בכיר ברשות המסים: "התקציב כולל צעדים שיטיבו עם הציבור"

במסגרת תקציב המדינה וחוק ההסדרים שפורסמו בשבוע שעבר, הטילה הממשלה שורה של גזירות על הציבור הרחב, במטרה לצמצם את הגירעון העצום אליו נקלעה המדינה. חלק ניכר מהגזירות הללו הוא בתחום המס, והמשמעותיות בהן הן החלטת האוצר להעלות את המע"מ ב-1%, ולהעלות את מס החברות ב-1.5%.

העלאות המסים הללו הן שנויות במחלוקת, ורבים טוענים כי הן יביאו לפגיעה מוגזמת ומיותרת במעמד הביניים ובמעמד הנמוך בישראל.

גורמים בכירים ברשות המסים עמם שוחחנו בימים האחרונים מלינים על כך שהתקשורת לא הביאה לידי ביטוי שורה של צעדים משמעותיים נוספים בתחום המס שאישרה הממשלה בחוק ההסדרים ושאמורים להיות מעוגנים בקרוב בחוק. לדבריהם, מדובר בצעדים שמטיבים עם רוב הציבור ומסייעים בצמצום הגרעון.

לדברי גורם בכיר ברשות המסים, אם כל הצעדים הללו וצעדים נוספים יעוגנו בחקיקה, תחסוך המדינה בשנים הקרובות מיליארדי שקלים, שיעזרו מאוד להתמודד עם הגירעון.

חובת דיווח על תכנוני מס

אחד הצעדים החשובים שעליהם מצביעים הגורמים ברשות הוא החלת חובת דיווח על נישומים (חברות ויחידים) לרשות המסים, במקרים בהם הם מקבלים חוות-דעת מקצועיות בתחום המס מעורכי דין או מרואי חשבון, לצורך ביצוע תכנוני מס.

מדובר בצעד שמבקשת רשות המסים לבצע מזה זמן רב, ושנועד להילחם בתופעה שהרשות מזהה בשנים האחרונות, של יועצי מס ורואי חשבון הנותנים ללקוחותיהם חוות-דעת מאוד קיצוניות, שלעתים עומדות בניגוד ללשון החוק ולרוחו.

הגורמים ברשות מציינים כי מדובר בתכנוני מס בהיקף של מיליארדי שקלים שנעשים, הלכה למעשה, בניגוד לחוק ומאפשרים לנישומים, בהם בעלי הון, שלא לשלם מס כדין בהיקפים אדירים.

במצב החוקי כיום, מס הכנסה אינו יודע מי מהנישומים קיבל חוות-דעת מקצועית שעשויה להביא לו לחיסכון במס, ובמקרים שהיא ניתנה על-ידי עורך דין, הרשות לא יכולה הייתה לבקש אותה מעורך הדין אלא רק מהלקוח/הנישום.

העלמת מס תוכר כהלבנת הון

צעד חשוב נוסף, שכבר אושר על-ידי הממשלה הקודמת וכעת אושר מחדש על-ידי ממשלת נתניהו-לפיד ואמור לעבור בקרוב לתהליך של חקיקה בכנסת, הוא קביעה כי העלמת מס תוכר כעבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון.

עבירת מקור היא הפעולה שבגינה נצבר ההון הנגוע (סחר בנשק או בסמים, למשל). משמעות השינוי היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר.

משמעות נוספת היא שהמידע יתחיל לזרום מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים. עוד כוללת התוכנית היתר מיוחד לפקידי שומה, אנשי מודיעין, פקחים, מוכסים ועוד לחדור לחשבונות בנק, לעקל כלי רכב ורכוש של חייבים.

יצוין כי למהלך הזה יש מתנגדים רבים. כך, למשל, הזהיר פרופ' דן ביין, לשעבר מהשופטים המובילים בישראל בתחום המס וכיום שותף בכיר בבוטיק המס ביין, מפני השלכותיו ההרסניות של צעד כזה.

בראיון שנתן בעבר "לגלובס" התריע פרופ' ביין כי "עם כל ההבנה לצורך בלחימה ב'הון השחור' והרצון להעמיק את הגבייה, נראה כי לא זו הדרך. חוק איסור הלבנת הון נועד בעיקרו של דבר להילחם בארגוני הפשיעה. חלק ניכר מהעלמות המס נוגעות לאזרחים מן השורה ולעסקים לגיטימיים, ולאו דווקא לפשע המאורגן. הכנסת עבירות המס לגדר החוק לאיסור הלבנת הון תגרור החמרה דרמטית ברף העונש".

החלת חובת דיווח על צ'יינג'ים

צעד מיסויי נוסף שאישרה הממשלה בחוק ההסדרים הוא החלת חובת דיווח על נותני שירותי המטבע (צ'יינג'ים). המצב כיום הוא שהרבה מאוד מההון השחור הישראלי "זורם" החוצה דרך אותם צ'יינג'ים, ואין עליהם פיקוח הדוק כמו שיש, למשל, על הבנקים הודות לחוק איסור הלבנת הון.

באמצעות השינוי בחוק מקווה רשות המסים לקבל מעתה מידע שוטף מהצ'יינג'ים, באמצעות מערכות מחשב ממוכנות.

עיקול רכב לחייבי מס

חוק ההסדרים גם נותן בידי רשות המסים יותר כלי אכיפה ויותר סמכויות, שאמורים לסייע לה לגבות מס ביתר יעילות. כך, למשל, מאפשרת הממשלה לרשות לתפוס ולעקל רכבים של חייבי מס שחונים בשטחים ציבוריים, כגון חניות של קניונים. מדובר במקרים שבהם חייבים מתחמקים מתשלום מס וחובם הפך חלוט.

בעבר ביקשה הרשות לעקל רכבים של חייבים גם באמצע הכביש. ואולם, בית המשפט העליון קבע כי ללא הוראת חוק מפורשת הדבר הוא אסור.

נושא נוסף שאמור לסייע בידי רשות המסים לגבות מסים הוא מתן הסמכה להטיל הגבלות על חייבי מסים באמצעות רשמי ההוצאה לפועל. כך, למשל, תוכל הרשות לשלול רישיונות נהיגה לחייבים ולעכב יציאה מהארץ, באישור בית משפט.

מס על שיערוך

חוק ההסדרים מנסה גם לסגור פרצות מס קיימות - כלומר, להבהיר ולפתור מקרים שבהם לשון החוק אינה ברורה דיה, ומאפשרת לציבור לנצל את חוסר הבהירות כדי להתחמק ממס.

"פרצת מס" שאמורה להיסגר היא חלוקת רווחי שיערוך על-ידי חברות. חברות ישראליות רשאיות לשערך מחדש שוויים של נכסים, כמו נדל"ן להשקעה. התוצאה: השיערוך מצד אחד מגדיל את שווי הנכס (במאזן החברה), ומצד שני מגדיל את הרווחים של הפירמה. זאת, למרות שבפועל הנכס לא נמכר.

הפירצה הזו הובילה לכך שחברות שיערכו נדל"ן להשקעה, ואת הרווח "על הנייר" לקחו כהלוואה מהבנקים וחילקו באמצעותו דיבידנדים, מבלי ששילמו מס חברות על השיערוך.

חוק ההסדרים סוגר את הפרצה הזו על-ידי כך שהוא קובע כי מרגע שחברה מחלקת דיבידנד בעקבות שיערוך, היא תשלם מס חברות - דהיינו השיערוך ייחשב כמכירה של הנכס לצורכי מס.

מהלכי מס לצמצום הגירעון בחוק ההסדרים

* חובת דיווח על נישומים (חברות ויחידים), במקרים בהם הם מקבלים חוות-דעת מקצועיות מעורך דין או מרואה חשבון לצורך ביצוע תכנוני מס.

* קביעה כי העלמת מס תוכר כעבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון.

* החלת חובת דיווח על נותני שירותי המטבע (צ'יינג'ים).

* אישור לעקל רכבים של חייבי מס בחניונים ציבוריים.

* מתן הסמכה להטיל הגבלות על חייבי מסים באמצעות רשמי ההוצאה לפועל, בהן שלילת רישיון נהיגה ועיכוב יציאה מהארץ, באישור בית המשפט.

* הטלת מס על חברות בשל שיערוך שווי נכסים בספרים, אם כתוצאה מהשיערוך חולק דיבידנד.