הישראלים ברשימת מקלטי המס: יורם יוסיפוף ושמואל דונרשטיין

התחקיר המסועף של ארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי ממפה גם את עסקאות הנדל"ן הבולטות בבריטניה, שביצעו בשנים האחרונות משקיעים וקרנות זרים באמצעות חברות שרשמו במקלטי מס, כמו איי התעלה הבריטית (תעלת למאנש), והקלות ממשלתיות ופטורים ממס שניתנו לחברות זרות בתנאי שהן מנוהלות מחו"ל.

בין כ-25 שמות המשקיעים הזרים המופיעים במפה נמצאים גם כמה ישראלים. הבולט שבהם הוא עו"ד יורם יוסיפוף, שהשקיע באמצעות שותפים וקרנות מתחלפות. יוסיפוף רכש באמצעות קרן מידאס ומשקיע ישראלי נוסף, סם (שמואל) דונרשטיין, הבעלים של רב-בריח, חברה בשם בויטון ביי (מידאס של יוסיפוף החזיקה 51% ממנה וטומברן של דונרשטיין - 49%).

בויטון ביי רכשה את מלון הדירות "קומפורט אין" בנוטינג היל בלונדון ב-13.75 מיליון ליש"ט, ומיד נמכרה לישות הרשומה באי התעלה גרנזי, בשם Boubyan MiNC UK Investments. מתברר כי חברה זו היא של גולזאם חאן, מנהל קרנות בחברת נדל"ן מדובאי הנקראת MiNC Property Enterprises. הרכישה של בויטון ביי בוצעה במימון בנק Boubyan מכוויית.

לפי מקור שהיה מקורב לעסקאות הללו, "היו באותה תקופה כמה יתרונות מס משמעותיים לחברות לא בריטיות שקנו נכסי השקעה בבריטניה. הפטור ממס רווחי הון היה במסגרת מדיניות ממשלתית לעידוד השקעות חוץ בבריטניה".

דונרשטיין אמר אתמול (א') ל"גלובס" כי העסקה נעשתה ב-2007, בעת שהיה תושב לונדון ועסק בניהול עסקאות בתחום הנדל"ן. "הייתה לי חברה מנהלת שקנתה עבור חברה שאני לא זוכר את שמה מלון דירות בלונדון בסכום מסוים, ולאחר מכן מכרנו את זה", אמר. "מידאס היא חברה ציבורית, וככזאת היא הוציאה בעקבות העסקה דיווח לרשות לניירות ערך בתל-אביב".

לדברי דונרשטיין, העסקה השיאה רווח נאה, של כ-6 מיליון ליש"ט. "העסקאות האלה נעשו בהתאם לכללי המקום ובכפוף לחוקי המדינה. המדינה איפשרה, כך ששום דבר לא נעשה במחשכים. זאת הייתה עסקה לגיטימית לחלוטין", אמר.

דונרשטיין רכש ב-2008 את רב-בריח, שאתר הפעילות המרכזי שלה נמצא באשקלון, והגדיר את המהלך "ציונות לכל דבר. מלונדון באתי לאשקלון, למרות הרקטות מעזה והמצב הביטחוני".

יוסיפוף רכש באמצעות קרן מידאס ושותפים הרשומים כשותפות מוגבלת בתל-אביב גם את בניין המשרדים הממשלתי בקרוידון, לונדון, מחברה בשם ניו סטאר ניהול נכסים ב-12 מיליון ליש"ט. הוא עשה זאת בעזרת הלוואה מחברת אביבה (חברת הלוואות בריטית גדולה), עם תשואה נטו של 7.25% על ההשקעה. הבניין מוחכר בחוזה ארוך-טווח למשרד התחבורה הבריטי, והוא משלם וישלם עליו 920 אלף ליש"ט בשנה עד 2020.

ליוסיפוף יש גם עסקאות קטנות יותר: 3 בתים או דירות ברמסגייט, עיירה בקצה הדרום-מזרחי של בריטניה, לחוף התעלה הבריטית, נרכשו על-ידיו ועל-ידי שותפים לא מזוהים ב-2 מיליון ליש"ט יחד, לפי הערכה. הרכישה בוצעה באמצעות חברה בשם "פינק אלפנט" (פיל ורוד) שנרשמה במרשם החברות ב-2004. ב-31 בינואר 2006 השיגה החברה הלוואה בסך 2 מיליון ליש"ט מחברת המשכנתאות הבריטית Nationwide לרכישת הנכסים ברמסגייט. המניות למוכ"ז נרשמו על שם יוסיפוף ב-23 בדצמבר 2009 בסניף בנק לוידס בברוק סטריט בלונדון.

מקור המקורב לעסקאות ציין את יתרונות המס שהציעה ממשלת בריטניה לחברות זרות המנוהלות מחו"ל, במטרה למשוך אותן להשקיע בבריטניה.

המשקיע הישראלי השלישי שאיתרנו הוא יאיר שפיצר, המוגדר בעל אזרחות כפולה, ישראלית ובריטית. שפיצר מתואר כאיש צבא ישראלי לשעבר ומהנדס תוכנה, שהכנסותיו הן 260 אלף ליש"ט בשנה. ההכנסות הן מעבודתו, בתוספת רווחי הון מ-3 דירות להשכרה בלונדון, שאותן רכש לפני פקיעת בועת הנדל"ן. בתחקיר נכתב כי שפיצר הוסיף ממד של חשאיות לעסקאותיו בכך שהוא יצר לא רק חברת אוף שור לשם כך, אלא גם קרן אוף-שור בשם Rocklea Trust.

שפיצר אמר בתחקיר: "באותה עת יעצו לנו רואי חשבון בריטים שהמבנה הזה (חברה וקרן אוף-שור) מתאים לנסיבות שלנו, והוא חוקי לחלוטין. ההכנסה מהשכירות דווחה לרשויות המס הבריטיות".

יהודי בולט ברשימת רוכשי הנדל"ן הזרים בבריטניה הוא אהרון פרנקל. לפי התחקיר, יוסיפוף הוא עורך דינו. פרנקל, יצרן חלבה מוורשה ובעל "היסטוריה ססגונית", קנה את בניין המשרדים ריברסייד האוס בדרום-מזרח לונדון ב-97 מיליון ליש"ט (הבניין משמש מטה רשות הפיקוח הבריטית Ofcom). הרכישה התבצעה באמצעות שלוחת אוף-שור של חברת השקעות נדל"ן בריטית שבבעלותו. שנה מאוחר יותר נמכר הבניין לקרן גרמנית ב-106 מיליון ליש"ט והניב לפרנקל רווח של 9 מיליון ליש"ט.

פרנקל התחיל את הקריירה שלו בארגון טיסות מסחריות של מהגרים יהודים עבור הסוכנות היהודית והפך לסוכן של חברות תעופה. הוא הפך גם לקבלן בקרואטיה. לפי התחקיר, הנשיא שמעון פרס היה מאורחי חתונתו במונקו.