וינשטיין: "תיק חברות-הקש של אביגדור ליברמן היה גבולי"

היועמ"ש, שנאם ‎‎בכנס לשכת עוה"ד באילת, סינגר על החלטתו לסגור את תיק החקירה המרכזי נגד ח"כ ליברמן: "בחנתי את מסכת הראיות במבט קר. נדמה לי, בכל הצניעות, שאני יודע לזהות תיק לזיכוי כאשר אני פוגש כזה"

‎‎היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, תוקף את המנהלת הפורשת של המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, בעקבות הביקורת הציבורית שהשמיעה על החלטתו לסגור את תיק החקירה המרכזי נגד ח"כ אביגדור ליברמן בפרשת חברות-הקש.

בנאום שנשא הבוקר (ב') בכנס לשכת עורכי הדין באילת, שב והצדיק וינשטיין את החלטתו מלפני כחצי שנה לסגור את תיק ליברמן ולהגיש כתב אישום רק בפרשת השגריר בבלארוס.

"האחריות לקבוע האם קיים סיכוי סביר להרשעה המצדיק הגשת כתב אישום, רובצת לפתחו של התובע ולפתחו בלבד", אמר וינשטיין מבלי להזכיר את עו"ד אלף בשמה, "הוא לא יוכל לגלגל אחריות זו לחצרו של בית המשפט, מתוך תקווה שזה יוציא עבורו את הערמונים מהאש, ויחליט עבורו בתיק גבולי ומעורר התלבטות. גישה זו של גלגול אחריות אינה מקובלת עליי. כך פעלתי הלכה למעשה בתיקים שהובאו לפתחי. החלטות התביעה יתבססו אך ורק על שיקולים משפטיים, גם אם תהיה ביקורת".

‏לדברי וינשטיין, "בפרשת ליברמן, בסופה של דרך, עמדתי אל מול מסכת הראיות בפרשת החברות ובחנתי מסכת זו במבט קר, בחינה מדוקדקת ומקיפה. בחנתי את מהימנותן של הראיות ואמדתי את סיכוייהן לבוא בשערי בית המשפט. בפרשת החברות החלטתי שלא מתקיים בתיק סיכוי סביר להרשעה בעבירות שבהן נחשד ליברמן, ויש לסגור את התיק.

"היכן שסופו של התיק בזיכוי - לא יוגש כתב אישום. נדמה לי, בכל הצניעות, שאני יודע לזהות תיק לזיכוי כאשר אני פוגש כזה. בעיניי אין זה עניין של אומץ, אלא עניין של חובה פשוטה. אינני פוסל דעות אחרות, אך באשר לי, אלך בדרכי - דרך המשפט".

‏‎‎‏"מאבק ללא פשרות"

‏מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, הצהיר בכנס כי המשטרה ממשיכה להיות מחויבת למאבק בשחיתות השלטונית.

"ביעור השחיתות מקרבנו הוא מאבק בלתי פוסק וללא פשרות", אמר דנינו. "מאבק זה מתנהל בשלביו הראשונים פעמים רבות מאחורי הקלעים, נסתר מעינו של הציבור. המאבק הוא נחוש ואינו נסוג מפני אף אדם, יהיה מעמדו הציבורי אשר יהיה. מערכת אכיפת החוק מוכיחה כל יום את חוסנה ויכולתה לחקור כל אדם ללא הטיה וללא משוא פנים".

‏עם זאת, התייחס המפכ"ל בעקיפין לחקירת המכתב האנונימי בעניינו של שר הפנים, גדעון סער. "עלינו להישמר כולנו מפני חריצת דין טרם עת, מפני הטחת הכפשות בלתי מבוססות במטרה להכפיש את שמו הטוב של האדם. אנו עדים לתופעה פסולה זו ערב בחירות או מינויים, כשגורמים שונים מבקשים להטיל דופי במאן דהוא באמצעות מכתבים אנונימיים או פרסומי-סרק.

"משטרת ישראל, כגוף לאומי ואחראי שחקר האמת הוא נר לרגליה, מזהירה את עצמה פן תשמש כלי ניגוח ושרת, על מנת לקעקע את הלגיטימיות של יריבים פוליטיים. המאבק בשחיתות הציבורית, כמו בתופעות הפשיעה החמורה והמאורגנת, הוא חשוב ונמצא בראש מעייניה של משטרת ישראל", ציין.

‎‎הלשכה: נתייצב לצד המחאה

‏‎‎נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אמר בכנס כי המאבק באלימות בחברה הישראלית הוא משימה לאומית. "כל זרוע מזרועות מערכת אכיפת החוק - המשטרה, התביעה ובתי המשפט - אמוּנה על שלב שונה בהליך אכיפת החוק, אך לכולנו מטרה משותפת - להבטיח אכיפה יעילה של החוק והמשפט ולצמצם את מקרי האלימות והפרות החוק. זוהי משימה לאומית. אין היא צריכה להיות מנת חלקה של מערכת האכיפה בלבד. שותפים לה גם אנשי החינוך, הרווחה, המגזר השלישי והחברה בכללותה".

‏באשר למאבקים בתוך לשכת עורכי הדין, שב וקרא נשיא העליון "לשים בצד את המחלוקות המפלגות את הלשכה. חילוקי הדעות פוגעים בתפקודה של הלשכה. הם משליכים על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין, ומשפיעים על היכולת לקדם את המקצוע ולהיטיב את מצבם של עורכי הדין בישראל. אני מקווה שציון דרך זה ישליך על עבודתה של לשכת עורכי הדין ויסייע בגישור בין כל הגורמים המעורבים למען קידומה של הלשכה".

‏ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, ציין בכנס כי "לצערי, למעלה מ-20 שנה יש חילוקי דעות בלשכת עורכי הדין, הפוגעים בציבור כולו ובציבור עורכי הדין. ועדת פרוקצ'יה, הפועלת בימים אלה, משמשת הזדמנות היסטורית לתיקון העיוותים בחוק הלשכה.

"הימים האלה הם שיקבעו את מקומה דרכה ודמותה של הלשכה לדורות הבאים. מתחייב תיקון ב-3 נושאים - הצפת מקצוע עריכת הדין, הפחתת דמי החבר ומימון הבחירות בלשכה".

‏ברזילי התייחס לתוכנית הכלכלית של הממשלה ולמחאה החברתית המתחדשת. "במחאה החברתית הנוכחית", אמר ברזילי, "לשכת עורכי הדין לא תעמוד מהצד. בכוונתי להעמיד את מלוא עוצמתה של הלשכה לצידו של הציבור, וּלמענו. לא נאפשר שתתקבל חקיקה אנטי-חברתית, לא נקבל חקיקה אנטי-צרכנית, לא נשלים עם פגיעה בשכבות החלשות.

"לשכת עורכי הדין לא תחשוש לפעול גם באמצעות סדרת עתירות לבג"ץ ולבתי המשפט השונים, בכל נושא ובכל מקום שבהם תהא פגיעה בלתי סבירה ובלתי מידתית באוכלוסיות השונות". ‏‎‎‏