מתעוררים מתרדמת ההפקעות - הרשויות מתכוננות להתקפה

פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון קובעת כי אמנם תחול התיישנות בגין פיצוי על הפקעת קרקעות - אבל ב-3 השנים הקרובות עדיין אפשר להגיש תביעות

תחום הפקעת הקרקעות ספג לאחרונה רעידת אדמה לאחר שפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון קבע כי חלה התיישנות בגין הפקעת קרקעות, מה שלא יאפשר יותר לבעלי קרקע שהופקעה לפני שנים רבות להגיש תביעות לפיצויים בגין ההפקעה.

יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי טיעון ההתיישנות ייכנס לתוקפו רק בעוד 3 שנים, מה שמבטיח שטף של תביעות שיוגשו עתה נגד הרשויות המקומיות, בגין הפקעות שבוצעו בעבר.

הרקע לפסיקה טמון בקרקע שהיתה ממוקמת ברחוב קפלן בפתח-תקווה, סמוך לבית-החולים בילינסון, שהייתה בבעלותו של אדוארד ארידור ז"ל. בשנת 1962 הודיעה העירייה כי בכוונתה להפקיע את הקרקע וההפקעה אף אושרה על-ידי שר האוצר. ארידור הגיש בשנות ה-80 תביעה לפיצוי בגין חלקו בקרקע, והעירייה טענה כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

בית המשפט המחוזי דחה את הטענה ופסק תשלום פיצויים בגין ההפקעה. ארידור קיבל פיצוי כספי בגין זכויותיו בקרקע, אך עם השנים נפטרו שני אחיו, וארידור הגיש תביעה נוספת לפיצויים, הפעם בשנת 2002, כיורש זכויות אחיו. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה מחמת התיישנות, וארידור הגיש באמצעות עו"ד משה קמר ערעור לבית המשפט העליון.

3 השופטים שדנו בתיק, מישאל חשין, אשר גרוניס ועדנה ארבל, הפכו בשנת 2006 את ההחלטה וקבעו פה-אחד כי חוק ההתיישנות חל על תביעות לקבל פיצויים בגין הפקעה, אך היו חלוקים בדעתם לגבי המועד שבו מתחיל מירוץ ההתיישנות בתביעות אלה.

לאחרונה פסק בית המשפט העליון בהרכב של 7 שופטים - אשר גרוניס, מרים נאור, עדנה ארבל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר ועוזי פוגלמן - כי במקרה זה חל חוק ההתיישנות, וכי המועד שבו מתחיל מירוץ ההתיישנות חל לכל המאוחר כאשר הרשות המפקיעה תופסת חזקה בקרקע.

חלון הזדמנויות

לאור חשיבותו של פסק הדין קבע בית המשפט העליון פרק זמן של 3 שנים, שבמהלכן לא יחול חוק ההתיישנות, כך שלמעשה, בעלי קרקעות שהופקעו גם לפני 40 ו-50 שנה, יוכלו להגיש תביעות לפיצויים, והעיריות לא יוכלו לטעון להתיישנות. בעוד 3 שנים תיכנס לתוקפה עילת ההתיישנות, ולא ניתן יהיה להגיש עוד תביעות בגין הפקעות שבוצעו לפני שנים ארוכות.

לדברי עו"ד רונית אלפר ממשרד פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות', שייצגה את עיריית פתח-תקווה בפרשה, "לראשונה בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט העליון שתביעה לפיצויי הפקעה נתונה להתיישנות בת 7 שנים. עד היום ההלכה לא הייתה ברורה, ובית המשפט העליון שינה זאת. בגלל החשיבות המרובה של ההחלטה, קבע בית המשפט באופן חריג שההחלטה תחול רק בעוד 3 שנים. עד אז ניתן יהיה להגיש נגד הרשויות המקומיות תביעות פיצויים בגין קרקע שהופקעה לפני 40 שנה ויותר, והרשויות לא יוכלו לטעון להתיישנות. בעוד 3 שנים תוגבל יכולת התביעה, ותחול על כל מקרה ומקרה התיישנות".

אלפר מעריכה כי פסק הדין יעורר הרבה תיקים "רדומים" שעסקו בפיצויי הפקעה, והמתינו לפסיקה של בית המשפט העליון בתיק ארידור. "עד 2016 הרשויות המקומיות ייאלצו להתמודד עם תביעות רבות שיוגשו, כי עורכי הדין ינצלו את חלון ההזדמנויות שבית המשפט נתן", מסבירה אלפר, "אך עדיין זה לא אומר שכל התביעות יתקבלו, והרשויות המקומיות עדיין יוכלו לתקוף את התביעות. בסך-הכןל הרשויות המקומיות יכולות לנשום לרווחה, כי משנת 2016 תחול ההתיישנות".

בהרצליה שוב נושמים לרווחה

אחת הדוגמאות היותר מפורסמות למקרה שפסק הדין עשוי להכריע לגביו, הוא הפקעת קרקעות "הבאסה" בהרצליה, לטובת הקמת פארק הרצליה. במשך עשור שנים נאבקו עשרות בעלים פרטיים נגד כוונת העירייה להפקיע את קרקעותיהם, ונשמו לרווחה ב-2005 כאשר בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את עמדתם וקבע כי במתחם הבאסה יוכלו להיבנות 1,400 יחידות דיור במגדלי מגורים. אלא שבשנת 2008 הפך בית המשפט העליון את ההחלטה, והקרקע הופקעה מהבעלים, שיכולים להתנחם כיום בטיול בפארק העירוני שהוקם על קרקעותיהם.

"הבעלים הגישו תביעה לפיצויי הפקעה, ועיריית הרצליה טענה להתיישנות. טענה שתלויה ועומדת כיום בבתי המשפט", מסביר עו"ד עודד ישראלי המייצג חלק מבעלי הקרקע. "הטענה להתיישנות לא תוכל להחזיק יותר, לאחר פסיקת בית המשפט העליון בעניין ארידור".

ישראלי מסביר כי המגמה ששררה עד לפני כמה שנים, התבססה על פסק דין "אבו דאיה נגד עיריית תל-אביב" של העליון משנת 1966, שקבע כי זכות לפיצויים בגין הפקעה היא זכות יסוד, ולכן אין התיישנות על תביעת פיצויי הפקעה, ויש לשלמם גם אם התביעה תגיע 40 שנה אחרי ההפקעה.

"הנושא הזה יצר קושי לרשויות מקומיות, שטענו כי אינן יודעות להתמודד עם תביעות לפיצויים שצצות עשרות שנים לאחר ההפקעה", מסביר עו"ד ישראלי, "ואז הגיעה פסיקת העליון בתיק ארידור שקבעה דבר עקרוני. היא קבעה כי התיישנות על פיצויי הפקעה קיימת כמו תביעות רגילות. והמחלוקת הייתה ממתי מתחילים לספור התיישנות. התפיסה של השופט גרוניס היא שהתקבלה, ולפיה ההתיישנות מתחילה מהיום שנתפסת בפועל הקרקע".

לדברי עו"ד ישראלי, אף שפסק הדין כביכול מבטל את הזכות לתבוע פיצויי הפקעה שבוצעה לפני שנים רבות, פסק הדין דווקא מחזק מאוד את זכויות בעלי הקרקע: "פסק הדין מעגן את זכותם וקובע שההפקעה חוקית רק אם משלמים בגינה פיצויים. מאחר שבית המשפט נתן פרק זמן מוגבל לתבוע פיצויי הפקעה, בלי שניתן לטעון להתיישנות, כל מי שהופקעה לו קרקע בעבר חייב לטפל בנושא, כי בעוד 3 שנים תיפול הגיליוטינה, והוא ימצא עצמו ללא כל פיצוי וללא עילה לפיצוי".

עו"ד ישראלי מספר כי אחת הדוגמאות הבולטות להפקעה שבוצעה לפני שנים רבות, ובעלי הקרקע יוכלו כעת לתבוע פיצויי הפקעה, היא קרקע הידועה כהר כנען בצפת. "מדובר בקרקע בת 4,000 דונם בפאתי העיר צפת, שהופקעה ממאות בעלים בשנת 1973 במטרה לפתח את הגליל", מסביר ישראלי. "למרות זאת, עד היום לא עלו על הקרקע, ולא שולם פיצוי לבעלים כי ההפקעה לא הושלמה, והנושא טרם הוכרע, למרות שהוא נמצא כבר שנים ארוכות בבתי משפט".

מסלול ירוק?

האם בעלי קרקעות שהופקעו לפני עשרות שנים יוכלו ב-3 השנים הקרובות לקבל פיצויי הפקעה במסלול משפטי ירוק? כלל לא בטוח. לדברי עו"ד רונן ירדני, שותף במשרד המבורגר עברון, "אין ספק כי בעקבות פסק הדין יהיה שטף של תביעות לפיצויים נגד רשויות שהפקיעו קרקעות. הכמות תהיה כזו שתאלץ את הרשויות המקומיות להיערך תקציבית למצב החדש, ואף לייצר לעצמן מקורות הכנסה חדשים בדרכים יצירתיות".

יחד עם זאת, מדגיש ירדני, הרשויות צפויות להעלות את טענת השיהוי, שעדיין תקפה. "הוויכוח החדש יעבור מסוגיית ההתיישנות לסוגיית השיהוי, ובחלק מהמקרים אם הטענה תתקבל היא עשויה לעקר חלק לא קטן מהתביעות שיוגשו. השאלה היא כמה בתי המשפט יקבלו את טענת השיהוי".

ירדני סבור כי אף שבעוד 3 שנים תיכנס לתוקפה טענת ההתיישנות, ולא ניתן יהיה יותר לתבוע פיצויים בגים הפקעות שבוצעו בעבר הרחוק, מה שמהווה פגיעה בזכות הקניין - עדיין יש בפסיקה היבט חיובי. "העובדה שלא הייתה עד היום הלכה סדורה בעניין, וכעת הפסיקה מסדירה את נושא ההפקעות ומעניקה ודאות גם לרשויות וגם לבעלי הקרקע - היא טובה".

צרו איתנו קשר *5988