גם בארה"ב מצאו מצבורי גז - ומתווכחים כמה צריך לייצא

כמו בישראל, גם בארה"ב נולדה בתוך שנתיים תעשייה של מאות מיליארדי דולרים, וגם שם פרץ מאבק ציבורי עז סביב יצוא הגז ■ "גלובס" משרטט את קווי הדמיון והשוני

המאבק הציבורי בישראל בשאלת יצוא הגז מתקרב לרגע ההכרעה, אך בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו מהסס אם לקבל החלטה לא פופולרית ולהתיר יצוא גז, הוכרעה סוגיה דומה מאוד בארצות הברית. ביום שישי שעבר הודיע משרד האנרגיה הפדראלי של ארצות הברית כי יעניק רישיון יצוא לפרויקט הנזלת גז ענקי בטקסס. מדובר ברישיון היצוא השני שמחלקת ארצות הברית אך נראה כי בעקבותיו יחולקו עוד רבים.

משרד האנרגיה כבר הודיע כי הוא שוקל להעניק רישיון נוסף למיזם בלואיזיאנה שבו שותפות חברות אירופיות ויפניות בראשות מיצובישי ו-GDF סואץ הצרפתית. במסגרת המיזם, קאמרון שמו, יוקם מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) בהשקעה של 10 מיליארד דולר, שייצא את הגז האמריקאי בעיקר למזרח הרחוק. יפן, שאין לה מקורות גז עצמאיים, נאלצת לשלם כמעט פי חמישה על הגז שהיא צורכת מהמחיר שהמקובל בארצות הברית.

פרויקט בהיקף כספי דומה שעליו הוכרז לפני שבועיים הוא Sabine Pass בטקסס. מתקן שהיה אמור לשמש ליבוא יעבור הסבה למתקן יצוא. הפרשנים ציינו במיוחד את העובדה שמאחורי הפרויקט בטקסס עומדת אקסון-מוביל, חברת העל השמרנית שעד לאחרונה זלזלה בפצלי הגז שנחשבו למקור אנרגיה לא קונבנציונלי. בינתיים משתרכת מאחורי קאמרון ו-Sabine Pass רשימת המתנה ארוכה לרישיונות יצוא נוספים, שכוללת לא פחות מ-26 בקשות למיזמי הנזלת גז, בהשקעה כוללת של מאות מיליארדי דולרים.

פצלי הגז הפכו את ארה"ב בשנתיים האחרונות מיבואנית של גז למי שתהפוך בקרוב למעצמת הגז המובילה בעולם. המהפך הזה הושג באמצעות טכנולוגיה חדשה שמאפשרת להפיק גז מפצלי גז (שנמצאים בשפע בארצות הברית) באמצעות הזרקת תערובת קיטור וכימיקלים בשיטה המכונה fracking. הגידול המהיר בהפקת הגז בשנתיים האחרונות (ראו תרשים) הביא להצפת השוק האמריקאי בגז זול ולקריסת מחירי הגז המקומי מ-13 דולר ליחידת חום ב-2008 ל-4 דולרים בממוצע כיום. הפער העצום שנוצר בין מחיר הגז בארה"ב למחירו באירופה ובשוקי המזרח (ראו טבלה) הפך את שאלת יצוא הגז לשאלה הבוערת ביותר.

מול האינטרס הברור של יזמי הגז לייצא כמה שיותר וכמה שיותר מהר, התייצב לובי רב עוצמה של תעשיינים, בעיקר מענפי הפטרוכימיה והפלדה, תעשיות שמבוססות על גז כתשומה עיקרית. מתנגדי היצוא קראו לממשל להטיל עליו מגבלות בעיקר מנימוקים כלכליים: יצוא הגז, טענו המתנגדים, יוביל בטווח הבינוני והארוך להתייקרות מחיר הגז המקומי, באפקט דמוי "כלים שלובים". כתוצאה מכך, טענו המתנגדים, יוביל היצוא לאובדן היתרון של היצרנים האמריקאים בתחרות מול תעשיות דומות במקומות אחרים בעולם שבהם מחירי הגז הנוכחיים גבוהים יותר.

הממשל האמריקאי בחר להכריע בשאלת היצוא בדרך שונה במקצת מזו שבחרה ישראל. במקום למנות ועדה בינמשרדית, שכר משרד האנרגיה את שירותיה של חברת הייעוץ NERA לצורך הכנת מחקר מקיף על ההשפעות של יצוא גט"ן על המשק האמריקאי. המחקר בחן 63 תרחישי היצע וביקוש גלובליים. המחקר שהוגש בתחילת הגיע בשורה התחתונה למסקנות הבאות: "יצוא LNG (גז טבעי נוזלי) צפוי להניב לארצות הברית תועלות כלכליות".

יתרה מזאת, עורכי הדוח קובעים כי "בכל אחד מן התרחישים שנבחנו, התועלות נטו גדלו בהתאמה לגידול ביצוא גט"ן. כל התרחישים אשר התבססו על יצוא בלתי מוגבל הניבו תועלות נטו גדולות יותר מן התרחישים המקבילים אשר התבססו על יצוא מוגבל".

יחד עם זאת, עורכי הדוח מציינים כמה הסתייגויות: "אם הבטחת פצלי הגז לא תתממש, עלויות ההפקה יעלו ובמקביל יפתחו מקורות אספקה מתחרים מחוץ לארצות הברית - לא יהיה טעם לייצא גז".

בקשר לטענה העיקרית של מתנגדי היצוא מאשרים עורכי הדוח כי "צפויה התייקרות במחירי הגז למשק האמריקאי בעקבות היצוא, אך במידה מוגבלת, ולא תהיה ליצוא כל השפעה על מחיר הנפט". להערכת NERA, שיעור העלייה במחיר הגז המקומי בארצות הברית כתוצאה מיצוא יכול להגיע במקסימום ל-0.22% ל-1.1 דולר ליחידת חום (מחיר הגז הנוכחי עומד על 4 דולר ליחידת חום), בתוך פרק זמן של חמש שנים מיום תחילת היצוא. חשוב לציין כי בשל גודלו הענקי של השוק המקומי האמריקאי, כמויות הגז המיועדות ליצוא אמורות להיות קטנות יחסית, כ-4.4 טריליון רגל מעוקבת (tcf) לשנה בתרחיש המרבי, שהם פחות מ-20% מהיקף הצריכה השנתית המקומית. בישראל מדובר על יצוא בהיקפים גדולים בהרבה ביחס לצריכה המקומית.

ומה באשר לפגיעה בתעשייה המקומית. גם כאן מאשרים עורכי הדוח כי אכן צפויה פגיעה בתחרותיות וגם כאן הם מציינים שממדי הפגיעה יהיו מוגבלים מאוד. "פחות מ-10% מהייצור של המשק האמריקאי", כותבים ב-NERA, "מבוסס על מרכיב אנרגיה שמהווה יותר מ-5% מהשווי הכולל של המוצר וחשוף לתחרות מצד יצרנים זרים. התעשיות האלה מעסיקות רק מחצית האחוז מכלל המועסקים בארצות הברית.

"יצוא גז לא יביא לירידה במספר הכולל של משרות במשק", מסכמים עורכי הדוח, "יהיה מעבר של עובדים לתעשיות הקשורות לגז וליצוא, אך הפגיעה בתעשיות האחרות לא תחרוג מהתנודות המקובלות בשגרה".

מהפכת פצלי הגז עשויה להגיע גם לסין

מהפכת פצלי הגז שהפכה את ארצות הברית למעצמת על בתחום הגז ולגורם שעשוי לסכן את כדאיות היצוא הישראלי עשויה להגיע גם לסין.

על פי נייר עמדה של מכון ברקלי Earth בקליפורניה, בסין עשויים להיות מרבצי פצלי גז בהיקף העולה ב-50% על אלה של ארצות הברית, אולם האומדנים שנעשו עד היום עדיין חלקיים. הסינים מעוניינים למשוך אליהם חברות אמריקאיות המחזיקות בידע ובכלים שמתאימים להפקת הגז מהפצלים, זאת לאחר שניסיונות הפקה שעשו בעצמם לא עלו יפה.

ארגונים סביבתיים תומכים במאמץ הסיני כי להערכתם פצלי הגז יוכלו לצמצם את השימוש הנרחב שעושה סין בפחם לצורך ייצור חשמל וכך ניתן יהיה להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה בסין. ניק באטלר, פרשן אנרגיה ב"פייננשל טיימס", סבור כי לפיתוח פצלי השמן יכולות להיות גם השלכות חיוביות במישור הגיאופוליטי. לדבריו, פצלי הגז יצמצמו את התלות ההולכת וגדלה של סין בייבוא אנרגיה - תלות שמאלצת אותה לטפח קשרים על משטרים מפוקפקים דוגמת איראן וונצואלה.

למי נמכור גז
 למי נמכור גז

הפקת גז טבעי
 הפקת גז טבעי