"יש בבריטניה פוטנציאל גדול מאוד עבור יזמים ישראלים"

סול קליין, השגריר המיוחד של בריטניה לענייני טכנולוגיה בישראל, מספר על שלושה סטארט-אפים מקומיים שכבר פתחו משרדים בממלכה, מגלה שמרקס אנד ספנסר מחפשת כאן טכנולוגיה ומסביר למה כדאי להיי-טק הישראלי לגלות את אנגליה

"יש בבריטניה פוטנציאל גדול מאוד עבור היזמים הישראלים, אבל רובם מתמקדים קודם בארה"ב. בריטניה היא אפילו לא אופציה שנייה מבחינתם. במקום להחליף מטוסים בלוס אנג'לס כדי להגיע מתל אביב לסיליקון ואלי, יזם ישראלי יכול לתפוס טיסה קצרה יותר ללונדון, הפרש של שעתיים בזמן וזו אותה שפה", כך טוען סול קליין, שותף בקרן ההון סיכון Index Ventures ומי שמכיר את השוק המקומי מקרוב לאחר שהתגורר פה במשך תקופה לא קצרה ומכהן כדירקטור במספר סטארט-אפים מובילים, בהם MyHeritage ו-Outbrain (ראו מסגרת).

ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון מינה את קליין בדצמבר האחרון לשגריר מיוחד לענייני טכנולוגיה של בריטניה בישראל. במסגרת תפקידו אחראי קליין לקידום שיתופי פעולה בין המדינות כחלק מ-UK Israel Tech HUB - יוזמה של שגריר בריטניה בישראל מת'יו גולד, שיצאה לדרך בשלהי 2011 במטרה ליצור קשרים עסקיים בין ישראל לבריטניה.

הזדמנות לחבר בין שני הצדדים

"יש פספוס של הזדמנויות גם בצד הישראלי וגם בצד הבריטי", אומר קליין, "בבריטניה חסרה הבנה עד כמה ישראל ותעשיית הטכנולוגיה שלה חזקות. בצד הישראלי לא מספיק מבינים את העובדה שבריטניה היא אחת המובילות העולמיות בפרמטרים של שימוש בטכנולוגיה, חדשנות והשפעה על הכלכלה. יש פה הזדמנות לחבר בין שני הצדדים ושתי המדינות כדי לקדם את הצמיחה של כל אחת מהן".

אף שקליין מתגורר בלונדון ומכיר מקרוב את תעשיית ההיי-טק המקומית, הוא הופתע לאחרונה לגלות שלבריטניה יש את כלכלת האינטרנט הגדולה ביותר מבין מדינות ה-G20, כשהיא מהווה 8.3% מהתמ"ג, לפי מחקר שערכה חברת Boston Consulting Group. המחקר הראה כי כלכלת האינטרנט בבריטניה ב-2010 גלגלה 121 מיליארד פאונד - יותר מ-2,000 פאונד לאדם בממוצע. מה שממקם אותה לפני ענפי הבריאות, הנדל"ן והחינוך.

"יש פה פוטנציאל לישראלים לא רק בגלל הקירבה או השפה. בריטניה ניחנת באוניברסיטאות מובילות, כפר גלובלי של תיירים ועובדים מכל העולם וגם בולטות בתחום הקמעונאות, המדיה והטלקום. מהבחינות האלה, בריטניה היא מקום נפלא להגיע אליו - לאו דווקא כדי לגייס כסף אלא כדי להגיע למשתמשים כי בסופו של יום, מה שכל סטארט-אפ צריך, יותר מהשקעה, זה משתמשים".

עם כל היתרונות האלה, למה הישראלים מדלגים על השוק הבריטי?

"אני חושב שחלק מהבעיה היא מודעות וחלק הרגל. אתה הולך אל המקומות שכבר מבוססים בתודעה. בטכנולוגיה יש חיבור חזק בין הסיליקון ואלי וישראל וקשר טוב בין ניו יורק וישראל".

ההרגל הזה גם הביא לביסוס של רשת קשרים מאוד חזקה בחוף המערבי.

"נכון. אני לא חושב שיזמים ישראליים יקבלו את זה בלונדון. אין שם עדיין נטוורקינג מתקדם".

שותפות אסטרטגית

כדי לקדם את הקשרים בין הצדדים הוקם כאמור ה-UK Israel Tech Hub, שמטרתו להפגיש בין הצדדים כדי לייצר שותפויות אסטרטגיות וכלכליות בין הצדדים. בשנה שעברה טסו 15 חברות סטארט-אפ ישראליות ללונדון, כששלוש מהן כבר נמצאות בהליכים של פתיחת משרדים בבירה הבריטית ושש נוספות נמצאות בשלבים של מו"מ לשיתופי פעולה מקומיים. במסגרת יוזמה של ה-HUB, בשבוע הבא אמורה להגיע לישראל משלחת בריטית של אנשי קמעונאות, בהם בכירים מחברות כמו Burberry ומרקס אנד ספנסר, כדי לחוות קצת מאווירת הסטארט-אפ ניישן ולמצוא הזדמנויות עסקיות.

"מה שייחודי ב-HUB הוא שבתור מרכז שאמור לסייע, הוא עוצב באופן דו-כיווני. בדרך כלל כשיש כל מיני יוזמות ממשלתיות אז הן לרוב חד-כיווניות: 'היי, בואו להשקיע בבריטניה כי אנחנו מעולים'. כאן זה תורם לשתי המדינות", מסביר קליין.

עוד לפני שמשכנעים את היזם הישראלי להסתכל על בריטניה, אירופה בכללותה עדיין לא ממש נלקחת בחשבון ולא בכדי. ישראל נחשבת ליצרנית סטארט-אפים מובילה ואולי שנייה רק לסיליקון ואלי. את אירופה, מנגד, לא ממש ספרו עד לא מזמן בהקשר הזה. אבל בשנים האחרונות נראה שינוי ויותר ויותר חברות טכנולוגיה פורצות דרך נולדו ביבשת ומגיעות מהר לתודעה העולמית.

"אפשר לגדול ולצמוח גם דרך אירופה ולא ישר לחשוב על השוק האמריקאי. חברת Spotify (שמפעילה שירות מוזיקה בסטרימינג - ר' ג') בנתה את העסק שלה במדינות הנורדיות ואז היא הלכה לבריטניה, צרפת ורק בשלב הבא הגיעו לארה"ב", אומר קליין ומוסיף באותה נשימה את מספקת שירות המוזיקה Soundcloud הגרמנית, יצרנית המשחקים הבריטית playfish או Rovio הפינית שעומדת מאחורי אנגרי בירדס.

"הייתי חלק מהצוות של סקייפ לפני המכירה לאיביי. סקייפ (שהוקמה בשבדיה, ר' ג') שינתה את הטון על איך אנשים חושבים על חברות טכנולוגיה אירופיות. זה היה לפני שבע שנים. מאז הוקמו עוד הרבה חברות חדשניות באירופה", הוא אומר. בתחום המוזיקה הוא מציין חברות כמו last.fm מבריטניה ו-SoundCloud מגרמניה.

"בגיימינג יש חברות כמו רוביו, Playfish, שהתחילה בלונדון, ונמכרה ב-400 מיליון דולר ל-ebay ב-2009 ו-king.com מלונדון שנחשבת למספר שתיים במשחקים החברתיים אחרי זינגה". לצידן, מונה קליין הצלחות אירופיות בתחומים נוספים כמו SAP, Autonomy, ARM, ASOS, Wonga, Net-a-Porter.

"לא חסרות הצלחות של חברות אירופיות בשנים האחרונות והשוק המקומי בהחלט השתנה לטובה. לכן אין ספק שהיזמים הישראליים יכולים להרוויח משיתופי פעולה ומהתרחבות ליבשת", מסכם קליין.

"מיי הריטג' ואאוטבריין יגיעו רחוק"

קשה לדבר עם סול קליין ולהתעלם מהזווית הישראלית שלו ושל קרן אינדקס, שבה הוא שותף. הקרן משקיעה בלא מעט סטארט-אפים ובין הבולטים שבהם ניתן למנות את Outbrain ו-MyHeritage. "כמשקיעים אנחנו תמיד מסתכלים על יזמים שיש להם שאיפה עולמית ופועלים בשווקים שיכולים להחזיק חברות גדולות. גלעד (יפת, מייסד ומנכ"ל מיי הריטג' - ר' ג') וירון (גלאי, מייסד-שותף ומנכ"ל אאוטבריין - ר' ג') ניחנים לא רק ביכולת אישית גבוהה אלא גם יש בהם את השאיפה לבנות משהו גדול וקבוצה רצינית סביבם.

"אנחנו רואים את זה כמרתון ואנחנו רחוקים מקו הסיום בהקשר של מיי הריטג' ואאוטבריין. והן לא לבד. אפשר למנות גם את wix, viber ו-fiverr. יש היום 10-15 חברות ישראליות שנמצאות בשלבים בינוניים והן יכולות להצליח כחברות עצמאיות ולא להימכר מוקדם מדי".

מתי זה מוקדם מדי?

"אנחנו לא מסתכלים על חברות של 50-100 מיליון דולר אקזיט. אם זה הדבר הנכון ליזמים אז זה בסדר, אבל זה לא מה שאנחנו קמים בבוקר ומתרגשים ממנו. אנחנו מתרגשים מחברות כמו אאוטבריין ומיי הריטג' שחושבות לטווח הרחוק. שתיהן יכולות ללכת להנפקה".

עד כמה אתה מעורב במה שקורה בחברה?

"כמשקיעים אנחנו מעודדים אבל אנחנו לא מנהלים. אנחנו לא בוחרים את הקבוצה, אנחנו לא משחקים על המגרש. אנחנו תומכים בתור בעלי עניין אבל בסוף היום נמצאים שם עם אחזקת מיעוט. העבודה שלנו היא למצוא חברות ויזמים שיש להם את היכולת לחלום רחוק. בסופו של יום, שתי החברות יכולות ללכת רחוק".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988