מע"מ? אחוז לפה, אחוז לשם

זה מס שבמהותו אינו הוגן. הגיעה העת לפעול להפחתתו העקרונית

ההחלטה להעלות שוב את שיעור המע"מ, והחודש מ-17% ל-18%, הובילה לתרעומת מספסלי האופוזיציה ולקולות שונים מספסלי הקואליציה. אך אפילו אלה שהרימו קול נגדה, לא ציפו לשנות את רוע הגזירה.

חוסר הצדק, שהוא חלק בלתי נפרד מהגדרת וממהותו של מס-ערך-מוסף, אינו מצליח לשנות את העובדה שמס זה מהווה "כלי שרת" נוח למילוי קופתה המידלדלת של המדינה. לכן הגיעה העת שהציבור יהיה זה שיוביל את המאבק נגד העלאת שיעורי המע"מ, ולא יותיר את המשימה לנבחריו.

תפקידי מערכת המס כוללים, בין היתר, את מימון הוצאות הממשלה, חלוקה מחדש של ההכנסות במשק והכוונת התנהגות כחלק מהמדיניות הכלכלית. כללי המס הראויים מבקשים לשמור על ניטרליות, על שוויון וצדק, על יעילות כלכלית ועל נוחות מנהלית.

לא כל מס ימלא את כל תפקידי מערכת המס ולא כל מס יעמוד בכל כללי המס הראויים. יש למצוא איזון נכון בין התפקידים, הכללים והשיקולים השונים על-ידי הטלת מסים מסוגים שונים. אך בתקופה האחרונה, מתברר כי האיזון, אם וככל שהיה קיים, הופר.

מס-ערך-מוסף עומד במטלה של מימון הוצאות הממשלה, לאור הנוחות היחסית בהטלתו, באכיפתו ובגבייתו. על אף שגם כיום לא ניתן למנוע העלמות מע"מ, שיטת הטלתו (ובין היתר לאור השינויים האחרונים בחקיקה) מקטינה את היקפי ההעלמה הפוטנציאליים. אך דווקא היתרונות האלה הובילו לפגיעה באיזון בין הטלת מסים צודקים לבין הטלת מסים בלתי צודקים, והפכו את המע"מ ל"שובר שוויון", תרתי-משמע.

בעולם המס מבחינים בין צדק אופקי, הדורש מס שווה לשווים, לבין צדק אנכי, המחייב מס שונה לשונים (עלייה ברמת ההכנסה מחייבת תשלום מס גבוה יותר).

מס ההכנסה, למשל, נחשב תיאורטית (דגש על "תיאורטית") למס צודק, משום שהוא פרוגרסיבי. כלומר, ככל שרמת ההכנסה של היחיד הולכת ועולה - כך עולה גם שיעור המס.

לעומת זאת, המע"מ, אף תיאורטית, אינו נחשב למס צודק, משום שזה מס רגרסיבי. כלומר, ככל שרמת ההכנסה של היחיד עולה - כך השפעת מס-ערך-מוסף על הכנסתו יורדת (משום ששיעור הצריכה שלו, שעליו מוטל המע"מ, פוחת יחסית להכנסה הגבוהה שלו).

מס לא הוגן

משמעות הדברים פשוטה. המע"מ במהותו הוא מס לא הוגן, זה לא עניין של אחוז לפה או אחוז לשם - יחסית להכנסתם העניים משלמים יותר מע"מ מהעשירים, וברור שהציפייה ממס צודק היא להיפוכם של דברים, שהעניים ישלמו פחות והעשירים יותר. לכן, ככל שמדיניות המס נוטה יותר לכיוון הטלת מס-ערך-מוסף - כך מתגברים חוסר הצדק ואי-השוויון במשק.

ההעלאות המהירות והתכופות בשיעור המע"מ בעת האחרונה מחייבות קריאה לעצירת המדרון החלקלק הזה, למרות נוחות הטלתו בהיבט של גביית המס ואכיפתו.

חוק מס-ערך-מוסף בישראל מגלם בתוכו עיוותי מס, שאינם מצדיקים את אופן הטלתו. אחד מעיוותי מס אלה הוא הטלת שיעור מס אפס על פירות וירקות. הטענה נגד ביטולה של הקלת מס זו היא, שבלעדיה תיגרם פגיעה בשכבות החלשות. אך מדוע אכילת פירות וירקות היא זו שצריכה דווקא לזכות להגנה?! מה גם שמחירם של פירות וירקות רבים, גם ללא מע"מ, חורג מתקציבה של האוכלוסייה המוחלשת.

מוטב היה לבטל הקלה זו, להפחית את שיעור המע"מ באופן גורף, ולהעביר את הסובסידיות הראויות לנצרכים במקום למצרכים.

מדי תקופה קצרה מאיימים עלינו, באמצעים שונים, בהכנסת "עזים" שונות בצורת הטלת מסים - הטלת מע"מ על פירות וירקות, הטלת מע"מ באילת, הטלת מע"מ על שירותי תיירות ועוד. והנה, ככל שנשמעות יותר קריאות נגד כל אחת מה"עזים", הן מוצאות מן העדר, כל אחת בתורה.

אבל בשורה התחתונה, אסור לנו לשכוח את ה"עז" שגועה בעוצמה רבה מכולן - שיעור המע"מ הגבוה המוטל על כולנו. הגיעה העת לפעול להפחתת שיעור המס באופן גורף, ומוטב שעה אחת קודם.

* הכותב הוא מומחה מס.