הנקראות ביותר

עו"ד פלדמן: "בביהמ"ש ההבחנה בין אמת לשקר מעורפלת"

עו"ד אביגדור פלדמן, מי שהגן על משה קצב, ענת קם ורבים אחרים, החל את דרכו כאחראי על הסנדלרים בצבא ■ לסמוך על ביהמ"ש נראה בעיניו לפעמים מעשה מטופש; וכשהוא נשאל את מי לא היה מוכן לייצג, הוא מזכיר רוצחי ערבים

משפט

- מתי ידעת לראשונה שתהיה משפטן?

"לא ידעתי. רק אחרי שגמרתי ללמוד משפטים. למדתי משפטים כברירת מחדל, כי השתעממתי. שירתי בתל-השומר כאחראי על הסנדלרים, וחיפשתי עיסוק לשעות הערב. לימודי משפטים בשלוחה של האוניברסיטה העברית בתל-אביב הייתה האופציה העיקרית. שנה אחרי שהתחלתי, פרצה מלחמת ששת הימים והועברתי לביר-גפגפה, חור במרכז סיני. לא הגעתי ללימודים, אבל קיבלתי מחברים תקצירי שיעורים, הופעתי לבחינות, ואיכשהו צלחתי את 5 השנים.

"בינתיים השתחררתי מצה"ל והתחלתי להתמחות אצל עו"ד אמנון זכרוני. תוך כדי ההתמחות גיליתי פתאום שזה מקצוע שהולם אותי לגמרי. זה כמו מישהו שאף פעם לא ניגן, שמים לו כינור ביד והוא מניח את הקשת על המיתרים, והמוזיקה קולחת. כך הבנתי שאני רוצה להיות עורך דין. מה רציתי להיות כשהייתי ילד? סופר, כמובן".

- מי היה בעל ההשפעה המעצבת ביותר על אישיותך כעורך דין?

"במידה רבה, אמנון זכרוני. אף שבהמשך הדרך היו בינינו חילוקי דעות. אני זוקף לזכותו את היסודיות, ההתייחסות לכל משפט, ולו הטריוויאלי ביותר, כחשוב בחייו, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו, וכן, חוש צדק מפותח. לימים נפרדו דרכינו, אבל את התשתית המקצועית והמוסרית קיבלתי ממנו".

- מה העצה הכי טובה שקיבלת בקריירה?

"זו עצה שנתתי לעצמי בסופו של דבר, והיא אומרת שבניגוד למקובל, עורך דין לא צריך להיות ניחן בזיכרון טוב, אלא בכוח שכחה טוב - לשכוח את הכישלונות. כי כישלונות, אם הם ממשיכים, רודפים אותך, יוצרים פחד. כמו טייס שהמטוס שלו התרסק ולא יעלה יותר על מטוס. זו היכולת למחוק מהדיסק תיקים, כי התיקים נערמים, וכשמגיע תיק חדש הוא מוחק את אלה שקדמו לו. חשוב להזכיר שהמחיקה, כמו בדיסק מחשב, לא מוחלטת, וכשאתה צריך, אתה מעלה אותו, חדש ורענן".

- והעצה הגרועה?

"'אל תשאל שאלה שאתה לא יודע את התשובה עליה'. זו עצה חוזרת ונשנית שנותנים לעורכי דין כשמדובר בחקירה נגדית, ולדעתי, היא עצה גרועה. להיפך, קח סיכונים, תהיה הרפתקן, שאל שאלות גם כשאתה לא יודע את התשובות עליהן - הכול במידה".

- מה הרגע המאושר ביותר בקריירה שלך?

"אני חושב שפסק הדין של העליון בעניין אלון מורה, שהופעתי בו עדיין במגרש הרוסים. אולם א', בוקר סתווי, נכנס ההרכב בראשות השופט משה לנדוי, ובקול רועד הכריז שהעתירה התקבלה. זו ההתנחלות הראשונה שהוסרה ממקומה לאחר שנקבע באופן חד-משמעי שלא ניתן להפקיע קרקע פלסטינית פרטית לטובת התנחלויות. לא שזה שינה באופן מהותי את 'מפעל ההתנחלויות' כי עברו להפקעה של קרקע ציבורית, אבל הייתי בסך-הכול 5 שנים עורך דין, הופעתי יחד עם זכרוני ועו"ד אליאס חורי, והיה מרגש ביותר.

"ראוי לציין בהקשר זה כי הממשלה בראשות מנחם בגין צייתה מיד לפסק הדין, ולא משכה אותו שנים כמו שקורה עכשיו עם התנחלויות שמוכרזות כבלתי חוקיות והמדינה מסרבת או מתחמקת מלקיים צו של בית משפט".

- והרגע המאכזב?

"היו כמה כאלה. אחד מהם הוא פסק הדין בבית המשפט העליון בעניין סולימן אל-עביד. לאחר משפט, ערעור, החזרה למחוזי, ושוב לעליון - כשבכל הערכאות לא נמצא אשם ברצח - רק בדיון נוסף, בהרכב של 7 שופטים, שאמור היה לתקן את העוול, ובמקום זאת החריף אותו כשמצא את אל-עביד אשם ברצח, דבר שלא היה לו תקדים. לא קרה לא לפני זה ולא אחרי זה שבדיון נוסף נקבעה אשמה חמורה יותר מזו שהייתה בדיון המקורי. לכן אני אומר: את אל-עביד שפטו ושפטו ושפטו עד שסוף-סוף הצליחו להרשיע אותו ברצח שלהבנתי לא ביצע".

- באיזה משפט שלא השתתפת בו היית רוצה להשתתף?

"הייתי רוצה לייצג את דוד יעקובוביץ' בתיק 'הרצח בגן מאיר' שקרה ב-1949. לדעתי, הייתי יכול לזכות אותו בעליון. זה תיק בסיסי של המשפט הפלילי, שבו עסקו בשאלה התיאורטית של הכוונה הנדרשת בעבירת רצח. ב-1970, כשהייתי סטודנט, קראתי את פסק הדין. בעיקר עניין אותי האיש יעקובוביץ' והחפות שלו שנשקפת מכל עובדה בתיק. מאז, התיק הזה רודף אותי. האבסורד הוא, שפסק הדין הכי חשוב במשפט הפלילי הישראלי הרשיע ברצח, במחוזי ואח"כ בעליון, אדם שלדעתי הוא חף מפשע".

- עם מי היית רוצה לעבוד, ולמה דווקא איתו?

"עם עורכי הדין הנערצים עליי, שני טיפוסים שונים בתכלית: שלמה תוסיה-כהן, שהיה עורך דין מעולה וניחן במזג מתוק, מלטף את העדים ולא תוקף אותם, טוען בנימוס מקסימלי בפני בית המשפט, בעל שאר-רוח, בקוטב האחד.

"בקוטב ההפוך, מישאל חשין כעורך דין. טמפרמנטי, נרגש, קיצוני בהתבטאויותיו. פעם אחת, לא אשכח, ראיתי אותו מייצג את עו"ד יגאל ארנון בעליון, ותוך כדי טיעון חבט את ראשו בקיר מהתרגשות. משפטן בחסד עליון, בעל רטוריקה מופלאה ויכולת לנגן בכל המיתרים של האישיות והמטען האינטלקטואלי שלו. כשופט, פחות אהבתי אותו".

- לו היית שופט, למי היית רוצה להידמות?

"בנימין כהן, שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב. מצד אחד, שופט קפדן, מדויק. מצד אחר, סרקסטי, ציני. יום אחד ישב בהרכב ערעורים, חלק של צווארון לבן, שבהם הופיעו עורכי דין מלוקקים, לבושים חליפות של אלף דולר, וחלק של עבריינים מן השורה, שאותם ייצגו עורכי דין מרושלים, צעירים, לפעמים חסרי ניסיון. ואז הוא פנה לעורכי הדין המלוקקים ושאל אותם 'למה אתם אוכלים רק מן השמנת של המשפט? למה לא תייצגו פעם את הקבוצה שיושבת כאן, שמייחלים וזקוקים לעורכי דין כמוכם?' לימים, אגב, נכדו היה מתמחה שלי".

- את מי היית שוכר לייצג אותך?

"תשובה מוזרה, אבל שפטל. יורם שפטל".

- מהו פסק הדין המשמעותי ביותר עבורך?

"של הקשת המזרחית, שקבע עיקרון של צדק חלוקתי, ובעצם יצר מהפכה בתפיסה המשפטית. אלא שלמרבה הצער, כמו כל פסקי הדין המהפכניים, נשאר קול בודד במערכת המשפט. זה פסק דין שגם מבטא מלחמה של דוד בגוליית. הקשת המזרחית, גוף וולונטרי חסר אמצעים, עם הרבה כוונות טובות, הצליח להביס בתיק הזה סוחרי קרקעות, טייקונים, את מדינת ישראל שתמכה בהם, מינהל מקרקעי ישראל, בנקים - כולם היו נגד העתירה.

"לצערי, זה אחד המקרים הבודדים שבית המשפט נקט עמדה לטובת צדק חברתי בנושא שיש לו משקל סגולי-כלכלי אדיר ולא בנושאים שוליים. השופט תאודור אור, בפסק הדין הזה וגם בפסק דין אחר, שבו הכיר בזכויות שוטרים שלמדו באוניברסיטת לטביה, גילה רגישות חברתית לחלשים".

- האם נאלצת אי-פעם לשקר לבית המשפט?

"בבית המשפט ההבחנה בין אמת לשקר מאוד מעורפלת ומטושטשת, אז קשה לענות בכנות על השאלה הזאת. רוב ההליך המשפטי מתנהל בשטח האפור שבין אמת לשקר, וכמו שלא חציתי אותו לעבר השחור של השקר, כנראה לא חציתי לעבר הלבן הטהור של האמת".

- איזה חטא היית מבצע לו היית יודע שלעולם לא תיתפס ולא תשלם כל מחיר?

"גונב ספרים".

- יש לקוח שלא היית מייצג?

"יש לקוחות שאני מאתר איזשהו איום אישי בייצוג שלהם, והיו דברים מעולם. ויש נושאים: רוצחי ערבים, מתנחלים, כהניסטים, גזענים, אנשי תג מחיר. לא שאני חושב שהם לא ראויים לייצוג, אבל יש, ברוך השם, עורכי דין אחרים".

- מה הדבר הכי מפחיד בלהיות עורך דין?

"הכול מפחיד. עורך דין מהלך כל הזמן על חוט דק מאוד, עד שלפעמים הוא לא יודע, כמו בסרטי קומיקס, שהחוט כבר לא נמצא מתחת לרגליו. היכולת להעניק הגנה מושלמת ללקוח זו אוטופיה. עורך דין תמיד פוחד מהשגיאה, מהטעות, מהשכחה, שתעלה בגורלו של אדם".

- מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך בבית המשפט?

"זה לא קורה לי, אבל רודף אותי בחלומות: אני קם לטעון בבית המשפט, עומד בפה פעור, ואין לי מושג באיזה משפט אני ומה אני אמור להגיד. או חלום מקביל: לא מוצא את הדרך, אובד במסדרונות. בינתיים זה לא קרה".

- מה הדבר המטופש ביותר שעשית?

"בכמה מקרים סמכתי על בית המשפט במקום לבחור בדרכים שיעקפו אותו, בהסדרי טיעון, או בהחלפת הרכבים. אתן דוגמה לאחד הדברים שרודפים אותי: במשפט החוזר של אלה שהואשמו ברצח הנער דני כץ התברר, לאחר כמחצית המשפט, שאחד משופטי ההרכב היה חולה באלצהיימר, דבר שקיבל ביטוי בהערות מוזרות שהעיר, עד שהדבר הפך לבלתי נסבל.

"פניתי לנשיאת ההרכב, השופטת דבורה ברלינר, כיום נשיאת המחוזי בתל-אביב, שהייתה מודעת לאי-יכולתו לשבת כשופט. היא שכנעה אותי להסכים שיוחלף ולא שההרכב כולו יוחלף, הרגיעה אותי, אמרה שיביאו בחשבון שהשופטת שתחליף לא שמעה את כל התיק, ואני, בחולשתי ובתמימותי, הסכמתי להצעה.

"בסופה של הדרך הם הורשעו, ועד היום מציקה לי השאלה איך שני השופטים שישבו עם אדם שלמרבה הצער לא היה בעל יכולת לשבת במשפט, שתקו והמתינו שאני אגיד משהו, ואם לא הייתי אומר, המשפט מן הסתם היה מסתיים כשאחד השופטים מנותק מהמציאות. הייתי צריך לדרוש את החלפת כל ההרכב ופתיחת המשפט מחדש. זו לא הפעם היחידה שהאמנתי ביכולת המקצועית והמוסרית של בית המשפט, והתאכזבתי".

- האם יש לך טקס הכנה קבוע לפני הופעה בדיון חשוב?

"אין לי טקס. אבל יום לפני דיון חשוב משתדל לעסוק במשהו אחר. לקרוא, ללכת לסרט, לעשות כל דבר שלא קשור במשפט. לתת למשפט לשקוע לרובד חבוי בתודעה, ולאפשר לו לפרוץ החוצה ביום הדיון. לכן אני לא עושה סיעור-מוחות, לא חזרות על הטיעון - כל אלה, להבנתי, פוגעים בספונטניות וברעננות של הטיעון המשפטי".

- לו היית יכול לנוע בזמן, באיזו תקופה של המשפט הישראלי היית בוחר לפעול?

"תקופת המנדט. הייתי שמח אם אפשר היה לערער במועצת המלכה על פסקי דין שניתנו בקולוניות. הייתי שמח להופיע שם בפני שופטים יהודים, אנגלים, ערבים, ובסוף הדרך גם בפני לורדים בלונדון".

- איזו דמות היסטורית היית רוצה לייצג?

"לא היסטורית, אבל הייתי רוצה לייצג את יוסף ק' ב'המשפט' של קפקא. יש לי תוכנית לכתוב את 'המשפט' מנקודת המבט של הסנגור של ק', שמוזכר באחד הפרקים כדמות שולית. אולי ייצא מחזה יחיד שבו אופיע. חשבתי להשתתף בפסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד, וכבר התחלתי לכתוב מונולוג של הסנגור של ק', אם כי המונולוג של התובע עשוי להיות מאוד מעניין, אבל את זה אשאיר למישהו אחר".

- לו היית פורש כיום מהמקצוע, מה היית עושה במקום?

"אני חושב שהייתי לומד סוף-סוף את מלאכת הסנדלרות. עשיית נעליים עבודת-יד היא עיסוק הולם שתורם לחברה הרבה יותר ממקצוע עריכת הדין".

אנושיות

- מה מצחיק אותך?

"צוחק הרבה בסרטים, סדרות טלוויזיה. אשתי אוסרת עליי לראות סדרות כשאני אוכל. אוהב קומדיות מכל הסוגים. בבית המשפט אני צוחק פחות. אבל היה רגע אחד, בתיק מאוד כבד, שכל בית המשפט התגלגל מצחוק, כולל השופטת ברלינר. זה היה תיק של אברהם הוכברג, שרצח את אם בנו ואת אימה וברח עם בנו לשווייץ. ואז הוא סיפר, ברצינות תהומית, שיום אחד פרצו לביתו שוטרי יחידת היס"מ השווייצרית, חבושים במסכות, לאחר שהמשטרה איתרה את מקומם, והוא היה בטוח שהדבר קורה בגלל שהכניס בקבוקי זכוכית למיכל של מיחזור נייר. תיק קודר, טראגי מאוד. המשפט נפסק ל-5 דקות, כולם התגלגלו מצחוק ללא שליטה".

- מה מעציב אותך?

"שופטים שלא עושים את העבודה. שנותנים לך את התחושה שאתה מטרד. חסרי סבלנות. חסרי עניין. מעציבים אותי עורכי דין תוקפניים, חסרי יכולת ביטוי מינימלית".

- מה מרגש אותך?

"להופיע במשפט ולגלות שופט שפשוט מתעניין בצורה האנושית ביותר בדרמה שמתחוללת בפניו - ואין משפט שאין בו דרמה, טרגדיה, שבר עצום בחיים של אנשים - והוא רוצה לדעת מה קרה. ששנות השיפוט לא שחקו את הסקרנות האנושית, הבסיסית, להבין".

- מה גורם לך להרגיש טוב עם עצמך?

"אחרי הופעה טובה, שבה אני ממצה באמת את כל היכולות שלי ויודע שעשיתי כל מה שאני יכול לטובת הלקוח. זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי בלי קשר לעובדה אם בסופו של דבר פסק הדין יהיה לטובתי או לא. הכוונה לא רק ליכולות משפטיות. במשפט אתה ממצה את כל מה שאנושי בך - אמפתיה, רגש, מטען תרבותי, חברתי. אני חושב שאין עוד מקצוע שנותן לך הזדמנות כזאת לחדור לשכבות הקיומיות של עצמך ולתת להן מוצא".

- מה מכעיס אותך?

"עורכי דין שמאמינים שהפסד במשפט הוא הפסד אישי ועיוות דין".

- על מה אתה מתחרט?

"על המון דברים. פעם כתבתי שכל עורך דין לאחר משפט מקיים משפט חוזר בלילה שבו הוא אומר את כל הדברים ששכח להגיד, הטיעונים שהחמיץ, מקומות שלא הגיב בזמן הנכון. אני משתדל להתעלם מהחרטות, כי הן גורם מעכב, מתסכל".

- על מה לא תסלח?

"לא אסלח על פעולות זדוניות, ויש כאלה, של צדדים במשפט, שנועדו לעוות את הדין: שוטרים שלא אומרים אמת, פרקליטים שמעלימים חומר ראיות, וגם סנגורים שטוענים במודע טענות שקריות".

- מהי החולשה הכי גדולה שלך?

"תמימות. אמרתי לשופט אליקים רובינשטיין שאני תמים. אז הוא אמר: אתה, תמים??? אבל זו האמת".

- מה עשוי לשבור את רוחך?

"אם היה משהו כזה, הוא כבר מזמן היה שובר את רוחי. אז כנראה אין דבר כזה, לפחות לא בתחום המשפט".

- מתי בכית בפעם האחרונה?

"אני בוכה בסרטים. ובכיתי כשאמי נפטרה; כשעלה בי זיכרון החיים הנוראיים שעברה בשואה, מחנות-ריכוז, היכולת שלה להקים חיים חדשים בישראל, להיות מאושרת בשני ילדים ובעל. בשנים האחרונות הייתה דעיכה נפשית ומוות כשלא הייתי לצידה. הייתי בתאילנד כשנפטרה".

- למה אתה מתגעגע?

"לילדות שלי בשכונת פלורנטין, ברחוב פלורנטין. לחברות התמימה בתל-אביב של שנות ה-50, עיר חופשייה, משוחררת מדעות קדומות. לחוף הים. לשחייה בים. למשחקי הכדורגל".

- מהו האירוע שהשפיע עליך יותר מכל?

"המרד שלי בתיכון עירוני ב'. נגד הדת ונגד סמכות בית-הספר. והמילים שאני נושא מאז, שאמר לי הרב ישראל לאו, מחנך שלי, שאני התפוח הרקוב בשק התפוחים. מאז אני משתדל לממש את האמרה הזו כמיטב יכולתי, להמשיך ולהיות תפוח רקוב בשק תפוחים סמוקי-לחיים".

- מהו בעיניך האושר המושלם?

"להישאר אדם צלול, סקרן, מופתע, עד סוף חיי".

אנשים

- מיהו גיבור ילדותך?

"יעקב חודורוב. הייתי משוגע לכדורגל. אין שבת שלא התקרבתי לבלומפילד, אז באסה. וקרל מאי".

- את מי אתה מעריץ?

"קפקא. או צ'רלי צ'פלין".

- למי היית רוצה להידמות?

"אני חושב שהייתי רוצה להיות משורר פולני. זביגנייב הרברט, או צ'סלב מילוש. או ויסלבה שימבורסקה. מה שהם מפיקים מהשירה הוא אנושיות מדהימה ויכולת לשקף מחשבה, פואטיקה, אידיאולוגיה ואישיות מופלאה. אין את זה בשום שירה של שום ארץ אחרת".

- לו היית יכול להיוולד מחדש, מי היית רוצה להיוולד?

"הייתי רוצה להיוולד בעוד 100 שנה. אני בטוח שנחיה בעולם אחר לחלוטין. בדיוק כמו שלפני 100 שנה היה עולם שונה לגמרי. הסקרנות אוכלת אותי".

- לו היית יכול להיוולד מחדש כאל מן המיתולוגיה, באיזה אל היית בוחר?

"הרמס. אל המזל ואל הגנבים. יש לי ספר שלם על הדמות הזאת".

- באיזו תקופה היסטורית היית רוצה לחיות או לבקר?

"בעתיד. או תקופת ישו. אני מאמין שהייתי הולך אחריו והופך להיות אחד השליחים שלו".

- אם היית קורא מחשבות, את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא?

"קודם כל, אני קורא מחשבות. הגעתי למצב שאני קורא כמעט באופן חופשי את מחשבות השופטים. הן לא תמיד מעניינות. בזמנו רציתי לקרוא את המחשבות של אמא שלי".

החיים

- מה מניע אותך לקום בבוקר?

"אני רואה בכל יום הרפתקה חדשה. במקצוע שלי יש יתרונות מדהימים: בכל יום אתה נכנס לחיים של אחרים, חי באמצעות המשפט דרמות, פשעים נוראיים, ועושה כל מה שמעולם לא יכולת לעשות".

- מהו הריח האהוב עליך?

"פצ'ולי, בושם משנות ה-60. עשוי משרף של עץ הפצ'ולי. היה מקובל על היפים שהשתמשו בו. ניתן להשיגו היום רק בבית-מרקחת אחד בפירנצה".

- מהו המאכל האהוב עליך?

"הבעיה שאני אוהב לאכול הכול. אוהב מאכלים שמתבשלים במסעדות קטנטנות, על סירים גדולים, על פרימוס, כמו מרק רגל, מרק שקמבה שעשוי מקיבות של פרה, רגל קרושה. אוהב מאכלים של עניים ודלים, שמצליחים לנצל את החלקים שהיותר-עשירים זורקים ולהפוך אותם למאכלי תאווה. המסעדות החביבות עליי: שמעון בכרם; צ'אצ'ו, מסעדה טריפוליטאית בנתניה; והקבב הביתי של יעקב בעיר-התחתית בחיפה".

- מהו הצליל האהוב עליך?

"צ'לו".

- איזה משפט שינה את חייך?

"'בכל זאת נוע תנוע'. מה שאמר גליליאו גליליי אחרי שהתכחש לתיאוריה האסטרונומית שלו - כי הארץ נעה סביב השמש".

- בעבור מה תסכן את חייך?

"הילדים שלי".

- מה חסר לך בחיים?

"זמן".

- כיצד היית רוצה למות?

"מודע לחלוטין לתהליך עזיבת העולם".

רזומה

* עו"ד אביגדור פלדמן. בן 65. גר בתל-אביב. נשוי בשנית לרונית, אב לשלושה.

* מומחה למשפט פלילי ולוחם לזכויות אדם. למד בתיכון הדתי צייטלין וחזר בשאלה. זוכה פרס רוברט קנדי לשלום. ממקימי ארגון "בצלם" והוועד הציבורי נגד עינויים.

* בין מיוצגיו: משה קצב, ענת קם, סולימן אל-עביד ורוצחי הנער דני כץ. בג"צים: סברה ושתילה, ג'נין-ג'נין, גירוש פעילי חמאס ללבנון ועוד. לימד באוניברסיטת תל-אביב קורס על "המשפט" של פרנץ קפקא.

* משורר ובעל כישרון פואטי בכתיבת ובהצגת טיעוניו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות