כך מתכננת ישראל להגן על תגליות הגז מפני טרוריסטים

צה"ל נערך להגנה על תגליות הגז בים התיכון, על רקע חוסר היציבות בסוריה והמתיחות עם איראן וחזבאללה ■ בישראל מקווים שמעורבותה של נובל אנרג'י בקידוחים תסלול את הדרך לקבלת מימון אמריקאי להגנה על התגליות

חיל הים נמצא בעיצומה של הקמת כוח חדש שיגן על תגליות הגז של ישראל בים התיכון. לשם הקמת הכוח החדש, שיורכב משניים עד ארבעה סטי"לים, צה"ל זקוק לסכום של 2.7 מיליארד שקל. נוסף על ספינות חיל הים יעמדו לרשות הכוח מל"ט למעקב מהאוויר. כך על פי דיווח של סוכנות UPI.

בישראל מקווים שחלק מהתקציב עבור הכוח יועבר מארה"ב, בשל מעורבותה של נובל אנרג'י בקידוחים. על פי הדיווח, משרד הביטחון עומד בקשר עם שמונה או תשע חברות אשר בונות ספינות, אולם טרם יצאה הזמנה. בנוסף נשקלות מספר אופציות למל"ט מתאים למשימה, להגנה מפני פגיעה מצד חזבאללה או איראן.

בחודש אוקטובר האחרון נחשפה עסקה עליה חתם חיל הים להספקת מערכות מכ"ם חדשות עם חברת הבת של התעשייה האווירית, אלתא מערכות. המערכות יותקנו על ספינות הטילים המשמשות את החיל, מסוג סער 4 וחצי.

"הואיל ומדובר באירוע כלכלי דרמטי ובמיצוי של מקורות אנרגיה שעליהם המשק הישראלי צפוי להתבסס, גיבשנו תפיסת הגנה טובה למדי בעלויות סבירות יחסית", אמר גורם צבאי "לגלובס" בחודש מאי שעבר, על תוכניות צה"ל להגנה על אסדות הקידוח. בצה"ל אומרים כי היקף ההשקעה נאמד ב"מיליארדים בודדים של שקלים", כהגדרת הגורם. "מדובר בסכום שיאפשר רכש של ספינות חדשות, אמצעי גילוי והתרעה, שימוש בלוויינים, הכשרה והקצאה של כוחות ועוד. זה לא כולל את התפעול השוטף".

בשונה מהיכולת של חיל הים למנוע גישה של כלי שיט לתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל (כ-22 ק"מ מהחוף), בתחומי המים הכלכליים (עד כ-180-200 ק"מ מהחוף) מתיר החוק הבינלאומי פעילות כלכלית ישראלית, אך מצמצם למינימום את יכולתה לפעול להגבלת חופש התנועה של כלי שיט. למעשה, לחיל הים יש סמכות לפעול לבלימת כלי שיט חשוד רק אם הוא נמצא במרחק שקטן מ-500 מטר בלבד מהאתר המאובטח.

השבוע הגיע הגז ממאגר תמר לתחנת הקליטה באשדוד ונכנס למערכת הולכת הגז של מדינת ישראל. הגז הטבעי מ"תמר" יחסוך לכלכלת מדינת ישראל כ-13 מיליארד שקלים לשנה בעלויות אנרגיה לאורך חיי המאגר (כ-30 שנים). בפרויקט חיבור מאגר "תמר" לחוף הישראלי הושקעו כ-3.5 מיליארד דולר על-ידי השותפים לזכויות במאגר תמר - נובל אנרג'י (36%), ישראמקו (28.75%), דלק קידוחים ואבנר (15.62% כל אחת) ודור גז (4%). הפרויקט נחשב לאחד המורכבים והיקרים ביותר שנעשו בענף קידוחי הגז בעולם בשנים האחרונות.