נדחתה תביעת פלסטיני שנהרג מירי מג"ב בהפגנה נגד גדר ההפרדה

ביהמ"ש: למדינה אין אחריות נזיקית לאירוע בו נהרג עקל סרור ■ השופט הטיח ביקורת בתובעים, שהתבססו על גירסאות שקריות וניסו לתבוע ב"שיטת מצליח"

המדינה איננה נושאת באחריות נזיקית לאירוע צבאי שבו נהרג עקל סרור, תושב פלסטיני, במסגרת תקרית ירי במסגרת הפגנה נגד גדר ההפרדה בסמוך לכפר ניעלין - כך קבע אתמול (ב') שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רם וינוגרד, בפסק דין שבו נדחתה תביעת בני משפחתו של ברור כנגד המדינה.

התובעים גם חויבו בתשלום הוצאות משפט חריגות בגובהן לטובת המדינה, בסך 55 אלף שקלים. השופט הטיח ביקורת חריפה בתובעים, שלדבריו ניסו להתבסס על גירסאות שקריות ולתבוע ב"שיטת מצליח".

סרור נהרג ביישוב ניעלין הסמוך לרמאללה ביוני 2009, בעת שהיו במקום עימותים על רקע בניית הגדר הביטחונית. מותו של סרור נגרם כתוצאה מפגיעת קליע "רוגר" שנורה על-ידי לוחם מג"ב.

התובעים טענו כי המנוח נורה ללא כל סיבה נראית לעין, וכי האחריות על מותו מוטלת על מדינת ישראל.

המדינה טענה מנגד כי לאחר העימותים נותר כוח של 3 חיילי מג"ב על מנת לחפות על יציאת הכוחות משטח הכפר, אותו כוח הותקף באמצעות זריקת אבנים, ובעימות זה נהרג סרור.

פסק הדין דוחה את גרסת התביעה ומאמץ במלואה את גרסת המדינה, על אודות סכנת החיים הברורה שבמסגרתה נורה המנוח. עוד קבע בית המשפט כי לאוחזים בגרסת "רצח" כנגד לוחמי צה"ל ומג"ב יש בעיה מובנית כפולה - גרסה זו אינה מתקבלת על ההיגיון וניסיון החיים. גם לו הייתה מתקבלת טענה זו, דין התביעה להידחות בשל היעדר אחריות שילוחית למדינה, בשל היותה של הפעולה מלחמתית.

נוסף לכך נקבע כי עדי התביעה נמנעו מלמסור את האמת בנוגע לאירועים, הן בהודעתם במשטרה, הן בתצהיריהם והן בחקירתם הנגדית, אך עם זאת מאחר שהאלמנה והעיזבון אינם יודעים כיצד התרחש האירוע, אין לזקוף לחובתם את העובדה שאימצו את גרסת עדי הראייה מטעמם.

בית המשפט דחה גם את ניסיונם של התובעים להתבסס על גירסאות שהציגו עדים מטעם המדינה בהליך המשפטי. "מתן אפשרות לאדם המוסר גירסה שקרית, להיבנות מגירסת ההגנה לאחר דחיית גירסתו, תעודד פעולה הנקראת בלשון העם שיטת מצליח", כתב השופט וינוגרד, "אם יאמין בית המשפט לשקרי התובע - מה טוב; ואם לא יאמין לשקרי התובע - מה בכך? הרי יש בידו לנסות ולבנות גירסה חלופית מהעדויות שנכפה על ההגנה להביא. מערכת משפטית המאפשרת דרך התנהלות מעין זו עלולה לגרום לזילות ההליך המשפטי, ועם תופעות מעין אלה לא ניתן להסכים".

בשאלת ההתרשלות מצד לוחמי מג"ב, קבע בית המשפט כי "לנוכח קבלת גרסת עדי ההגנה ועל רקע הקביעה שלפיה לא היה כל פסול בפרשנותו של אחד החיילים למצב ובתחושתו כי הוא מצוי בסכנת חיים, הרי רשאי היה הלוחם לנקוט כל פעולה סבירה, ובכלל זה אף שימוש בירי חי כדי לעצור את המבקשים לפגוע בחייו. לפיכך דין התביעה להידחות גם בשל העובדה שפעולתו של הלוחם הייתה סבירה בנסיבות העניין".

בית המשפט ציין כי יש לקבל גם טענתה של המדינה לפיה חלה בנסיבות העניין ההגנה שעניינה ב"פעולה מלחמתית", כמשמעה בחוק הנזיקים האזרחיים, ולפיו בשעה שכוח צבאי נתון בסכנה לחייו או לגופו מצוי הוא בפעולה מלחמתית, וכי "דיני הנזיקין אינם צריכים לעסוק באירוע מבצעי שבו כוח צבאי נתון לסכנה, והוא מפעיל את כוח האש שבידו כדי להגן על עצמו". (ת"א 56114/05/11).

צרו איתנו קשר *5988