טורקיה חנכה בשבוע שעבר גשר שלישי על מיצרי הבוספורוס

פרויקטי תשתיות גדולים בטורקיה שנויים במחלוקת לעיתים קרובות. לכן, טקס הנחת אבן הפינה לגשר שלישי מעל מיצרי הבוספורוס באיסטנבול שנערך בשבוע שעבר היה כמעט מיועד לעורר מחאה, עוד לפני ההכרזה שהוא ייקרא על שם אחד הסולטנים הפחות נאורים של האימפריה העותמאנית, יאבוז סלים, שבמערב ידוע בכינוי "סלים הקודר".

מבקרי הגשר, שנבנה בהשקעה של 3 מיליארד דולר, התלוננו זה מכבר שכבישים ראשיים שייבנו על שתי גדות הבוספורוס יהרסו חלקים גדולים של יערות טבע מצפון לאיסטנבול, ועלולים לפגוע גם במי השתייה. ביקורת כזו לגיטימית, אך באותה מידה נכון ששני הגשרים הקיימים על המיצר נועדו לשאת רק 250 אלף כלי רכב ביום, אך כבר כעת חוצים אותם 600 אלף ויותר רכבים ביום, והם לא יוכלו לעמוד בגידול הצפוי בתנועת המטענים שהצמיחה המהירה של כלכלת טורקיה מייצרת.

גשר סלים, שמתוכנן על ידי קונסורציום של חברת Ictas הטורקית ו-Ansaldo האיטלקית, ובנייתו העיקרית תתבצע על ידי יונדאי ו-KS הקוריאניות, באורך 1.3 ק"מ, יתוכנן למעבר משאיות מטען בעיקר, שלא כמו קודמיו. משאיות לא יוכלו לעבור על פני שני הגשרים הוותיקים, ויחויבו לעבור רק על גשר סלים, שיהיה בן 8 נתיבים, ויאפשר למשאיות מאירופה להגיע למזרח התיכון תוך עקיפת העיר איסטנבול.

בנוסף תיבנה על הגשר החדש מסילת רכבת - שתפתח קשר רכבות מטען ממערב אירופה אל סוריה, עיראק ואיראן.

שני המיזמים, לדעת מומחי תחבורה ולוגיסטיקה, חיוניים כבר מזמן, אם כי עדיין לא ברור איך יתייחסו השכנות הערביות לגשר שייקרא על שם הסולטן שכבש את סוריה, עיראק וחצי האי הערבי, והכריז על עצמו כעל חליף האסלאם כולו.

לכן, אולי שלא במפתיע, כל שרי הממשל שנכחו בטקס הנחת אבן הפינה בחרו להתמקד בכך שהגשר החדש הוא רק אחד ממיזמי התשתית הרבים שהממשלה מתכננת. שר התחבורה והתקשורת, בינדלי יילדירים, ציין שבעה פרויקטים באיסטנבול לבד, בהשקעה כוללת של 150 מיליארד לירות טורקיות, כולל נמל תעופה שלישי בהשקעה של 22 מיליארד אירו, שהחוזה לגביו נחתם עם קונסורציום טורקי רק לפני עשרה ימים. עוד מתוכננת תעלת אוניות חדשה, שהמכרז לגביה יפורסם בחודש הבא.

שני המיזמים הללו שנויים במחלוקת לא פחות מגשר סלים. מבקריהם טוענים שהם מיותרים ופוגעים שלא לצורך בסביבה. אך חלק ממומחי התחבורה אומרים שהם יהיו תוספות מועילות מאוד לתשתית התחבורה.

ראש הממשלה טאיפ ארדואן בחר בטקס הנחת אבן הפינה להזכיר את המחאות נגד התוכנית להרוס את פארק גזי - אזור עצים קטן מצפון לכיכר טקסים האייקונית של העיר.

קשה להבין את ההיגיון מאחורי הכוונה להרוס את פארק גזי על רקע מיעוט הגנים ציבוריים במרכז העיר. כיכר טקסים היא כבר מזמן פקק תחבורתי, ומנהרה שמעבירה את התחבורה מתחת לכיכר וממנה כבר כמעט הושלמה, אבל התוכנית להחליף את הפארק ב"קניון בסגנון עותמאני" יכולה רק למשוך עוד תנועה לכיכר. לפי ארדואן, הפארק הוקם רק בשנות ה-50 ולכן "אין לו היסטוריה". הממשלה לא תחזור בה מן התוכנית, הוא אמר.

מאחר שלטורקיה אין מסורת של התייעצות ציבורית ומינוי ועדות בדיקה, סביר שזה מה שיקרה. צריך רק לקוות שתהליך קבלת ההחלטות על מיזמי התשתית האחרים הוא יותר יסודי.