המדינה מקלה על זוגות חד-מיניים באימוץ ופונדקאות

המדינה נסוגה מדרישתה: במקרים בהם מתקשרים בני זוג ישראלים עם אישה בחו"ל לצורך הסכם פונדקאות לא יתקיים הליך אימוץ מייגע - אלא יינתן "צו הורות", שלפיו גם ההורה האחר, שאין לו קשר גנטי עם הילד, יקבל את כל הזכויות והחובות

המדינה נסוגה מדרישתה שבמקרים שבהם מתקשרים בני זוג ישראלים עם אישה בחו"ל לצורך הסכם פונדקאות, שלפיו היא נושאת ברחמה תינוק שהוא ילדו הגנטי של אחד מבני הזוג או שניהם - יתקיים הליך של אימוץ על-ידי ההורה האחר.

במקום הליך של אימוץ, מסכימה המדינה שבתי המשפט לענייני משפחה יוציאו "צו הורות" שלפיו גם ההורה האחר, שאין לו קשר גנטי עם הילד, יקבל את כל הזכויות והחובות של הורה ביולוגי - כך עולה מהודעה שהגיש הבוקר (א) היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לבג"ץ, במסגרת שתי עתירות התלויות ועומדות בפני הרכב מורחב של 7 שופטים.

בעתירות אלה, המתבררות בהרכב בראשות המשנה לנשיא העליון מרים נאור, נדונה התופעה של פונדקאות חו"ל, שבה ישראלים מתקשרים בהסכם עם אישה שאינה תושבת ישראל, ולפיו האישה הזרה תישא ברחמה עבור הישראלים תינוק.

המדינה עומדת על דרישתה שכתנאי מוקדם להליך "צו ההורות" תיערך בדיקת רקמות לילד, שתוכיח שהוא ילדו הגנטי של אחד הישראלים או של שניהם. לטענת הפרקליטות, "מדובר בתופעה מורכבת ורגישה, המעלה חששות לניצול ולסחר בנשים ובילדים".

הזוגות שעתרו לבג"ץ, שהם זוגות חד-מיניים, דרשו מהמדינה להכיר בהורותו של בן הזוג שאיננו הורה ביולוגי לילד, על סמך המסמכים מחו"ל ובלא לעבור הליך אימוץ מייגע בישראל.

עד עתה עמדה המדינה על דרישתה לקיים הליך אימוץ. כעת, נוכח הכוונה להסדיר את הסוגיה כולה בחקיקה, הודיעה המדינה כי היא מסכימה להצעת בג"ץ, שעד לחקיקת החוק יוכלו בתי המשפט למשפחה להוציא "צו הורות פסיקתי" כלפי בן הזוג הנוסף, במקום צו אימוץ. "צו הורות" הוא ההליך הננקט כיום בהקשר של פונדקאות, המבוצעת כולה בישראל.

הצעת החוק המיועדת מבוססת על המלצות ועדה בראשות פרופ' שלמה מור-יוסף. הוועדה המליצה על תיקוני חקיקה, בכללם תנאים שיבטיחו פיקוח, ימנעו ניצול של הפונדקאית ויבטיחו את זכויות הקטין במקרים של פונדקאות חו"ל.

בהתמלא תנאים אלה סברה ועדת מור-יוסף כי ניתן יהיה לנקוט הליך של "צו הורות", שיינתן על-ידי בית משפט למשפחה, לאחר שנושא זה יעוגן בחקיקה.

כעת הודיע וינשטיין לבג"ץ כי עד להשלמת החקיקה בנושא, ניתן יהיה להסכים למתן "צו הורות פסיקתי", שיינתן על-ידי בית משפט למשפחה במקום צו אימוץ.

בהודעת הפרקליטות לבג"ץ צוין כי "נקודת המוצא של המדינה היא שיש הכרח בביצוע בדיקת רקמות לשם הוכחת הורותו הגנטית של אחד מבני הזוג. עוד ראוי להדגיש כי נקודת המוצא של המדינה היא שהכרה בבן זוג שאינו הורה גנטי, כהורה יכולה להיעשות רק באמצעות החלטה של ערכאה שיפוטית ישראלית".

בנוגע להצעת בג"ץ ביחס לקיצור תקופת ההמתנה לאימוץ, שארכה עד עתה חצי שנה מרגע הגעת הקטין לישראל, הודיעה הפרקליטות כי "בהליכי אימוץ שעניינם קטין שנולד בפונדקאות חו"ל, אין מניעה מבחינת המדינה שהליכי האימוץ יתחילו בסמוך לאחר הגעת הקטין לישראל".

המדינה גם מסכימה למתן צו אפוטרופסות להורה המיועד, עד לסיום הליכי האימוץ או ההורות. (בג"ץ 566/11).

צרו איתנו קשר *5988