מתח שיא בכוורת האוצר: בכירי המשרד לא יודעים אם ישרדו בתפקידם - ומרגישים שלפיד משאיר אותם לבד

ניתוח "גלובס": החיוכים של פקידי האוצר נמחקו ■ בתוך הבלגן והחשדנות צפוי להיווצר באוצר מרכז כוח חדש ויוצא דופן: שתי מנהלות בכירות, ותיקות ומוערכות שיכולתן מוכחת - יעל אנדורן כמנכ"לית, ומיכל עבאדי בויאנג'ו החשבת הכללית

1.

החיוך שאפיין את פניהם של פקידי האוצר בימים הראשונים של יאיר לפיד כשר האוצר נמחק אתמול (ג') סופית. להשוואות בינו לבין משה רבנו, להצהרות כי אינו מחובר ל"טבלאות אקסל", לעובדה שחתך דיון בתקציב כדי להניח את "ריקי כהן" על השולחן, ולעובדה שהוא מתקשר עם העולם דרך ה"פייס" - לכל אלה הגיבו הפקידים בצחקוק סבלני.

אתמול נפל דבר: כמה פקידים הגיעו למסקנה שלא רק שיצטרכו להעביר את אחד התקציבים הקשים שהיו כאן בעשורים האחרונים, אלא שיצטרכו לעשות את זה די לבד. מצד שני, אחרים - גם באוצר ובוודאי שמחוץ לו, כולל בכירים בדימוס - דווקא העריכו את הרוח החדשה המנשבת מלשכת השר, את העובדה שבא שר שמעז לעצור את הזרם האוצרי הוותיק והמתמשך שנוטה להיות אוטומטי, חד-כיווני וחד-ערכי, וכופה חשיבה חדשה, רעננה, שונה, אזרחית, הוגנת, מתחשבת ברוב ושאינה מתבטלת בפני אלפיון אחד בודד.

אם לא די בכך, לפיד דחה היום את הצגת רשימת הקיצוצים לראש הממשלה בגלל "הרצון לגבש חלופות נוספות לקיצוצים המתחייבים". במילים פשוטות, לפיד אינו מרוצה מהרשימה שהפקידים הביאו לו. תזכורת: אגף התקציבים החל לעבוד על התקציב כבר במחצית 2012, כלומר עבודת המטה וההכנות יחגגו שנה ממש בקרוב - תקופת היערכות חסרת תקדים.

2.

האווירה נעכרה כבר שלשום. שר האוצר הוציא הודעה לעיתונות, תחת הכותרת "לפיד מנע פגיעה בנשים עובדות". רוצה לומר: מישהו (הפקידים?) רצה לפגוע בנשים העובדות, אבל אני, רחום וחנון שכמותי, הטלתי וטו. סיפור שהיה, כך היה: במסגרת דיוני הקיצוצים, עלתה גם אפשרות לבטל את חצי נקודת הזיכוי במס לנשים עובדות. היו שרצו להוסיף את 700 מיליון השקלים האלה לקיצוצים, אחרים חשבו שזה קטן מדי ובעייתי מדי. השר החליט: זה לא. תפקידם להציע, זכותו לנהל דיון, חובתו להכריע. אבל למה להשוויץ?

אגב, לפיד פספס פרט אחד: רק כ-20% מהנשים העובדות מגיעות לסף המס, כך שההטבה הזו מגיעה רק לנשים המשתייכות לעשירונים עליונים. העניין התמוה הוא עצם שגור הודעה לעיתונות כשכל הכוונה, או התוצאה, הייתה לקבל נקודות זכות על חשבון הכפשת פקידיו, שהם ממילא מהמושמצים במדינה. ככה לא בונים אמון בתוך הבית שלך. ככה לא מגייסים פקידים לעזור לשר להוביל מהפכה. עם תחושת שליחות, הרבה רצון, אהבה, שלושה חברים טובים וכמה אלפי מעריצות/מעריצים - אף שר לא יכול להביא את השינוי. הוא חייב פקידים, והוא חייב שיהיו מוכנים להתאבד בעבורו...

3.

אתמול הגיעה המתיחות הפנימית לשיא חדש. זה קרה אחרי שיונתן רגב, סגן הממונה על התקציבים האחראי על השכלה גבוהה, נפגש ודיבר - בשיחה בארבע עיניים - עם יו''ר התאחדות הסטודנטים, כדי לעדכנו שייתכנו הפחתות בתוספות שהובטחו להשכלה הגבוהה. וזה קורה אחרי שמשרד האוצר - אותו רגב עצמו, והממונה עליו גל הרשקוביץ - מנעו בכוח, מאז נחתמה הרפורמה בהשכלה הגבוהה לפני כשנתיים וחצי, כל קיצוץ בתוספות לאקדמיה והחריגו במכוון את התקציב הזה מכל קיצוצי הרוחב שהיו מאז.

רגב נהג בהוגנות עם הסטודנטים - ובתמורה קיבל מהם הדלפה מרושעת למטרת הבערת השטח. השר האחראי לפיד, כעוס במה שנראה לו כ"סיבוב" שנעשה ללא ידיעתו, ביקש לנזוף ברגב, כולל בפריים טיים בערוץ 2 ושיח פייסבוק. זה נראה כאילו שוב רצה השר לזכות בכמה נקודות, על חשבון פקידיו. האם כך מתנהג מנהיג מול פקודו, אפילו אם חטא וטעה?

4.

בעיה תקציבית: שר האוצר החדש פתח במסע הענקת חסינויות. האם ברגע האמת, כשגרזן הגירעון יתקרב לצווארו, יוכל לעמוד בהן? לפני שבוע נשמע ידידו הקרוב, ח"כ עופר שלח, ברשת ב' של קול ישראל כשהוא כבר הרבה פחות נחוש בהכרח וביכולת לקצץ כמה מיליארדים בתקציב הביטחון; שלשום העניק חסינות לנקודות זיכוי לנשים; אתמול לסטודנטים ולהשכלה הגבוהה ובאותו יום אחר הצהריים נשלח סגנו, חבר הכנסת ממפלגתו מיקי לוי, להסביר שלפיד לא אמר שלא יקצץ בהשכלה הגבוהה - הוא רק אמר שהנושא עדיין לא נידון והוחלט.

בדבר אחד אין ספק: קיצוץ בקצבאות ילדים במשפחות ברוכות ילדים, עצירת הזרמת הון לישיבות, ואפילו עם קיצוץ בתקציב הביטחון - לא יפתרו את המצוקה הפיסקלית של המשק. כדי לקצץ, 15, 13, 10 או אפילו 9 מיליארד שקל, חייבים לקצץ בדברים חשובים וקשים - גם, ואולי בעיקר, בנשמה של מעמד הביניים.

5.

לפיד קיבל מיובל שטייניץ משרד אוצר משברי, מוחלש, כמעט נטול מנהיגות, עם דיבור רם וגירעון עתק. יש בכירים באוצר שלא יודעים איך יראה עתידם במשרד, מה שמחריף עוד יותר את האווירה. המנכ"ל דורון כהן התבשר בסעודת ערב שבת האחרונה - דרך התקשורת - כי זמנו במשרד תם, וכי מצאו לו מחליפה, יעל אנדורן. מנכ"ל הוא משרת אמון, ואין ספק שכהן ידע שהוא צפוי ללכת עם השר שלו, אבל הבשורה לא באה באופן ראוי.

אחד מכלי התקשורת כבר כתב כי הממונה על שוק ההון, עודד שריג, "פורש מתפקידו", דבר שהוכחש על ידו. מנהל רשות המסים, משה אשר, רק נכנס לתפקיד, אין מנהל לרשות החברות הממשלתיות ויש ספק בנחיצות קיומה כגוף נפרד מהחשב הכללי.

קובי אמסלם, הממונה על השכר, מינוי שנוי במחלוקת, עדיין לא הוכיח את עצמו, וכבר ימים שהרשקוביץ שומע מסביבתו שעתידו באוצר אינו מובטח. זה קורה כשהוא מצוי בעיצומה של המשימה הכי כבדה שלו: לבנות תקציב קיצוצים ולהעביר אותו. הרשקוביץ מואשם, הרבה לפני שלפיד הגיע, כמי שלא ידע לזהות ולהתריע מבעוד מועד על הגירעון ההולך ותופח.

הוא, כלכלן מוערך, נכבש בקסם האופטימיות והרצון להצליח של שטייניץ, והתעלם מכל המספרים, הנתונים, ההתראות והמכתבים שהו נחו מול עיניו. חודשים רבים בוזבזו עד שהגירעון נפל בתודעתו. אלא שזה קרה אחרי שראש הממשלה נתניהו סימן שהוא לא מעריך אותו והתבטא נגדו באחת מישיבות הממשלה.

אנדורן, שמונתה למנכ"לית המשרד, מכירה את הרשקוביץ מהתקופה שהיה כפוף לה באגף התקציבים. לא זכורה הערכה מרובה ביניהם. עם זאת, גם אלה שפחות מחבבים אותו, סבורים שלהזיז ממונה, בעיצומו של מו''מ על קיצוצים, אינו דבר נכון.

6.

בתוך הבלגן והחשדנות צפוי להיווצר באוצר מרכז כוח חדש ויוצא דופן: שתי מנהלות בכירות, ותיקות ומוערכות שיכולתן מוכחת - אנדורן כמנכ"לית, ומיכל עבאדי בויאנג'ו החשבת הכללית. שתיהן יצירתיות וחושבות מחוץ לקופסה; הן מתאימות לשר והוא מתאים להן. הן מכירות זו את זו, עבדו זו מול זו, "סחרו סוסים" יחד.

אנדורן הייתה סגנית ראש אגף תקציבים הממונה על בריאות, כשעבדי בויאנג'ו שימשה משנה למנכ"ל משרד הבריאות וממונה על קופות החולים. זו הייתה תקופה קריטית של גירעונות אדירים, והיה הכרח בגיבוש רפורמה מקיפה לקופות. השתיים עבדו יד ביד, מול ראשי מערכת בריאות קשוחים ואינטרסנטים, והובילו הליכי הבראה שהחזיקו מעמד שנים.

צרו איתנו קשר *5988