גל"צ: בתי-חולים פסיכיאטריים כובלים עצירים - בניגוד לתקנות

לא פחות מ-7 מקרי כבילת עצירים בעלי לקות נפשית למיטות בבתי-חולים פסיכאטריים הגיעו לידי גלי צה"ל. הכבילות האסורות התרחשו בבתי-חולים שונים בארץ - בהם גהה, אברבאנל, לב השרון, איתנים ונווה מנשה: אסירים שלוקים בנפשם מועברים על-ידי שירות בתי הסוהר לבתי-חולים פסיכיאטריים, שם הם נכבלים סביב השעון למיטות בבתי החולים, בניגוד לחוות-דעת רפואית.

בכל המקרים הערכת המצב של הרופאים במקום לא כללה המלצה לכבילה, אך ידיהם של הרופאים גם כן כבולות - להחלטת סוהרי שירות בתי הסוהר: מנהלי המחלקות הסגורות מקבלים הנחיה ברורה בנושא מהשב"ס, וכדי לשנות אותה, נדרשים הרופאים לפנות לוועדה בה חברים נציגי שירות בתי הסוהר ובית-החולים.

מדובר בחלופה למעצר עד תום ההליכים ללוקים בנפשם, או לחילופין למצבים בהם מובאים עצירים להסתכלות פסיכיאטרית במחלקה סגורה.

במקרים שנחשפו בתוכנית "מה בוער" עם רינו צרור, העצירים כולם כבולים למיטה בכל 4 הגפיים, בשתי ידיים ובשתי רגליים, ונתונים להשגחתם של שני סוהרים, כל יום, כל היום.

אין הכוונה לאנשים שנעצרו בחשד לרצח או לאונס: המקרים שהגיעו למערכת עוסקים בגניבה ממכולת ועוד עבירות שהן פעוטות לחלוטין.

גורם בכיר באחד מבתי-החולים הפסיכיאטריים אמר כי "אנחנו חיים באווירה שכל אחד רוצה לכסת"ח את עצמו, ולכן שירות בתי הסוהר נוקט באמצעים מעין אלה".

לדור: "תנאים קשים אלה פוגעים קשות גם במערכת אכיפת החוק"

במכתב נוסף שהגיע לידי המערכת מותח פרקליט המדינה, משה לדור, ביקורת קשה על אחד מהמקרים המדוברים שהגיעו גם לידיעתו.

"כבילה ב-4 גפיים למיטה היא צעד קשה וקיצוני ונראה לכאורה בלתי סביר", כותב לדור לנציב שב"ס, תת-גונדר אהרון פרנקו, בעקבות פנייה בעניינו של עציר שנכבל במשך 3 שבועות. במהלך 5 ימים העציר נכבל 24 שעות ביממה, ואז הופחתה הכבילה ל-12 שעות ביממה. העציר הלוקה בנפשו הצית קרטון על רכב - זו העבירה שביצע.

"הפעלת תנאים קשים מעין אלה פוגעת קשות לא רק בעציר ובכבודו", כתב לדור, "אלא גם במערכת אכיפת החוק ובאיכות עמידתנו במשימת ההגנה על שלטון החוק".

לפי נהלי כבילת העצירים מודגש כי כבילה היא האמצעי האחרון לריסון, ובכל מקרה בו תינקט יש לעשות זאת לאחר קבלת אישורים מתאימים. לדור טען כי "יש לתת מקום לשיקול-דעת הסוהר, באם יש בידו מידע מוצק שאכן קיימת מסוכנות, אזי שיוכל להורות על כבילה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי תלונת העציר במקרה זה נמצאה מוצדקת. שירות בתי הסוהר מסר כי "כבילת עצור במקומות ציבוריים, לרבות בתי-חולים, נעשית על-פי דין, ובהתאם לסייגים בחוק. במקרה זה, כבילת העצור נעשתה לאחר הערכת מסוכנות - ומשזו התייתרה, הוסרו האזיקים".

מהמרכז לבריאות הנפש גהה, שבו אושפז העציר, נמסרה התגובה הבאה: "במקרים בהם פונים לגורמים הרלוונטיים במטרה שיסירו את האזיקים מעצורים שמגיעים לצורך הסתכלות וחוות-דעת, העמדה המקצועית מתקבלת, והאזיקים מוסרים".

ממשרד הבריאות נמסר: "עמדת משרד הבריאות באשר לכבילת עצירים מפורטת בחוזר מינהל הרפואה משנת 2005".