הסעיף שמזרים לבנקים עוד מאות מ' ש' בגין המשכנתאות

הפצת פוליסות ביטוחי מבנה וחיים, המצורפות כדרישה אוטומטית מכל נוטל משכנתא לרכישת דירה, מניבה לשלושת הבנקים הגדולים הכנסות בסך 220 מיליון שקל בכל שנה

חברות גדולות המחזיקות ציי רכב מוותרות בדרך כלל על ביטוח המכוניות. מדובר בניהול סיכונים פשוט. כשמדובר במספרים גדולים, בדיוק כמו שעובדות חברות הביטוח עצמן, עדיף סטטיסטית לספוג את הנזקים שנגרמים פה ושם, ולא לשלם באופן שוטף עבור עלויות ביטוח מיותרות.

אף על פי כן, כשמדובר על משכנתאות - עם הסיכון המזערי של הבנק המלווה שייגרם נזק לבניין או שתיפגע יכולת ההחזר של נוטל המשכנתא - הבנקים, שנותנים כ-120 אלף משכנתאות מדי שנה, לא מוותרים על ביטוחי מבנה וביטוחי חיים. הרגולטור אמנם מאפשר לעשות זאת, ואכן פה ושם ניתן למצוא לווים שהבנק ויתר להם על הביטוח (בדרך כלל במקרים שלא ניתן לבצע ביטוח חיים, כמו אצל קשישים, אז ידרוש הבנק שיעבוד מוגדל, ערבים, ייקור ריבית וכיוצ"ב).

מדוע כדאי לבנק לייקר כל הלוואת משכנתא בעשרות אלפי שקלים, למרות הסיכוי השולי לפגיעה בנכס או במקבל ההלוואה? פשוט בגלל שזה לא עולה לו כסף. ביטוח צי מכוניות היה עולה כסף לחברה, אבל את ביטוח המשכנתא אפשר כמובן לגלגל ישירות ללקוח הקטן.

אבל מדובר על הרבה יותר מזה. הבנקים למדו לעשות כסף לא רע מהעמלות שהם גוזרים על שיווק הביטוחים לכל נוטל משכנתא. על פי הדו"חות השנתיים של שלושת נותני המשכנתאות הגדולים, עמלות הפצת ביטוחי המשכנתא - ביטוח דירות וביטוח חיים - עמדו אשתקד על 219 מיליון שקל. הסכום הזה יציב מאוד בשנים האחרונות, רק מיליון שקל יותר משנת 2011 ומיליון שקל פחות משנת 2010.

מול היקף האשראי לדיור שהסתכם בסוף השנה ב-223.5 מיליארד שקל, זה סכום זניח, פחות מפרומיל, אבל עדיין מדובר בהכנסה יציבה ובטוחה שאף בנק לא יוותר עליה בקלות.

40% עמלה לבנק

יורם ניזרי, סמנכ"ל חיים ובריאות בביטוח ישיר, מציין כי הפרמיה הממוצעת בעת לקיחת משכנתא עומדת על כ-50 שקל לזוג לביטוח המבנה ועוד כ-110 שקל לביטוח חיים. בהנחה שמשכנתא ממוצעת ניתנת לתקופה של כ-15 שנה, מדובר על סך כולל של כ-29 אלף שקל תוספת עלויות לרוכש דירה. העמלה שגוזר הבנק עומדת על כ-40% מהסכום.

למעשה, עד 2005 החגיגה בבנקים בזכות אותן פוליסות ביטוח הייתה גדולה בהרבה. למעשה, הפוליסה הייתה חלק מההחזר החודשי של המשכנתא והלקוח שילם אותה כגזירה משמיים. באותה שנה, כ-8 שנים לאחר שחברת ביטוח ישיר פרצה לשוק והחלה לשווק את ביטוחי המשכנתא כמוצר עצמאי, קבע המפקח על הביטוח כללים חדשים: הפרדת עסקת המשכנתא מהביטוח (בעקבות ההוראה, הבנקים יקימו סוכנויות ביטוח שישווקו את הפוליסות לצד שיווק המשכנתאות בתוך הסניפים) וקביעת תעריף אישי לנוטל ההלוואה (עד אז נקבעו תעריפים קבוצתיים, שייקרו ללווים רבים את הביטוחים בעשרות אחוזים).

רק משנת 2013, בעקבות הוראה חדשה של המפקח על הביטוח, הוגבלו לראשונה עמלות הבנקים משיווק הפוליסות - לביטוח המבנה בלבד (בעמלות מביטוחי חיים עוד לא נגעו). העמלה, שעמדה על כ-40%, ירדה ל-30% בשנת 2013, היא תרד ל-25% בשנת 2014 ותעמוד על 20% בלבד החל משנת 2015. אבל החשש הוא שהבנקים ינצלו כמובן את חוסר ההגבלה בעמלת ביטוחי החיים, שגם ככה מהווה כ-70% מהפוליסה.

בהדרגה, ישראלים לא מעטים מגלים שיש גם אלטרנטיבות לסוכנות שנמצאות בבנקים. סוכנויות ביטוח קטנות, ובעיקר שתי חברות הביטוח הישיר - ביטוח ישיר ו-AIG - מאפשרות להוזיל את עלויות הביטוח בכ-20% לעומת הבנקים, חיסכון של כמה עשרות שקלים בכל חודש.

מדוע הישראלים לא ממהרים לחסוך את אותם שקלים יקרים? להערכת ניזרי, הסיבות כנראה בעיקר חינוכיות - חוסר המודעות לכדאיות ה"שופינג" בביטוחי המשכנתא, ופסיכולוגיות - האמון הרב שאנחנו עדיין נותנים בבנק והרצון לא "להרגיז" את הבנק וללכת לחברה חיצונית (רק בשביל לחסוך 20-30 שקל בחודש), ודאי לא כשאנחנו זקוקים לצ'ק השמן של המשכנתא.

רק שלמרבה האבסורד, לא זו בלבד שמרבית הישראלים נשארים עם הפוליסה שהציעו להם בבנק, הרגולטור (שלא ממש אוהב את החיבור בין בנקאות לביטוח) הכתיב שהיא גם תהיה פחות מקיפה. כך למשל, אסור לבנק להציע בפוליסות ביטוחי צד ג' (למקרה שהשכן ניזוק ממך בטעות), למרות שבחברות בחוץ ניתן להשיג את ההרחבה הזו אפילו בחינם.

ביטוח
 ביטוח