הפעם זה יקרה? תוכנית חדשה למשיכת סטארט-אפים לבורסה

הבוקר בבורסה בתל-אביב עמדו על הפרק מסקנות הביניים של "הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המו"פ"

התזמון של המשבר סביב עזיבת מלאנוקס את הבורסה המקומית, נקשר באופן אירוני עם הארוע הבוקר בבורסה בתל אביב בו עמדו על הפרק מסקנות הביניים של "הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המו"פ". זהו הניסיון השלישי או הרביעי בעשור האחרון (תלוי איך סופרים) לעודד חברות היי-טק ישראליות להיכנס לבורסה המקומית. על רקע הקשיים שכל הצדדים נתקלים בהם, יש סיכוי לפחות ליותר נכונות לשתף עימו פעולה.

המלצות הוועדה, בראשות עו"ד שריה אורגד מרשות ני"ע וחני שטרית בך מהבורסה, שכללה גם נציגים ממשרדי האוצר והמשפטים, נוגעות לסוג החברות שרלוונטיות לצורך המסחר בבורסה. הכוונה היא להכניס חברות מבוססות, בשלבי הצמיחה שלהן, עם שווי שוק מינימאלי של 250 מיליון שקל, או מכירות של 80 מיליון שקל בשנה ושווי של 185 מיליון שקל. במקביל, מציעה הועדה ליצור מדד בשם "טק-עילית" שתכלול חברות שיענו על ההגדרות של חברות המטרה וחברות ותיקות עם שווי שמעל ל-400 מיליון שקל.

המדד שיכלול 31 חברות כרגע, בנטרול מלאנוקס, יהיה "מועדון מאוד אקסקלוסיבי", טוענת שטרית בך. המדד אמור להחליף את המדד המרכזי של חברות ההיי-טק כרגע בתל אביב, הבלו-טק. המלצות הועדה (ראו רשימה) מנסות להתמודד עם הכשלים העיקרים בגישה של חברות ההיי-טק הבשלות לשוק ההון המקומי: הבדלים בנושא תמחור החברות; עידוד משקיעים להיכנס כבר בשלב ההנפקה; התמקדות בחברות שהוכיחו את עצמן ולא חברות שהבורסה מהווה עבורן "להיות או לחדול"; ומודל לאספקת מחקר "בלתי תלוי" שאמור לתמוך בהחלטות ההשקעה.

בין השאר הכוונה היא לא רק למשוך חברות, אלא גם לעודד הקמת קרנות הון סיכון ציבוריות מסוגים שונים. הוועדה ממליצה בנושא זה לנצל את הפלטפורמות הקיימות לקרנות נאמנות ציבוריות, בכדי להרחיב אותן גם להקמת קרנות השקעה בחברות ההיי-טק ישראליות, שיפעלו כשילוב של הון סיכון וקרן גידור, להשקעה בחברות פרטיות וציבוריות, בהתאמה. הקרנות, שאמורות לפעול בהיקף גדול יחסית של 400 מיליון שקל, אמורות ליהנות מהטבות שונות בעיקר בתחום המיסוי והדיווח.

הוועדה מחכה כרגע לתגובות מהציבור ולדברי אורגד הכוונה היא להעביר את החקיקה שנדרשת עד לסוף השנה. למרות הפתרונות, הבעיה הגדולה תהיה ביישום בשטח, שכולל בניה של גשר מעל לחשדנות, חוסר ההבנה ואי האמון, בין מרחב ההיי-טק המקומי ושוק ההון. לדברי אורגד: "האמונה שלי שנצליח להביא 10 חברות להיכנס לבורסה ב-3 השנים הקרובות, עם שיתוף פעולה של מוסדיים", ושטרית בך משוכנעת כי "הסיכוי שזה יצליח יותר גבוה מאשר בתוכנית יתרון יחסי (התוכנית הקודמת בתחום שהוביל חיים שני במשרד האוצר ב-2010 ש.ש)".

האווירה בבורסה כללה את הסיפור של מלאנוקס למרות שראשי הוועדה סירבו להתייחס לכך. מסתבר כי איל וולדמן היה בין ספקי ההמלצות הראשיים לוועדה, ופרק אחד בהמלצות, בנושא הממשל התאגידי התייחס ספציפית למקרה שרלוונטי לגביו, על אפשרות לכהונה משולבת של מנכ"ל ויו"ר בראש חברת היי-טק שתנפיק.

מי שכן התייחס לוולדמן היה סם ברונפלד, יו"ר הבורסה שאמר בתחילת הארוע הבוקר כי "אני מתנגד לקונצנזוס נגד איל וולדמן. הוויכוח לא צריך לרדת לפסים אישיים. כינויי הגנאי שאיל זכה בימים האחרונים לא נעימים וצריך לרדת מהכיוון הזה. אנחנו צריכים להיות ערים לעובדה שהחברות בתחומים עתירי סיכון שמחייבות יצירתיות - ולא רק בתחום ההיי-טק אלא גם בחיפושי גז ונפט - זה דבר שיוצר צרכים מיוחדים. בצרכים המיוחדים האלה אנחנו צריכים להתחשב אם אנחנו רוצים שהחברות האלו תהיינה אתנו. אני לא נכנס לשאלה מה צריך לעשות, זו לא שאלה פשוטה. חלק מהחברות יש להן צרכים מיוחדים, והנורא מכל זה שיש להן אלטרנטיבות. זה צריך להכתיב לנו את הטיפול בסוגיה הזו, אם אנחנו רוצים להיות סטארט-אפ ניישן גם בבורסה".

יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, שמינה את הוועדה אמר: "ישנה חשיבות רבה בהשארת מרכז פעילותן של חברות הטכנולוגיה בישראל, בשל תרומתן המשמעותית לצמיחה המשקית וליצירת מקומות עבודה במשק. יישום ההמלצות מהווה נדבך חשוב במפת הדרכים של הרשות לפיתוח שוק ההון והבורסה, והן יסירו חסמים וייצרו תמריצים, ויש בהן כדי לחולל שינוי של ממש בהפיכת הבורסה המקומית ושוק ההון הישראלי למוקד משיכה לחברות בתחום המחקר והפיתוח".

בנושא מלאנוקס אמר האוזר: "אני מצר מאוד על ההחלטה של מלאנוקס להימחק מהבורסה. כולנו מבינים שזה לא נובע מרגולציה עודפת, שהרי מלאנוקס פטורה מחובות הדיווח על פי הרגולציה המקומית. לחברות מהסוג הזה יש יתרונות כלכליים, חשיפה למשקיעים נוספים, תוספת לערך כלכלי ועוד. לדעתי, לא פחות חשוב מכך, אני סבור שיש חשיבות לחברות מהסוג של מלאנוקס להיות רשומות למסחר בבורסה בתל אביב גם מטעמים 'ציוניים'. חברות מסוג זה יש בהן כדי להעצים את מקומה של הבורסה בתל אביב ולתרום לצמיחה הכלכלית בישראל".

אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה, אמרה: "אני תומכת לחלוטין בקריאה של יו״ר רשות ני״ע, ורואה חשיבות בכך שנשלב ידיים ונשתף כולנו פעולה, כדי למצוא דרכים להוציא את שוק ההון מהמצב הקיים. ועדת ההיי טק היא דוגמא טובה לשיתוף פעולה שכזה. אני מבטיחה כי הבורסה לניירות ערך תעשה ככל שביכולתה כדי שיחד נוכל לחלץ את השוק ולהביא אותו למחוזות טובים יותר".