לא צריך לרחם על שר האוצר יאיר לפיד, אבל אפילו הוא בוודאי נתקף הלם ממידת ההפכפכות של עם הפייסבוק: רק לפני שבועיים הזהיר ח"כ אריה דרעי כי הגזירות צפויות לפגוע ב"אדם העובד" ולא רק בחרדים: "עזוב דתיים, אני לא מדבר על דתיים", אמר לדני קושמרו בחדשות 2, "אני מדבר על למעלה ממיליון איש מתחת לקו העוני ששני בני הזוג עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה".
החרדים היו אז הצד המותקף, לאחר שלפיד הכריז בנאומו בכנסת על סוף השלטון החרדי בקואליציה. ישראלים רבים חגגו את הנאום והדגישו כי סוף-סוף יש מישהו שמדבר בשמם. אפילו קושמרו הקשה על דרעי: "אתם דאגתם לציבור שלכם, אז גם לפיד אומר עכשיו, אני דואג לציבור שלי". אבל דרעי ניסה להזהיר: "אני מדבר על הציבור שלו!". השבוע לפיד היה בצד המותקף.
אפשר להגיד ששתי המתקפות מוצדקות, אבל המעבר החד כל-כך, בפרק זמן קצר כל-כך, אולי מלמד משהו על האופן שבו אנחנו ממליכים אדם - ורוגמים אותו באבנים מיד אחר כך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.