צפו: בני 50 שלא מצליחים למצוא עבודה מדברים

"קונים רק מזון, מחזיקים את הראש מעל המים; אני שמח שהוטל על אשתי להכין רק את הסלטים בליל הסדר" ■ צפו בעובדים בגילאי 50 שנפלטו מחוץ למעגל העבודה ולא מצליחים לקום על הרגליים

"שואה. אין לי מילה אחרת לתאר את זה"

מחפש עבודה כשנה וחצי: זאביק דרור, 48

השכלה: תואר ראשון במנהל עסקים

ניסיון תעסוקתי: ניהול שיווק, מכירות וגיוס לקוחות; פיתוח שווקים בארץ ובחו"ל; הקמת תערוכות; ניהול מוצר, עובדים ומשווקים

מגורים: נס ציונה

פרטי התקשרות: zeevik88@gmail.com, 054-6661205

אף לא אחד מעשרות הפקסים והמיילים ששלח ובהם קורות החיים, החזיר אותו למעגל התעסוקה. זאביק דרור, 48, נשוי ואב לשניים מנס ציונה, מובטל כבר למעלה משנה וחצי. "אני שולח כמויות ענקיות של קורות חיים, מחפש ברשתות חברתיות ומפעיל קשרים אישיים - וכלום. כשאני מתקשר לחברות לברר למה לא חוזרים אלי, בחלק מהמקומות עונים לי בכנות: 'לא כדאי לך, הסביבה שלנו צעירה ואתה מבוגר ולא תרגיש כאן בנוח'".

דרור, שנפלט ממעגל התעסוקה אחרי שחברת הסטארט-אפ שבה עבד נקלעה לקשיים וסגרה את שעריה, מכנה את תקופת האבטלה שלו "שואה". "מי שלא חי את זה, לא מבין עד כמה זו שואה, ואין מילה אחרת לתאר את זה. זו זוועה כלכלית ונפשית: כלכלית, כי רמת החיים יורדת ואוכלים את החסכונות; ונפשית כי סובלים מחוסר שינה, מחוסר-ודאות טורדנית, מלחצים אדירים ומתחושות אישיות קשות. לקום כל בוקר ולא לקבל תשובה מאף גורם, זאת זוועה שקשה להתמודד איתה".

לדבריו, למרות התמיכה מהסביבה הקרובה - בני משפחה וחברים - עדיין יש ציפייה מאדם מוכשר למצוא עבודה.

דרור, הרשום במספר חברות השמה, מחפש עבודה בתחומים שבהם התמקצע במהלך השנים בחברות השונות: שיווק ומכירות, פיתוח עסקי וניהול מוצר בתחום הטלקום.

אולם בצר לו, הוא מחפש גם בתחומים אחרים. "חיפשתי אפילו תפקידים של שמירה וטלמרקטינג, שלא הולמים את כישוריי, וגם שם למרבה הפלא לא קיבלו אותי בשל כישוריי יתר. אמרו לי: 'ברגע שתמצא עבודה שהולמת אותך תעזוב, אז למה לנו'?".

המצב גרם לדרור, בדומה לדורשי עבודה רבים אחרים, לטפח חשיבה יזמית. "יש לי רעיון להקים עסק בתחום האנרגיה הסולארית, וכבר נפגשתי עם כמה אנשים כדי לקדם את העסק שנמצא כרגע בשלבי גישוש ראשונים". יחד עם זאת, מדגיש דרור, הוא לא מוותר על השאיפה להשתלב כשכיר בשוק העבודה.

"מנכ"ל בן 30 לא רוצה עובד בן 60 ומעלה ואני נפגע מכך"

מחפש עבודה חצי שנה: ערן אדומי, 64

השכלה: לימודי תעודה במנהל בתי מלון בטכניון, קורס חשבים של התאחדות המלונות התיירות וקורס מבקר פנים מוסמך של לשכת המבקרים הפנימיים. בעל תעודת C.I.A של לשכת המבקרים הפנימיים העולמית

ניסיון תעסוקתי: ביקורת פנים בתחומים שונים עם דגש במלונאות, ניהול עובדים, ניהול כספים ומשאבי אנוש

מגורים: בית חירות

פרטי התקשרות: adomi@zahav.net.il, 054-2044078

כבר חצי שנה שאדומי מחפש עבודה במקצוע שלו: ביקורת פנים בענף התיירות, ובכלל, אחרי שפוטר מסוכנות נסיעות בה עבד כמבקר פנים לאחר שזו רשמה ירידה של 30% בהכנסות שהובילו לצמצומי כוח אדם. "מנכ"ל בן 30 לא רוצה עובד בן 60, ואני נפגע מהתפיסה המעוותת הזאת", הוא אומר, "אני שולח הרבה מסמכי קורות חיים אבל לא חוזרים אליי, בגלל הגיל".

לדבריו, הרזומה המקצועי שלו כולל ניסיון עשיר בעבודת ביקורת פנים בענף התיירות אך גם בענפי המדיה והמזון, וכן ניהול משאבי אנוש. "ניסיון הוא נכס, ולי יש אותו. אני יכול לתרום רבות. לכן, אני לא מבין למה שוק התעסוקה אומר לי לא. מעסיקים יכולים להפיק יותר מעובד בוגר ושופע ניסיון כמוני מאשר מעובד צעיר וחסר ניסיון".

בעוד כשלושה חודשים תסתיים תקופת הזכאות של אדומי לדמי אבטלה, ומפלס הלחץ שלו גואה. "אני לא יודע מה אעשה אם לא אמצא עד אז עבודה. זה מלחיץ אותי כי גם אשתי, בת 59, לא עובדת וגם היא מחפשת עבודה ללא הצלחה. אני מקווה שלא נצטרך להשכיר את הבית הגדול שלנו במושב ולעבור לבית קטן וזול יותר לאחזקה".

לדבריו, הוא לא יושב בחיבוק ידיים בהמתנה למוצא פיהם של חברות השמה. "אני פונה ישירות לאנשים שהכרתי בעבר ומבקש את עזרתם. הרבה רוצים לעזור לי, אבל מבחן התוצאה הוא שיקבע".

אדומי, שכל חייו עבד כשכיר, חושש למצוא מפלט תעסוקתי כעצמאי. "אף פעם לא הייתי עצמאי ואין לי הון התחלתי להשקיע בעסק. חוץ מזה, מפחיד אותי לצאת עכשיו להרפתקה כלכלית. רק אם לא תהיה לי ברירה אשקול לתת את שירותיי כפרילנסר, למרות שהפורמט הזה לא מתאים לי. אני מעדיף לעבוד כשכיר במשרה מלאה".

בראיון מצולם לגלובס TV הוא אומר: "עצרנו את כל הפעילות שקשורה לבית. אנחנו קונים רק מזון, מזון וזהו. מחזיקים את הראש וצפים מעל המים. בליל הסדר נהיה עם המשפחה של אח של אשתי. שאגיד לך משהו בכנות? אני שמח שהוטל על אשתי להכין את הסלטים. בעבר היא הייתה מכינה את המתכונים הכבדים יותר, שגם עולים יותר".

"אם מעסיקים לא רוצים אותי, אני רוצה אותי. נרשמתי לקורס יזמות"

מחפשת עבודה שנה וחצי: ליאנה גד, 54

השכלה: תעודת הוראה בציור ואמנות

ניסיון תעסוקתי: ניהול מכירות, אירועים והדרכה ורווחה בבתי מלון; הוראת ציור ואמנות; ניהול לשכת ראש עיר; ניהול משרד עו"ד; ארגון והפקת כנסים

מגורים: נתניה

פרטי התקשרות: lianagad@gmail.com, 052-4225433

היא הייתה מורה, אבל רוב חייה עבדה כמנהלת הדרכה ורווחת עובדים בבתי מלון. לפני שנה וחצי פוטרה בעקבות קיצוצים, ומאז היא מחפשת עבודה - בינתיים, ללא הצלחה. ליאנה גד, 54, שלחה עד היום כ-100 מסמכי קורות חיים, אך לא הוזמנה לאף ראיון עבודה.

"אני לא רוצה לחשוב שזה בגלל הגיל, אבל מבינה שזה העניין. מעסיקים מעדיפים להעסיק צעירים, וזה נשגב מבינתי. יש לי ניסיון וכל כולי מוטיבציה אחת גדולה. אני יכולה לעבוד יותר שעות וגם בערב, מה שלא יכולתי בעבר כשהילדים שלי היו קטנים. אלה דברים שמאוד חשובים למעסיקים, לכן מפתיע אותי שהם לא מקבלים אותי בזרועות פתוחות וקופצים על המציאה".

גם גד, גרושה ואם לשלושה, מתוסכלת מהמצב. "זה מייאש, מתסכל ומוריד את הערך והביטחון העצמי", היא אומרת. היעדר הכנסה וחוסר-הוודאות מהעתיד לבוא, גרמו לגד לעזוב את דירתה השכורה ולעבור להתגורר עם בתה בנתניה.

"אמרתי לעצמי: אגור אצלה חודש-חודשיים, עד שאמצא עבודה, אבל הזמן עובר - וכלום. זה מצב לא פשוט בכלל". לדבריה, הסיטואציה שאליה נקלעה הביאה אותה לחשיבה מחודשת.

"ראיתי שאני לא מצליחה למצוא עבודה, ולא בגלל שאני לא מוכשרת או ראויה. אז אמרתי לעצמי שאם מעסיקים לא רוצים אותי, אני רוצה אותי, ונרשמתי לקורס יזמות במט"י נתניה".

גד, שהיא גם מטפלת אלטרנטיבית, החליטה להקים קליניקה ולנסות להתפרנס ממנה. במקביל, היא שואפת למצוא עבודה גם כשכירה ולשלב בין השניים. "אני רוצה לעשות את שניהם במקביל, כי אי-אפשר לסמוך על מקום עבודה שאתקבל אליו מחר שאהיה בו לנצח. אני חייבת להעמיד את עצמי על הרגליים ולא רק כדי לשרוד. לשרוד זה להתגלגל, אבל סליחה, אני רוצה יותר מזה".

* בהכנת הכתבה השתתפה דפי הירשפלד

הכתבה המלאה - במוסף החג של "גלובס" שיחולק הערב (א') למנויים