הנקראות ביותר

"חברי הכנסת ניזונים מפרסומים שגויים בנושא יצוא הגז"

מיכל פרנקו, מרכזת ועדת צמח בנושא יצוא הגז, מגיבה לראשונה על הטענות נגד הדוח שמסקנותיו יעלו בקרוב להכרעת הממשלה, מאשימה את אדם טבע ודין בהפצת ניירות עמדה שגויים ומסבירה מדוע חייבים לקבל את ההחלטה על היצוא עכשיו

"המלצות ועדת צמח מבוססות על מידע שגוי והנחות עתידיות אופטימיות חסרות בסיס", כך קובעת אגודת אדם טבע ודין בנייר עמדה בנושא יצוא הגז. נייר העמדה, שהופץ לח"כים כחלק מהקמפיין הציבורי נגד יצוא גז, הצליח להוציא את מיכל פרנקו - לשעבר יועצת מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח ורכזת-במשותף של הוועדה הנושאת את שמו - משלוותה. לטענתה, לא רק שהטענות של אדם טבע ודין מופרכות - האגודה לא טרחה אף להעתיק במדויק את הקטעים הרלוונטיים שהיא מצטטת מתוך דוח הוועדה.

"שיח ציבורי הינו חשוב מאוד, אך חשוב מכך - שהוא יסתמך על עובדות", אומרת פרנקו, המתגוררת כיום בלונדון ועובדת כיועצת עצמאית בתחום האנרגיה, "לצערי, נתקלתי בפרסומים רוויים בשגיאות ואי דיוקים. למשל, בנייר התגובה לדוח של אדם טבע ודין מאפריל האחרון נכתב כי 'הוועדה הגדילה את מכסת הגז המותרת ליצוא' - למרות שבפועל זה בדיוק הפוך. המלצות הביניים לא כללו הגבלה מספרית והוחלט בהמלצות הסופיות להגביל את היצוא תוך קביעת רף מקסימלי. עוד נכתב שם כי 'הוועדה מבטיחה שמירת גז ל-15-25 שנה בלבד'. הוועדה ראתה בכך פרק זמן סביר אך המליצה בפירוש על 25 שנה. גם הנתון לגבי החלטת ארה"ב להתיר יצוא של 6% אינו מדויק. הבעיה עם ניירות מסוג זה היא שהם נשלחים לח"כים ולגורמים נוספים שמסתמכים עליהם, בעוד שהם רוויים שגיאות עובדתיות".

- אדם טבע ודין טוענים שלא התבססתם על הערכות כלכליות של ערכים כמו עצמאות אנרגטית ועלויות חיצוניות ושלא עשיתם עבודה יסודית.

"הבדיקות האלה נעשו. הפרויקט כולו משלב מינוי הוועדה ועד פרסום ההמלצות היה רציני ומורכב. הוועדה כללה שמונה חברי ועדה בכירים משלל הדיסציפלינות במגזר הציבורי. הצעד ננקט כיוון שהיה חשוב לרה"מ ולשר האנרגיה והמים דאז שכל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים ייטלו חלק בהליך. נערכו עשרות של שימועים, הוזמנו חוות דעת ממומחים בעלי שם עולמי ויועצים בעלי ניסיון בינלאומי ליוו את העבודה, תוך ביצוע מחקר משווה בקרב יותר מ-12 מדינות ועשרות ניתוחים כלכליים. הליך חפוז זה לא היה".

דוח ועדת צמח, שפורסם באוגוסט 2012, הציג שורת המלצות לבניית משק הגז העתידי של ישראל, אך ההמלצה שהציתה את הוויכוח הציבורי הייתה להתיר יצוא של עד מחצית כמות הגז בכל מאגר, בכפוף לתנאים. בעת פרסום הדוח הסופי, העריכה הוועדה כי כמות הגז הכוללת שתותר ליצוא תגיע ל-500 מיליארד מ"ק (BCM), בעוד שכמות של כ-450 BCM תישמר כעתודה אסטרטגית שתספק את צורכי המשק ל-25 שנה. בעת פרסום הדוח היו לישראל מאגרי גז בהיקף 800 BCM, כלומר 150 BCM פחות מהכמות הכוללת של הגז שחושבה בדוח. הוועדה העריכה כי כמות הגז החסרה תתגלה מתוך הקידוחים המתוכננים. אלא שרצף האכזבות בקידוחי שמשון, מירה, שרה וישי הפכו את האומדנים של הוועדה לבלתי רלוונטיים - לדעת המבקרים.

"המתנגדים 'שוכחים' לציין שתי עובדות חשובות", טוענת פרנקו, "ראשית, לאחרונה נובל אנרג'י (שותפה ומפעילה בלוויתן, ע"ב) עדכנה את הערכותיה לגבי העתודות בשדה לוויתן. על פי ההערכות המעודכנות המאגר כולל כמות גדולה יותר של גז שמגדילה את כמות המשאבים המותנים שהובאה בחשבון בכ-2 TCF (שהם כ-56 BCM, ע"ב). המתנגדים מתעלמים מכך שמאגר כריש (שטרם נקדח, ע"ב) מכיל להערכת נובל כ-2 TCFהשקולים לכ-50-100 BCM. למרות העלייה בהערכות לגבי מאגרים אלו, לא נשמעת מצד המתנגדים קריאה להגדיל את הכמות הייעודית ליצוא. שנית, המתנגדים שכחו לציין כי הוועדה נקטה הערכה שמרנית ביותר ביחס למאגרים הפרוספקטיביים והתנתה את היצוא בהתממשות הערכות אלה. כך שבפועל יתאפשר יצוא רק ממאגרים קיימים שהתגלו ויתגלו ולא מתוך היצע פוטנציאלי עתידי של גז טבעי".

- האם את מסכימה עם האמירה כי האינטרס לייצא הוא של היזמים ובעלי ההון בעוד שהאינטרס לשמור על הגז הוא של הגופים שרואים לנגד עיניהם את האינטרס הציבורי?

"לא. דאגה לעתיד האזרחים היא מטרת כולם. השאלה באילו אמצעים עושים שימוש אופטימלי במשאב על מנת להשיג את המיטב, הן במובן של שינוי התמהיל האנרגטי והוזלתו לצרכן הישראלי תוך הבטחת עתידו ועצמאותו, והן בהגדלת הכנסות המדינה. האינטרס הציבורי מחייב שמירת אספקת גז טבעי לטובת המשק המקומי. בצד זה יש חשיבות לייצא גז טבעי באופן שיהיה כלכלי לפתח את המאגרים".

- אבל יצוא גז יוביל להתייקרות מחיר הגז לצרכן.

"יש גורמים רבים שמשפיעים על מחיר הגז, אבל לא הוכח קשר ישיר בין פתיחת השוק ליצוא ועליית המחירים בשוק המקומי. בדיוני הוועדה ציינו נציגי בנק ישראל כי ניתוק הקשר בין המחיר המקומי למחיר היצוא לא רצוי כי בטווח הארוך הוא עלול לתמרץ פיתוח של תעשיות לא יעילות. ניסיון לשמור את המחירים נמוכים באופן מלאכותי הביא לתת-פיתוח של התשתיות וליצירת ביקוש יתר של השוק המקומי, שאחריתם מחסור בגז לשוק המקומי והפסקות חשמל תדירות. קיימות אינספור מדינות שבהן לא ננקטה מדיניות יצוא ראויה והתוצאה הייתה פגיעה במשקים המקומיים. למשל באינדונזיה, טרינידד וארגנטינה. מצרים הגבילה את היצוא ב-2008 באורח משמעותי וביקשה לחייב אספקה של 60% מהגז לטובת המשק המקומי. כתוצאה מהפגיעה בכדאיות הכלכלית חלה ירידה בפעילות האקספלורציה והפיתוח של מאגרים חדשים. הגידול בהיצע הגז לא הדביק את הגידול בביקושים לגז וכיום מצרים סובלת מהפסקות חשמל יזומות מדי יום וכעת נערכים לייבא גז טבעי על מנת להשלים את המחסור (למצרים עתודות גז גדולות מאלה של ישראל, ע"ב)".

- בארה"ב יש עתודות שמספיקות ל-100 שנה ויש ויכוח אם להתיר יצוא. למה ישראל צריכה להסתפק בעתודות ל-25 שנה?

"ההשוואה הזו מטעה את הציבור. זו מניפולציה שאינה מביאה בחשבון את הגידול הצפוי בביקושים. על פי הרציונל הזה, אם לוקחים את סל העתודות בישראל, תמר ולוויתן, כ-900 ממ"ק, לעומת הביקוש הנוכחי לגז טבעי בארץ מגיעים לכך שבארץ יש עתודות המספיקות ל-90 שנה! הוועדה דיברה על משהו שונה - על כמה שנים רוצים לשמור את הגז. 20 שנה זהו טווח סביר מבחינה כלכלית להעדפת שמירת גז על פני יצוא. מדובר בפרק זמן המאפיין השקעות במשק האנרגיה ומעיד על פרקטיקה נוהגת. פרק הזמן שנבחר ע"י הוועדה אף שמרני יותר".

- נטען כי לא הערכתם מספיק את פוטנציאל הביקוש לגז במשק המקומי בכך ששללתם למשל הקמת מתקן המרת גז טבעי לדלק נוזלי.

"ההמלצה המקורית בדוח הביניים הייתה לשמור כ-400 BCM. הכמות הורחבה לכמות כוללת של 501 BCM (כשמ-2017 עד 2040 תישמר כמות של 450 BCM). זו כמות בלתי נתפסת כשמביאים בחשבון את העובדה שהביקוש השנתי במשק כיום נאמד בכ-6 BCM בלבד וששיקולי ביטחון אנרגטי מחייבים גיוון מקורות אנרגיה. תחזית הביקושים שנבחרה הניחה, בין היתר, מעבר של כל מפעלי התעשייה בארץ לגז טבעי, ייצור 75% מהחשמל בגז טבעי ומעבר של 50% מכלי הרכב לגז טבעי דחוס או דלק אחר מבוסס גז טבעי. ההמלצות לא שללו הקמת מפעל המרה. ההחלטה בנדון צריכה להתקבל במסגרת המנתחת באופן ספציפי את כדאיות המהלך. אם יוחלט על כך - יש די והותר גז לצורך כך".

"אסור לחכות"

בממשלה אומרים שהצורך ביצוא נוצר משום שהביקוש לגז כבר מובטח ברובו לטובת תמר. משום כך, יש צורך להבטיח יצוא גז מלוויתן, אחרת היזמים לא יוכלו לגייס את המימון הדרוש לפיתוח המאגר וחיבורו לחוף, בעלות של 3-4 מיליארד דולר.

- האם אי אפשר לממן את פיתוח המאגר מבלי להבטיח יצוא של 50% ממנו?

"השקעה בחברה ישראלית ממשלתית טומנת בחובה סיכונים ועלויות רבות. מי שמציע להקים את מערך ההפקה מתקציב המדינה צריך לחשוב מהיכן יבוא הכסף. הגדלת הגירעון עלולה להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל ואיתה להעלאת הריבית על החוב הממשלתי. מימון באמצעות הגדלת מסים רק יגדיל את הסיכוי למיתון ויקטין את הצריכה, וכמובן יפגע במעמד הביניים. קיצוץ בתקציבים יביא לפגיעה בשירותים הממשלתיים. אם יש למבקרים מקורות אחרים למימון, הממשלה תשמח לשמוע".

- מדוע לא להמתין עד שנדע בדיוק כמה גז יש לנו כפי שמציעים יחימוביץ' וארדן?

"פרק הזמן הדרוש להיערכות ליצוא הוא 5-3 שנים מרגע קבלת ההחלטה. פרק הזמן הזה לא יתקצר. אם ההחלטה על היצוא תידחה, ניאלץ לקבלה בתנאים גרועים משמעותית. לישראל יש חלון זמנים צר לשיווק הגז. הגילויים בארה"ב ופיתוח טכנולוגיות להפקת גז ונפט (פראקינג) מבטיחים שנים של אספקה בארה"ב ומחוצה לה. ארה"ב אישרה לאחרונה יצוא גז בהיקפים שהולכים וגדלים.

"לכניסת ארה"ב לשוק ה-LNG צפויות השלכות. פערי המחירים ששוררים היום בין יפן לארה"ב ($18 ליחידת חום ביפן לעומת $2-$3 בארה"ב, ע"ב) צפויים להצטמצם משמעותית ופרויקטים עתידיים רבים בעולם עשויים להפוך ללא כלכליים. לצד ההתפתחות בארה"ב, נתגלו מאגרים משמעותיים במוזמביק ובטנזניה בהיקף של כ-100 TCF שרלוונטיים לשווקים של מזרח אסיה ומהווים תחליף לגז ממקורות אחרים. ההערכות במוזמביק מדברות על תגליות נוספות בהיקף 250 TCF שצפויות בשנים הקרובות. בשורה התחתונה, ככל שנמתין עם ההחלטה על היצוא והתחרות האזורית והעולמית תגבר, יפחתו הסיכויים למיצוי הפוטנציאל הקיים. יש לקבל החלטה אסטרטגית וכלכלית שתמקסם את התגליות ותאפשר פיתוח שלהם ולא תשאיר אותנו עם מלוא תאוותנו בידינו".

טרינידד: התרת יצוא גז הובילה לגידול בהיקף העתודות

התרת יצוא גז הובילה לגידול ניכר בהיקף עתודות הגז - כך לפחות מראה הניסיון של טרינידד-טובאגו, מדינה קטנה באיים הקאריביים. לאחר היסוסים רבים החליטה טרינידד להתיר יצוא גז בשנות ה-90. מתקן ההנזלה שמאפשר לייצא גז הורחב בהדרגה. רזרבות הגז של מדינת אי עומדות כיום על 25 טריליון רגל מעוקבת (TCF) לעומת 30 TCF ב-2008 ו-35 TCF ב-2003. ואולם במועד קבלת ההחלטה על התרת היצוא היו בידי טרינידד עתודות בהיקף 18 TCF בלבד.

אנדרו ג'ופיטר, לשעבר שר האנרגיה וכיום בכיר בתאגיד האנרגיה הלאומי של טרינידד, התארח בשבוע שעבר בכנס אנרגיה בישראל. לדבריו, טרינידד הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי לכאורה והפכה בו זמנית ליצואנית גז טבעי, למובילה עולמית ביצוא מתנול ואמוניה המיוצרים מגז טבעי ולספקית גז טבעי לתעשיית החשמל במחיר הנמוך ביותר ביבשת אמריקה. יעדים אלה הושגו בזכות תוכנית פיתוח הדרגתית שנמשכה מעל ארבעה עשורים. השלב הראשון בפיתוח מאגרי הגז באי היה עבור ייצור חשמל, בשנות ה-60. בשנות ה-80 עברה טרינידד לשלב הבא כשהחלה לפתח תעשיית מוצרים מבוססי גז. כיום טרינידד נחשבת ליצרנית עולמית מובילה של אמוניה ומתנול המופקים מגז טבעי. תפוקת מפעלי המתנול באי מגיעה כיום ל-6.5 מיליון טון והאמוניה ל-5.6 מיליון טון. השלב השלישי, שבו החל יצוא הגז, החל בשנות ה-90 ומשפעל ה-LNG הורחב עד לתפוקה שנתית של 15 מיליון טון (מעל 20 BCM לשנה). בשלב הרביעי מתכוונת טרינידד להפוך למשק המשלב גז טבעי בכל תחומי החיים.

ג'ופיטר ציין כי את הגז עבור ייצור החשמל באי רוכש גוף ללא מטרת רווח המוגדר "ידיד הממשלה" במחיר נמוך במיוחד וכתוצאה מכך משלמים כיום אזרחי טרינידד 5 סנט לקוט"ש על החשמל שהם צורכים לעומת מעל 15 סנט במדינות כמו ישראל, בריטניה וברזיל.

אדם טבע ודין: "הטענות הן דמגוגיה"

מאדם טבע ודין נמסר בתגובה כי "אדם טבע ודין עומדת מאחורי כל העובדות והטענות שהוצגו בדוח שפרסמה. טענתה של הגב' פרנקו כאילו המלצות הוועדה לא כללו טענות מספריות היא דמגוגיה ותו לא, שהרי המלצות הוועדה כללו אחוזים, שמהם ניתן לחשב את כמות הגז שהוועדה ממליצה להשאיר בישראל, בדיוק כפי שעשתה אדם טבע ודין. לגבי טענתה השנייה, אנו ממליצים לגב' פרנקו לקרוא מחדש את הדוח שהיא חתומה עליו ולהתמקד בעמוד 91, שם מובא תחשיב הוועדה על שמירת עתודות גז למשך 15-25 שנים.

"טוב יעשו הגב' פרנקו וחברי ועדת צמח אם במקום לנסות ולזרוע חוסר בהירות בנוגע לנתונים, יתייחסו לנושאים המהותיים ביותר בהתנהלות הוועדה ובהמלצותיה כמו הערכת היתר לגבי כמות הגז, ההתעלמות מהיקפי הביקוש הישראלי לגז והעובדה כי אפילו מעצמת גז כמו ארה"ב מייצאת רק 6% מגז שברשותה".

כל הגז הזה

נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות