יועצו של יאיר לפיד: "ברור לו שהוא שר האוצר של כולם"

"במצב הנוכחי, הדרך הסבירה ביותר להתמודד עם הגירעון היא להעלות ב-1% את מס הכנסה, את המע"מ ואת מס החברות", כך אומר בראיון ל"גלובס" פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

דעתו של אקשטיין חשובה לא רק משום שהוא נחשב לאחד מבכירי הכלכלנים במשק, אלא גם כי הוא חבר בפורום שהקים באחרונה שר האוצר, יאיר לפיד, עמו הוא מתייעץ בדרכים לטפל בגירעון הגבוה בתקציב, ולכן קיים סיכוי סביר שלפיד יאמץ את רעיונותיו של אקשטיין.

פורום היועצים של לפיד, שכבר נפגש מספר פעמים, כולל מלבד אקשטיין גם את פרופ' מנואל טרכטנברג שעמד בראשות ועדת טרכטנברג שהוקמה לאחר המחאה החברתית. עוד בצוות: פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ונציגי המערכת הפיננסית הם ענת לוין, ראש חטיבת שווקים פיננסים בבנק הפועלים וקובי הבר ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי. אקשטיין מסרב להתייחס לדרך בה מתנהל הפורום: "הפגישות מוגדרות כפרטיות", הוא אומר.

- ובכל זאת, איך אתה מתרשם משר האוצר החדש?

"התחושה הכללית היא ששר האוצר וצוות היועצים שלו לוקחים את הנושא ברצינות רבה ומשקיעים בו המון שעות. לפיד מגיע מוכן לפגישות, שואל שאלות, חושב על הדברים, לומד את הנתונים ומכין את עצמו לקראת קבלת החלטות. השר עובד עם הכלכלנים באגף התקציבים ואצל החשב הכללי במשרד האוצר. הוא גם עובד בצמוד למועצה הלאומית בראשות יוג'ין קנדל ועם בנק ישראל. במקביל הוא שומע דעות של אנשים חיצוניים, וכולם ביחד נותנים לו את הכלים לקבל החלטות".

- האם לפיד יהיה שר האוצר של מעמד הביניים?

"ברור לשר האוצר שהוא שר האוצר של כולם. זה מה שמבינים מהשיחות אתו. היעדים שלו זה צמיחה וצמצום אי-השוויון, תוך תשומת לב לאוכלוסייה העובדת. אין אצלו הסתכלות סקטוריאלית".

- ובכל זאת הוא ספג השבוע ביקורת, כולל מנגיד בנק ישראל, על כך שיש לדאוג לשכבות החלשות לא פחות מאשר למעמד הביניים. מה דעתך על הביקורת?

"אחת הדרכים לדאוג לאוכלוסייה העובדת היא להגדיל את המעמד הבינוני. הקטנת אי-השוויון נעשית על ידי כך שלא נותנים עוד תשלומים לאוכלוסייה החלשה, אלא נותנים לה כלים ומיומנויות ומצרפים אותה לאוכלוסייה העובדת, בין היתר באמצעות השקעה בחינוך".

זה הכיוון המרכזי של שר האוצר, ולזה התכוון גם הנגיד: יש לצרף את האוכלוסייה החלשה למעמד הבינוני ולהקטין את אי-השוויון. אלה יעדים מרכזיים ששר האוצר צריך להתמקד בהם ועליהם הוא גם מדבר: שוויון בנטל, דאגה לתעסוקה, הכנסת הערבים והחרדים למעגל העבודה. אני לא רואה ניגוד בין מה שפישר אמר למה שמדבר עליו לפיד".

"חשוב ליצור אמינות תקציבית"

כאמור, בדומה לגורמים בכירים נוספים דוגמת נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, גם אקשטיין מוטרד מהגירעון העומד על 4.2% מהתוצר. "חשוב מאוד להביא לכך שהגירעון יעמוד על 3%-3.5%, על מנת שהעלייה בתוצר תעמוד בתחזיות", אומר אקשטיין.

"אנחנו חייבים להבטיח שהיחס חוב-תוצר על פני זמן ימשיך לרדת. התחזית עומדת על 60% בשנת 2019. להערכתי, בתנאי המאקרו העולמיים היום ניתן לעשות תוואי יותר מציאותי", הוא מוסיף.

- איך צריך לטפל בגירעון?

"בעדיפות הראשונה יש לטפל בפטורים השונים, אבל היכולת לעשות זאת קשה מבחינה פוליטית וייתכן שבזמן הקצר שיש כרגע היא גם בלתי אפשרית. היא דורשת התמודדות מול ההסתדרות; במע"מ בפירות ובירקות היא דורשת התמודדות עם איגודי החקלאים; בהעלאת המע"מ באילת נדרשת התמודדות מול הלובי באילת וכדומה. להערכתי, בטווח הקצר, זה לא נמצא בעדיפות ראשונה אצל שר האוצר וראש הממשלה להיכנס למאבקים פוליטיים שכאלה.

לכן, מה שנדרש כעת זה העלאה של 1% בשלושה מקורות מס: מס הכנסה, מע"מ ומס חברות. ניתן לעשות קומבינציה שונה בהעלאות המסים השונות, אם לשר האוצר יש העדפות מסוימות".

- האם נטל המס לא גבוה ממילא?

"בסה"כ יש לנו מערכת מס טובה. המס הישיר נמוך יחסית, אבל בעיקר כי הוא נמוך על בעלי ההכנסות הנמוכות. אם הקריטריון של מה שנהוג בעולם הוא נכון - הכיוון הנכון הוא להטיל 1% מס על כל טווח ההכנסות מכל מקבלי השכר, מהשקל הראשון, מהמדרגה הראשונה. זו מערכת חברתית סבירה. העלאה שכזו לא תשפיע באופן דרמטי על התעסוקה והייצור. חשוב מאוד ליצור אמינות תקציבית. שינוי כזה בתחילת הקדנציה של הממשלה יסייע ביצירת האמינות, ואולי בעתיד אפשר יהיה להפחית שוב את המס".

- שר האוצר, יאיר לפיד, חרט על דגלו לסייע למעמד הביניים. העלאת המס לא תפגע במעמד זה?

"אין ספק שהעלאה של 1% במס פוגעת בכל משלמי המס, ומעמד הביניים משלם מסים, נושא בנטל. יחד עם זאת, לא מדובר בפגיעה דרמטית אלא בעלות חודשית של 50-300 שקלים לכל היותר. זה נטל משמעותי, אבל זה יאפשר לממשלה לשמור על רמת ההוצאות. כמו כן, מעמד הביניים נהנה מדברים שהוא מקבל מועדת טרכטנברג, כגון גני ילדים חינם לגילאי 3-5. כמו כן, ראינו עלייה בשכר בסקטור הרפואה ובשכר המורים. החבילה הזו היא הרבה יותר גדולה מהעלייה במס".

"הממשלה נחלה כישלון משמעותי בטיפול בשוק הדיור"

פרופ' צבי אקשטיין מוטרד מהבועה בשוק הדיור. "נושא הדיור הוא אחד הנושאים שאני ורבים כמוני חושבים שנמצא בבעיה קשה", הוא אומר. "מחירי הדירות במרכז הארץ הפכו לטורפניים ולגבוהים בכל קנה מידה ביחס להכנסה. זה לא סביר שצריך 130 משכורות כדי לקנות דירה, ו-180 משכורות בכדי לקנות דירה בת"א", הוא מוסיף.

אקשטיין מאשים את הממשלה בעליית המחירים החדה בשוק הדיור: "הממשלה נחלה כישלון משמעותי בשנים האחרונות בתחום הזה. אני מצפה משר האוצר, שר השיכון וראש הממשלה לפעול במרץ לשינוי המצב, והרושם הכללי שלי שיש רצון עז לטפל בנושא הזה. זו לא בעיה תקציבית אלא ניהולית".

- מה הגורמים למצב הזה?

"הבעיה בשוק הדיור נוצרה בעקבות שלושה מרכיבים שהמשותף להם הוא טיפול שגוי של הממשלה. הראשון הוא תכנון לא נכון של מלאי השטחים - יש הרבה שטחים מתוכננים בפריפריה אבל לא לקחו בחשבון שלא כולם רוצים לגור שם. המרכיב השני הוא כישלון של תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית לבנייה, לפיתוח ולשימור, ע.א), גם ברמה הלאומית וגם ברמה המקומית. הרשויות המקומיות, במיוחד במרכז הארץ, לא מגלות עניין להביא תושבים לגור בהן, אלא מעוניינות רק בעסקים בגלל שתקבולי הארנונה לעסקים גבוהים פי 5 מפרטיים - כל המערכת נמצאת בתמריץ לא נכון. הגורם השלישי זה מינהל מקרקעי ישראל - למדינה חלק נכבד מהרזרבה בקרקעות במרכז ובפריפריה, והיא לא עושה מאמצים מספקים כדי לשווק אותן".

- מה צריך לעשות כדי לשפר את המצב?

"יש לטפל בהחכרה של קרקעות והרחבת ההיצע. נדרש שינוי בהתנהלות הקיימת כאן עוד משנות ה-60'. יש צורך בעבודה קשה ופרטנית שיורדת לרמת רחל ביתך הקטנה, עד לסוגיות כמו חיבור הביוב של ראשון לציון ונס ציונה. אבל, אם הממשלה תטפל בשוק הזה בדרך נכונה ותנהל אותו כמו במדינות מערביות דוגמת ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, זה יהיה מצב של win-win לכל הצדדים. זה יגדיל את הפעילות במשק, ישפר את הרווחה ויביא לעלייה בהכנסה האפקטיבית של משקי הבית".

הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת

 פרופסור צבי אקשטיין