איתמר אלון, היורה בבנק הפועלים בבאר-שבע, קיבל מדליית הצטיינות מעיריית באר-שבע לאחר שירה במחבל בעת פיגוע בעיר בשנת 2002, ליד מחנה פיקוד דרום. אלון, סרן במילואים מבאר-שבע, עבד באותה תקופה כקצין ביטחון של העירייה.
על-פי החשד, מאז פוטר מעבודתו לפני כעשור נקלע אלון למצוקה כלכלית, והיום (ב') ביצע את הירי בסניף בנק הפועלים בבאר-שבע לאחר שגילה כי חשבונו נחסם, אחרי שלא הצליח להגיע עם הבנק להסדר חוב על כ-6,000 שקל.
כעת, שעות לאחר הטבח, נאספות עדויות של אזרחים לגבי התקרית, מה שמבהיר לאט-לאט את התמונה. על-פי החקירה, אלון הצליח להגיע לפני מספר שבועות להסכם עם הבנק, לפיו יפרסו לו את החוב, והוא ישלם 500 שקל בכל חודש.
אולם, חובו תפח מאז, והיום הוא הגיע לסניף וניסה למשוך כסף מהכספומט. משגילה כי חשבונו נחסם, הוא נכנס לסניף הבנק והתעמת עם הבנקאי האישי שלו ומנהל הסניף. לאחר מכן יצא מהבנק, וחזר עם האקדח בעזרתו ביצע את הרצח.
בשעות אחר-הצהריים הותרו לפרסום שמותיהם של ההרוגים: אבנר כהן, מנהל סניף הבנק, בן 44; ומאיר זיתון, סגנו, שחגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה-40. יחד עמם נהרגו גם ענת אבן חיים, אם לשלושה בת 34, לקוחה בבנק; ועידן שניצר סברי, בן 22.
חזר על המשפט: "עכשיו אני אראה לכם"
מירי כהן, שהוחזקה על-ידי אלון כבת-ערובה בסניף הבנק, אמרה בראיון לערוץ 2: "התחננתי. אמרתי לו 'בבקשה'. הוא צעק עליי: 'שבי או שאירה בך'. האקדח שלו היה שלוף מולי במשך בערך 50 דקות. כל הסרטים רצו לי בראש. לא יכולתי לעשות שום דבר. הוא לקח ונעל אותי.
"התחבאתי מתחת לשידה שלי. הטלפון שלי היה לידי, אז התקשרתי למשטרה. הוא התקרב, ואז הבנתי שהוא היורה. כשהוא ראה אותי הוא תפס אותי כבת-ערובה ונעל אותי בשירותים".
לדבריה, היורה חזר כל העת על המשפט: "עכשיו אני אראה לכם". עוד ציינה כי היא התחננה על חייה שלא יפגע בה, והשוטרים, שכבר כיתרו את הזירה, ניסו לשכנע את היורה לצאת מבלי שיאונה לו כל רע.
"הוא שם לי יד אחת על הפה ואמר: 'תשתקי או שאני יורה בך'", המשיכה כהן לתאר את רגעי האימה. "לקראת הסוף ראיתי שהוא מכניס את האקדח לפה. הסתכלתי כשאני קפואה והייתי בטוחה שהוא רוצה להרוג אותי ולהתאבד".
לדבריה, הוא ביקש ממנה להפנות את גבה אל הקיר. "לא היה לו מה להפסיד", אמרה. "הסתובבתי ושמעתי ירייה. פחדתי שבשארית כוחותיו הוא ינסה לירות בי. פתחתי את הדלת, והשוטרים עמדו שם שלופים עם נשקים. אמרתי להם שהכול בסדר, וסיפרתי להם שהוא ירה בעצמו".
זהבה טפירו, דודתו של עובד בסניף בנק הפועלים בבאר-שבע, מספרת כי לפני מסע הירי היא הספיקה לבקר את אחיינה בבנק. חצי שעה לאחר מכן התבשרה על מותו. "שמעתי את הבשורה הקשה מכל", סיפרה טפירו, "אני בהלם. אם הייתי נשארת עוד חצי שעה, גם חיי היו מסתיימים".
אחיינה של טפירו ניהל סניף בנק בירוחם, אך בעקבות לחץ של משפחתו שב לבאר-שבע ועבר לעבוד בסניף בנווה זאב. "הוא היה משכמו ומעלה, מבריק, למד משפטים. היה איש עסקים וג'נטלמן", אמרה דודתו.
טפירו זועמת כי בסנף הבנק המקומי לא הוצב מאבטח. "איך זה שאין מאבטח?", זעקה זהבה, "למה יוחנן דנינו הגיע? מה הוא רצה לבשר לנו, את המוות שלו?". אחרי ששמעה מבעלה על האסון שפקד את משפחתם, היא חזרה אל הבנק. "ראיתי את כל האזור מכותר", סיפרה טפירו, "אני לא יודעת איך לעכל את זה".
רמו ועקנין, שהיה בתוך הסניף במהלך האירוע, אמר לערוץ 2 כי לדעתו מדובר בפיגוע ולא בשוד, וכמו כן הוא דיבר על יותר משודד אחד שהיו בסניף: "השודדים פשוט נכנסו פנימה והחלו לירות באנשים. הם לא דרשו כסף, פשוט הרגו אנשים. אחד השודדים עבר בין האנשים בסניף וביצע וידוא הריגה. אני ניצלתי כי אחד האנשים שהם הרגו היה עליי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
