מבחן דרכים: קיה פורטה החדשה - יפה יותר מקודמתה

קיה פורטה החדשה שונה לחלוטין מאחותה, שנשאה את אותו שם ■ היא מרווחת, זריזה, מעוצבת לתלפיות, מאובזרת בנדיבות ומתומחרת בהתאם

תהליך של הנדסת מותג מוגדר בתעשיית הרכב בתור "שימוש ברכיבי רכב זהים עבור דגמים מקבילים של מותגים שונים, שנמצאים בבעלות אותו יצרן רכב". במילים אחרות - אותה הגברת בשינוי אדרת. התהליך הזה הגיוני מבחינת פיזור עלויות הייצור וההשקעה של היצרן, אבל מבחינה שיווקית יש בו היגיון רק אם למותגים-האחים יש זהות שונה ומובחנת, שנובעת מהיסטוריה או גיאוגרפיה ו/או כאשר העיצוב של דגמי שני המותגים שונה בתכלית.

לפולקסווגן, למשל, ששכללה את הנדסת המותג לכדי אומנות, יש מספר מותגים עם זהות נפרדת היסטורית וגיאוגרפית. המותג סיאט, למשל, נתפס כמותג צעיר וזוכה לאהדה חזקה בשוק הספרדי ובדרום אירופה. סקודה פונה לקהל של "תמורה לכסף" וזוכה לפופולריות במרכז/מזרח אירופה. פולקסווגן ואאודי נתפסים כמותגי פרימיום למרות, שאפשר למצוא ברבים מכלי הרכב שלהם את אותן פלטפורמות ורכיבים שיש בסקודה ובסיאט. דוגמה נוספת הם המותגים שברולט ואופל, שגם הם חולקים כיום מערך מקביל של דגמים אך שניהם מתאפיינים בזהות גיאוגרפית/היסטורית נבדלת.

גם קיה של ימינו היא תוצר קלאסי של הנדסת מותג מבית יונדאי-מוטורס, אך כאן העסק יותר מסובך. ברוב העולם לא קיימת הבחנה תדמיתית חדה וחותכת בין שני המותגים, והעובדה שליין הדגמים של שתי החברות הוא כמעט זהה כיום, לא מסייעת ליצור הבחנה כזו.

מבחן התוצאה האולטימטיבי של האסטרטגיה הזו הוא "האם החלקים גדולים מסך השלם", כלומר האם שני המותגים מוכרים יותר כלי רכב מהמותג הבודד המקורי. במקרה של יונדאי/קיה התשובה היא "בהחלט כן" ובשנה שעברה תפסו שני המותגים מבית קונצרן יונדאי מוטורס נתח שוק משולב של יותר מ-25% משוק הרכב הישראלי - הישג כמעט חסר תקדים.

לא מתיימרת לספק ערך מוסף

מי שנהנה בינתיים מהתהליך הוא יבואן קיה, שזכה השנה למשפחתית המודרנית פורטה - רפליקה ממותגת של להיט המכירות הגדול ביותר של יונדאי בישראל, המשפחתית I35. חיצונית, נראה שמעצבי קיה לא התאמצו יותר מדי ליצור הפרדה מותגית, בניגוד למשל, למה שעשו במקרה של האחות הגדולה אופטימה.

לפורטה החדשה יש עיצוב חרטום ייחודי משלה עם פנסים וגריל ייחודיים, וזנב מעט מתון יותר משל האחות לבית יונדאי. אבל הממדים, הפרופיל הצדדי והפרופורציות לא משאירים הרבה מקום לספק לגבי הקרבה המשפחתית ל-I35. כמו אחותה, הפורטה החדשה היא מכונית נאה ועדכנית והיא מייצגת קפיצת דרך דרמטית לעומת הפורטה היוצאת. מי שלא מתעמק בענייני מיתוג - כמו רוב הצופים שבהם פגשנו במהלך נסיעת המבחן - מתרשם ממנה לחיוב.

כמקובל בעדות קוריאה, תא הנוסעים פונקציונלי וידידותי וניכר שמעצביו לא ניסו לכתוב פרק חדש בהיסטוריה של תעשיית הרכב. המחוונים האנלוגיים ברורים וממוקמים היטב, הצגים הדיגיטליים מספקים את כל המידע הדרוש מבלי להשתלט על שדה הראייה, ועמדת הפיקוד מעוצבת בקווים עגלגלים-שמרניים. איכות החומרים וההרכבה טובה מאד ובנסיעה חודרים לתא מעט מאוד רעשי רוח וכביש.

כמו באחות לבית יונדאי, המרחב הפנימי מצוין - אחד הטובים בקבוצה - עם מרחב עצום לברכיים מאחור תודות לבסיס גלגלים באורך 2.7 מ', שאינו בא על חשבון נפח תא המטען.

על הכביש חושפת המכונית אופי של "רכב ציים" קלאסי: יעילה, קלה ונוחה לנהיגה ממושכת ותכופה ולא מתיימרת לספק ערך מוסף כלשהו בתחום ההנאה מנהיגה. ספיגת הזעזועים בעיר טובה אם כי רמפות האטה עירוניות - באמפרים - עדיין מסוגלות לסגור את המתלים בחבטה. היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות סבירה בהחלט וגם אחיזת הכביש טובה, לא מעט בזכות רביעיית הצמיגים נמוכי החתך, שמגיעים בגרסה המאובזרת. לעומת זאת, ההגה מרגיש מעורפל ומלאכותי ולמרות שיש לו היזון חוזר סביר הוא לא מפתה את הנהג לנהיגה נמרצת בכבישים מפותלים.

את מנוע ה-1.6 ליטר של יונדאי מוטורס, בהספק 130 כ"ס, כבר פגשנו בדגמים רבים של הקונצרן. גם בפורטה הוא שומר על אופי נמרץ וחלק בטווח השימושי של עד כ-4,500 סל"ד. בטריטוריות הגבוהות פעולתו הופכת להיות צורמת יותר ואין לו את דחיפת המומנט של מנועי הטורבו הקטנים, שפופולריים כיום בקרב המותגים האירופאים. האצה אגרסיבית בעליות תלולות וארוכות תייצר בעיקר הרבה רעש ופחות הרגשה של דחף.

מנגד, יש לו תיבת הילוכים אוטומטית מצוינת: בלי מצמדים כפולים, בלי CVT ובלי התחכמויות טכנולוגיות אופנתיות. פשוט תיבה מסורתית ומכוילת היטב עם שש מהירויות וממיר מומנט, שמספקת תגובת דוושה נמרצת ביציאה מעמידה, שיוט נינוח ושקט מאוד בהילוך שישי במהירויות גבוהות והורדת הילוכים זריזה. צריכת הדלק הרשמית עומדת על כ-14 קילומטר לליטר בממוצע אם כי נהיגה אגרסיבית תפיק לא הרבה יותר מ-10 קילומטרים לליטר.

לקיה פורטה היוצאת הייתה נוכחות מזערית בשוק הלקוחות הפרטיים והיא השתבצה היטב בנישה של "משפחתית בסיסית", שמוצעת כברירת המחדל בציים רבים בארץ. הפורטה הנוכחית היא מכונית שונה לגמרי. היא מרווחת, זריזה, מעוצבת לתלפיות, מאובזרת בנדיבות ומתומחרת בהתאם. במחיר של כ-127 אלף שקל לגרסת הבסיס ו-129 אלף שקל לגרסה המאובזרת.

ברמת המחיר הזו מצפה לה קרב קשה בשוק המשפחתיות וקרב קשה עוד יותר בעוד מספר חודשים, כשיגיעו לארץ הדורות החדשים והדרמטיים של מאזדה 3 וטויוטה קורולה. מה שיכריע את קרב המכירות, ובמיוחד את הקרב בינה לבין אחותה התאומה לבית יונדאי, הוא אורך הנשימה של היבואן וגובה ההנחות לציים. אבל זה כבר לא שייך למבחן הדרכים הזה.

קיה
 קיה

חלק מהמתחרות

מאזדה 3 2013

מאזדה הצליחה לשמור עד כה את הפרטים על סדרה 3 החדשה חסויים. תמונות שדלפו מלמדות על עיצוב עגלגל וספורטיבי יותר. תא הנוסעים עוצב מחדש ויגיע עם שלל טכנולוגיות מתקדמות. המנוע יהיה 1.6 ליטר משופר עם תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות

טויוטה קורולה 2013

הטויוטה קורולה החדשה נמצאת עדיין במרחק של כמה חודשים מהשוק, אולם פרטים ראשונים מלמדים על עיצוב בולט יותר עם חרטום בנוסח האוריס וממדים גדולים יותר. המנוע יהיה ה-1.6 ליטר של האוריס, ככל הנראה עם תיבה אוטומטית רציפה מטיפוס CVT

רנו פלואנס 2013

רנו פלואנס 2013 עדכנית ויוקרתית יותר. הממדים נותרו ללא שינוי עם בסיס גלגלים גדול כמו של הפורטה. החידוש העיקרי הוא אימוץ מנוע 1.6 ליטר בנזין עם תיבה אוטומטית רציפה מבית ניסן במקום התיבה האוטומטית המיושנת