ניתוח "גלובס": הבעיות שמחכות לשרת הבריאות יעל גרמן

"גלובס" מנתח את הבעיות ואת האתגרים המרכזיים שמחכים לחברת הכנסת החדשה יעל גרמן במשרד הבריאות

כניסתה הצפויה של יעל גרמן ממפלגת יש עתיד לתפקיד שרת הבריאות, תולה תקוות רבות במערכת הבריאות ובמיוחד במערכת הציבורית. קודמה בתפקיד, יעקב ליצמן (יהדות התורה), הביא תמורות רבות למערכת והפתיע לטובה את אחרון מתנגדיו, אולם הרקע הפוליטי של גרמן כמי שצמחה במרצ ובמיוחד העובדה שהיא תעבוד צמוד לשר אוצר שמגיע ממפלגתה וטוען שהוא מחויב לסדר עדיפות חדש - מגבירים את האופטימיות.

"גלובס" מנתח כמה מהבעיות ומהאתגרים המרכזיים שיונחו לפתחה של גרמן - חלקם מוכרים היטב לציבור, חלקם הרבה פחות.

1. המס המקביל

לקופות החולים אבד מקור מימון משמעותי מאז 1997, שנתיים בלבד אחרי שעבר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מדובר במה שמכונה "המס המקביל" - מס שכל מעסיק נדרש לשלם למדינה בשיעור של 5% בגין כל עובד שלו. בנימין נתניהו, אז בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, קיבל את עמדת האוצר וביטל את המס המקביל במסגרת חוק ההסדרים.

אחד המיתוסים סביב הביטול הזה הוא שמדובר במתנה גדולה שהעניק נתניהו למעסיקים, אולם לא כך הדבר: המעסיקים המשיכו להפריש את אותם סכומים לביטוח הלאומי, רק שאלה לא נצבעו במיוחד עבור תחום הבריאות והמדינה יכולה לעשות עם הכסף כל העולה על רוחה כמו להגדיל את תקציב החינוך ולחלופין את תקציב הישיבות. אילו המס המקביל היה קיים היום, תקציב הבריאות אמור היה לגדול משמעותית, שכן ההכנסות מהמס הזה גדלות בהתאם לגידול בשיעור התעסוקה - ואכן היה גידול לא מבוטל בעשור האחרון.

2. חיזוק בתי החולים הציבוריים

בתי החולים הציבוריים סובלים מתת-תקצוב. במקביל, הרפואה הפרטית הולכת ופורחת בזכות שלל ביטוחים משלימים ופרטיים שניזונים מכשלי המערכת הציבורית ומהתדמית שלה. אף שכ-70% מהציבור מחזיקים בביטוח משלים, מימוש האפשרות לבחירת רופא מנתח ניתנת באמצעותו רק בבתי החולים הפרטיים. כך, בתי החולים הציבוריים גם מתוקצבים בחסר וגם לא נהנים מהמיליארדים של הביטוחים.

גרמן חייבת להכריע בין שתי אופציות: לתקצב בהתאם את בתי החולים הציבוריים כך שיוכלו בין היתר לשלם לרופאים מומחים על פי מה שמכונה מודל "פול טיימר", שמחייב אותם לעבוד רק במערכת הציבורית; או להתיר לבתי החולים הציבוריים ליהנות מהביטוחים המשלימים, תוך הקפדה על רגולציה שתמנע אפליה של אלה שאינם מחזיקים בביטוח משלים. האופציה הראשונה אופטימלית יותר, בייחוד לאור העובדה שהכנסת הביטוחים לכלל בתי החולים תייקר משמעותית את הפרמיות של הביטוחים, אבל בשביל זה שוב צריך לשאול "איפה הכסף".

3. דגש על מחלקות פנימיות וחדרי מיון

המחלקות הפנימיות וחדרי המיון הם עקב אכילס של בתי החולים הציבוריים. אף שהרפואה הישראלית מהמתקדמות בעולם, המחלקות האלה הן בבחינת תמונת המראה של המערכת. רק השקעה משמעותית בבינוי ובתוספת מיטות אשפוז וכוח אדם בהתאם, תביא לשינוי המיוחל. עם כל הכבוד לתרומות, התורמים אוהבים לראות את שמם בעיקר ליד הבית באזור ת"א, ובעיקר במכונים יוקרתיים כמו מכוני הלב.

4. הכנסת הסיעוד לסל הממלכתי

אחת המשימות החשובות של גרמן תהיה לצלוח את הרפורמה בסיעוד, שזכתה עד היום להתנגדות מצד האוצר.

הכוונה היא לתקצב את תחום הסיעוד אפילו במחיר של העלאת מס הבריאות ב-0.5%, כך שהטיפול הסיעודי כולו לרבות אשפוז סיעודי ימומן על ידי המדינה ללא צורך בפוליסות ביטוח פרטיות. התוכנית המקורית של סגן שר הבריאות היוצא יעקב ליצמן, שלא יצאה אל הפועל, קבעה כי לראשונה בני משפחתו של קשיש לא יצטרכו לעבור מבחני הכנסה לטובת אשפוז סיעודי, אלא הקשיש עצמו בלבד.

5. הפחתת שעות עבודה של מתמחים

מדינת ישראל הודתה לאחרונה בתגובה לעתירה של רופאים מתמחים לבג"ץ, כי תורנות של 26 שעות ברצף למתמחה אינה עולה בקנה אחד עם חוק שעות עבודה ומנוחה. מה עשתה המדינה עם הווידוי הזה? החלה בהליך לשינוי החוק כך שניתן יהיה להכשיר את השרץ.

גרמן צריכה להקשיב לא רק למתמחים, אלא בעיקר לציבור החולים שראוי לטיפול מיטבי ואנושי יותר. זה ודאי לא אפשרי בשעה ה-26 של התורנות, גם לא בשעה ה-22.

6. ניתוק התלות במשרד האוצר

מערכת הבריאות מנוהלת היום במידה רבה על ידי האוצר. פקידי האוצר קובעים כמה מיטות אשפוז להוסיף וכמה רישיונות חדשים למכשירי MRI.

הרציונל הכלכלי הוא ריסון ההוצאה הלאומית לבריאות, אלא שבפועל המדיניות הזו הביאה לצמצום ההוצאה הציבורית ולזינוק בהוצאה הפרטית. כי כשהמערכת הציבורית מיובשת, המערכת הפרטית פורחת. ניתוק התלות באוצר הוא לא רק מבחנה של יעל גרמן, אלא בעיקר של לפיד.

צרו איתנו קשר *5988