון, מנכ"ל הארגון. "מצד אחד אני שמח שהסרטים האלה לא זכו, ומצד שני אני לא רוצה להטיל ספק בחשיבות של שני הסרטים האלה, כמראה בפני החברה הישראלית. אם ראשי שב"כ עומדים ואומרים שאנחנו לא פועלים נכון, ושיכולנו לעשות יותר טוב, אנחנו בהחלט צריכים לקחת את הדברים ברצינות פנימה, אבל לא החוצה אל העולם. יש גורמים אחרים שלוקחים את זה אל העולם. יש כאן גורמים שמנצלים את זה ואומרים, 'למה שאני אתמוך במערכת שעושה עוולות ושלא הולכת לכיוונים הנכונים?'. יש לנו מספיק צרות גם בלי זה".

- איך הם פוגעים בך?

"זה מפריע לנו, אין לי ספק שזה מונע תרומות מסוימות. אנחנו מאוד משתדלים להיות א-פוליטיים, לא לייצג דתיות או קיצוניות. אנחנו לא תומכים בקניית נשק, ואנחנו לא מעודדים לעשות מלחמות, אנחנו לא מיליטריסטים בשום צורה שהיא. למרות שאנחנו לא בתפקיד רשמי כאן, אני לא יכול לעבוד נגד האינטרסים הרשמיים של מדינת ישראל, בסופו של דבר אתה מייצג את המדינה ואת החיילים".

כשאלוף במיל' ג'רי (יצחק) גרשון מדבר על הצטרפותו לידידי צה"ל, לפני למעלה מארבע שנים, זיק של ציונות ניצת בעיניו. הציניות נעלמת, העיניים בורקות, ואפילו הדיבור מתנקה כמעט לחלוטין מז'רגון צבאי, ואת מקומו תופס קצת לנגוויג' לוקלי. "כשהתפקיד הזה הוצע לי לראשונה", הוא מספר, "הרגשתי שאני לא רוצה לקחת אותו והסיבה היא שזה שנורר, ללכת עכשיו לבקש כסף מאנשים, לא נראה לי שזה דבר שאני רוצה ויכול לעשות.

"מה ששינה לי את הכיוון זה אירוע של הארגון בווסטצ'סטר קונטיקט: נתתי שם ספיץ', הייתי הקינוט ספיקר. אחד האנשים באולם, בחור צעיר, בן למעלה מ80-, שיער שיבה, עיניים כחולות, פתאום חיבק אותי, ואמר לי 'אתה לא יודע מה זה בשבילי לחבק גנרל ישראלי, אני הייתי ילד קטן באמצע הרחוב בפולין והסתכלתי לשמיים ושאלתי מאין יבוא עזרנו'. הוא אמר לי תודה לאל שיש לנו עכשיו את מדינת ישראל. אני הייתי בשוק, איך שאומרים באנגלית ספיצ'לס, ובדרך למלון אמרתי לאשתי שאני חושב שאני אקח את התפקיד, כי אני חושב שמצאתי את החזון מאחורי המשימה. זה נשמע הרבה יותר טוב באנגלית, 'I found the vision behind the mission'.

"האנשים כאן רואים את החיילים שלנו כתעודת ביטוח של העם היהודי. הדור הזה הוא הדור שלא עמד לרשותנו במלחמת העולם השנייה. אנחנו הגדרנו פה חזון לארגון, והוא לחזק את מדינת ישראל באמצעות הבאה של כל תומך אפשרי של מדינת ישראל, יהודים ולא יהודים, לעמוד מאחורי מדינת ישראל באמצעות התמיכה בחיילים".

- ועדיין, זה שנור. יש משהו בניסיון הצבאי שהכשיר אותך לתפקיד מהסוג הזה?

"קודם כול זה ארגון, שיש לו מטה ויש לו סניפים, וכמו בכל תחום עסקי צריך תוכנית עבודה, סיסטמטיות, חזון, יעדים, ניהול תקציב, בקרה ומעקב, ועוד הרבה אלמנטים שאתה מגיע מהשירות הצבאי די מוכן להם. הצד השני הוא הגישה לאנשים. לעבוד עם מועצת מנהלים, שזאת חבורה מצומצמת של אנשים. אם אתה מנהל את זה נכון אז יש שותפות אמיתית, ומהבחינה הזאת זה כמו לעבוד עם מטה כללי ולשכנע שהפיקוד שלך עושה את הדבר הנכון".

"אתה מייצג משהו טהור"

גרשון, 55, השתחרר מצה"ל ב-2007. בתפקידו האחרון שימש אלוף פיקוד העורף, וספג ביקורת על היערכות העורף במלחמת לבנון השנייה, אך הצליח להביא לגניזת דוח מבקר המדינה בנושא. קודם לכן שימש מפקד אוגדת איו"ש ומפקד חטיבת הצנחנים.

הפער הגיאוגרפי, המנטלי והמעמדי שבין מגדל הסיכה בקריה בתל-אביב לקומה ה-13 במגדל משרדים בלב מנהטן המשקיף אל טיימס סקוור, מלמד עד כמה מסלול הקריירה הצבאית עשוי להיות בלתי צפוי. קשה לחשוב על מנטליות יותר שונה בין החספוס הצה"לי המוכר, של אנשים שבילו קריירה שלמה בתוך נעליים גבוהות, לבין עולם העסקים והכסף הגדול של האליטה הניו-יורקית, על קוד ההתנהגות ועל השפה הפנימית הייחודיים לו. כאן אי-אפשר להגיע לפ"ע עם תורם בעוד שלושים קטנות, ומחלקת הטלמרקטינג אינה משפרת הופעתה בפקודה. "זה נכון", מסכים גרשון, "אתה לא יכול לבוא לכאן עם חספוס, ואין פה עניין של יחסי מרות. אבל לדרגה שלך יש משמעות גדולה מבחינת המעמד שלך בעיניהם, אתה מייצג משהו טהור".

- איך אתה משכנע תורם, ישראלי או יהודי או אחר, שיש לו בוודאי רשימה ארוכה של גופים שהוא מתבקש לתרום להם, לתת דווקא לך?

"אני אגיד את זה בצניעות, אנשים אומרים שיש לי את זה, שזה מתנת אל להיות מסוגל לשבת עם בן אדם ולרתק אותו, ולחבר אותו. זה סוג של משא ומתן בלי שאתה מגדיר את זה כמשא ומתן, כי בסופו של דבר אתה מביא אותו. רק להביא אותו להיכנס אלינו, להכניס את הרגל בדלת, כמו שאומרים הצנחנים, זאת משימה מורכבת.

"מהניסיון שלי של כמעט ארבע וחצי שנים, היו לי כישלונות בודדים, והם היו בתחילת הדרך. יש את הנושא של הגישה לבן אדם, למשל אתה לא דוחף לו אינפורמציה, אלא קודם כול שומע אותו. מפקד בצבא בא וישר מאכיל את החיילים שלו, יש לו פקודות. והנה פה אתה רואה עולם הפוך, כאילו עדיף לשמוע את הצד השני. אתה בא עם ארגז כלים שאתה מתאים את הדברים לרצונות שלו".

- אתה לא חושש מהמשמעות של כל התרומות האלה להפרטת הצבא? אם אתה מביא עכשיו תרומה של 5 מיליון דולרים מקוקה-קולה, וכל מה שהם מבקשים בתמורה זה את הלוגו של המוצר שלהם על טנקים, אולי אנחנו בדרך לשם?

"צריך לשים לזה גבולות. וכל זמן שמפקדי צה"ל לא עוסקים בהתרמה באופן ישיר, אלא עושים את זה גופים אחרים בתיאום, תוך יעד סדר עדיפויות משותף על מנת שבאמת הכספים ילכו למקומות הנכונים; כל זמן שהמפקדים בצה"ל לא עוסקים בשנורראי הזה - אני לא אוהב את זה, אבל זה המצב - אני חושב שלא חצינו את הקווים האדומים. אגב, זה רעיון מצוין אם קוקה-קולה תיתן 5 מיליון דולר, אבל על טנקים בשום פנים ואופן לא. צריך לעשות הפרדה מוחלטת בין איכות חייהם של החיילים, הרווחה של החיילים לבין הצד המבצעי".

החוק האמריקאי, אומר גרשון, אוסר על מלכ"רים העוסקים בהתרמות להתרים למען כלי נשק או תחמושת. "היו כאלה שהציעו לקנות סוללה של כיפת ברזל, שזה המון כסף", הוא אומר, "ודחיתי את זה. אמרתי להם אתם יכולים לאמץ את החיילים של כיפת ברזל במובן של הרווחה, חיילים נזקקים, או מלגות לימודים, או נופש לחיילים האלה, או משהו כזה, אבל לקנות סוללה זה אסור. אנחנו גם לא ניקח כסף מגורמים שעמדו כאן לדין פלילי, על בעיות של מוסר, מראש נוציא אותם מהתחום. לא רוצה שהם ילבינו דרכי את השם שלהם".

"יש לנו יעד, יש תוכנית עבודה"

לפני ימים אחדים התקיימה במלון היוקרתי וולדורף אסטוריה שבניו-יורק ארוחת הערב השנתית של הארגון, המהווה את אירוע הדגל מבחינת התורמים, הנאבקים על כרטיסים לאירוע במחיר של מאות דולרים לכרטיס. אין עדיין סיכום כספי סופי של ההכנסות מה"דינר" האחרון, אבל האירוע הזה לבדו גרף הכנסות של 26 מיליון דולרים בשנה שעברה. "אני הגדרתי כאן חזון ברור. השנה אנחנו הולכים להביא 77-78 מיליון דולר, אולי אפילו 80 מיליון. יש לנו יעד, יש תוכנית עבודה, כל אחד יודע בדיוק מה הוא צריך להביא, לאיזו תוכנית ולאיזה פרויקט".

מחלקת מו"פ לשנור

ההתמקצעות של מנגנון השנור מרשימה: בשנים האחרונות החל הארגון להפעיל תוכנת מידע מקיפה, הכוללת את כל המידע האצור בארגון לגבי כל אחד מהתורמים בפועל ומהתורמים הפוטנציאליים. כל שיחת טלפון מתועדת, כל פנייה, כל הצעה, תחומי הפעילות, העסקים והעניין שלו והפרויקטים שבהם הוא עשוי להתעניין, לרבות המעגל החברתי של תורם ספציפי, מי המליץ עליו, מיהם קרוביו ומקורביו, ובמילים אחרות - מיהם ומהם מנופי הלחץ שניתן להפעיל כדי להכניסו למעגל הפעיל של התורמים. "המוטו שלי הוא אקסקיושן, אקסקיושן, אקסקיושן", אומר גרשון. "כשאני הולך להיפגש עם בן אדם אני יודע בדיוק מי הוא ומה החוגים שהילדים שלו מתעסקים בהם. אני לא רוצה להגיד שאני עושה מודיעין, כי זה יישמע לא טוב, אבל מידע מקדים".

- מי האנשים האלה?

"יש לנו חברי דירקטוריון שהקימו את טויז אר אס, ואנשים כמו חיים סבן, שיושב ומעיר לך על התקציב. אתה לומד מהאנשים שהצליחו בגדול. עשינו מחלקת ריסרץ' אנד דיוולופמט - מי האנשים שמחוברים למדינת ישראל ושנותנים לנו כמעט כל השנה, מי האנשים שנותנים מדי פעם, שנה כן, שנה לא, וכן הלאה. הגענו לרמה של לצייד את הדירקטורים המקומיים ברשימה של שמות, שלפני שאתה הולך ומחפש תורמים חדשים בוא תתחיל קודם על הרשימות האלה, מבחינת הוקרת תורם, טלפון בחג.

העבודה יותר ממוקדת מכיוון שהיא מתבססת על מחקר. המחקר כאן עובד גם על פוטנציאל של תורמים חדשים, בכל מיני רמות. אם זה ביליונר אז אנחנו מחפשים מי הבן אדם שיכול לפתוח אליו את הדלת בתוך הבורד שלנו, בארגונים אחרים שיכולים לעזור לנו. אתה לא זורק את הדירקטורים ואומר 'תביאו 20 מיליון דולר', אלא נותן להם כלים, וזה הולך ומשתכלל ומשתפר כל הזמן".

הכתבה המלאה - במגזין G

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות