היקף הרכוש הממוצע המחולט מעבריינים: 250 מיליון שקל בשנה

וינשטיין הורה כי ניהול הרכוש הנתפס לשם חילוטו ייעשה ע"י מחלקה באגף האפוטרופוס הכללי, וכי רשות האכיפה והגבייה תטפל במימוש של הרכוש שחולט

‎‎היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט כי ניהול הרכוש הנתפס בידי המדינה לשם חילוטו, ייעשה על-ידי מחלקה מקצועית מורחבת ומעובה שתפעל באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, תחת אחריותו של הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי, פרופ' דוד האן.

עוד הורה וינשטיין כי רשות האכיפה והגבייה תקבל לטיפולה את המימוש הסופי של רכוש שחולט, ובכך תפעיל את מומחיותה בהליכי מימוש וגבייה על הליכי חילוט סופיים.

‏בדיון מורחב שהתקיים לפני ימים אחדים, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, שעסק בטיפול המדינה ברכוש המיועד לחילוט ובמימוש החילוט, עלה כי במסגרת מאמצי רשויות האכיפה לאכיפה כלכלית משולבת, חלה עלייה משמעותית בהיקף הרכוש הנתפס מידי עבריינים, העומד כיום בממוצע על נכסים בשווי של כ-250 מיליון שקל בשנה.

עם העלייה בהיקפי התפיסה, גבר גם הצורך בפתרון מוסדר לניהול רכוש זה בשלב הזמני. דהיינו, השלב שבין תפיסת המשטרה את הרכוש ועד להחלטתו הסופית של בית המשפט בשאלת החילוט. בנוסף גבר הצורך במימוש יעיל של נכסים שחולטו באופן סופי.

‏‎‎מימוש פוטנציאל החילוט

‏בהתאם לדין ולצווי בית המשפט, המשטרה תופסת נכסים מנכסים שונים. בין היתר מדובר בחשבונות בנק, צ'קים, כלי רכב, מטלטלין אחרים, בעלי חיים ועוד. רכוש זה נתפס בתפיסה זמנית, עד להכרעה סופית של בית המשפט בשאלת החילוט.

פעולות התפיסה והחילוט מתבצעות כיום מכוח מגוון דברי חקיקה, ובהם פקודת הסמים המסוכנים, חוק איסור הלבנת הון, חוק העונשין, פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), חוק איסור מימון טרור וחוק מאבק בארגוני פשיעה.

בפועל, במשרד המשפטים מודים כי נושא ניהול הרכוש בשלב הזמני וכן מימוש הרכוש מעוררים סוגיות רבות ומחייבים הקצאת כוח-אדם מקצועי רב יותר מזה המוקצה כיום, כך שניתן יהיה לממש את מלוא פוטנציאל החילוט האפשרי מטעם המדינה.

‏בתום הדיון ולאחר ששמע את עמדות הצדדים, החליט וינשטיין כי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים הוא הגוף הראוי והמתאים להידרש לעניין ניהול הרכוש המיועד לחילוט בתקופה הזמנית, וייעשו הפעולות הדרושות לצורך העברת הטיפול במימוש החילוט הסופי לרשות האכיפה והגבייה, שזהו תחום מומחיותה. ‏‎‎‏