פלא שההון השחור תופח?

ב-12 השנים האחרונות התחלפו שניים-שלושה ראשי אגף חקירות במשטרה, מפכ"לים, ראשי שב"כ ומוסד. רק באחד התפקידים הרגישים ביותר במערכת הכלכלית - יחידת החקירות המרכזית של מע"מ-מכס ברשות המסים - מכהן לבטח וללא עוררין רפי עמיאל. מיד לאחר מינויו למפקד היחידה דווח ב"מעריב", בצירוף תמונה, כיצד עמיאל השתתף בחגיגה לכבוד בחירת ענבל גבריאלי לכנסת, שערכו פעילי הליכוד, הדוד ראובן גבריאלי, האב שוני גבריאלי ואיש הליכוד, דוד אבו.

שנה אחרי מינויו של עמיאל, 15 חוקרים ביחידה, ובראשם קצין המודיעין, רפי רותם, התלוננו על שחיתות פנימית ביחידה ופרוטקציה לחברי ליכוד, לאנשי עסקים מסוימים ולעבריינים החוגגים על חשבוניות פיקטיביות.

כשהתפוצצה בינואר 2007 פרשת רשות המסים, ביום שבו נעצר עמיאל על-ידי המשטרה, שודרה ב"יומן שישי" בערוץ 2 קלטת מטרידה. הקלטת כללה תיעוד של שיחה בין עמיאל לבין ט', חוקר בכיר ביחידה, שניסה לתפוס ספרים במשרדיו של ראובן גבריאלי, אך לא קיבל אישור לפעולה. החוקר ט', שכתב דוח על האירוע, נקרא לחדרו של עמיאל ונשאל: "למה כתבת את הדוח?"; ט' ענה: "כי זה מה שהיה"; עמיאל סיכם: "לא כל מה שרואים, כותבים בדוח".

חקירת המשטרה קיבלה עם הזמן תפנית והתמקדה יותר במנהלת לשכת רה"מ לשעבר, שולה זקן, ובמינויים הפסולים ברשות המסים, תוך הזנחת החקירה על מה שהתרחש בתוך היחידה. יש להדגיש שלא הוגש כתב אישום נגד עמיאל והתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה.

יותר מחמישית מהתמ"ג

פעם, בעידן התום, כשדיברו על קיצוצים ועל גזירות, היו מושמעות מיד מילות הקוד "העמקת הגבייה", כשהכוונה הייתה למלחמה במעלימי המס למיניהם, מאינסטלטורים ועד כנופיות פשע. עכשיו, אם בכלל יש למונח רלוונטיות, מדובר על העמקת הגבייה אצל אלה שאין בעיה להגיע אליהם.

ההערכות על היקף ההון השחור בישראל נעות בטווח רחב. דורון ארבלי, המנהל הקודם של רשות המסים, זרק את המספר 40 מיליארד שקל. יש כלכלנים שמעריכים את ההיקף ב-130 מיליארד שקל בשנה. השדולה בכנסת למאבק בהון השחור, בראשות ראש אגף חקירות במשטרה לשעבר, ח"כ משה מזרחי, הציגה הערכה של 86-216 מיליארד שקל בשנה - יותר מחמישית מהתמ"ג. מנהל רשות המסים משה אשר אמר לפני ימים אחדים, על פי נתוני ה-OECD, ההון השחור בישראל מגיע להיקף של 23% מהתל"ג, ומדובר בנזקים של מיליארדים לאוצר מידי שנה.

כמה מתוך זה נעשה בחשבוניות פיקטיביות? מבקר המדינה בדק ב-2006 את התופעה, ולדעתו מדובר היה אז בלמעלה מ-5 מיליארד שקל בשנה. הדוח הקשה הצביע על רשלנות, מידע לקוי, אי-אכפתיות וחוסר תיאום. משה אשר מדווח על תופעה קשה שבה מעורבות עמוקה של משפחות הפשע, ועל הקמת מערכת דיווח ובקרה של חשבוניות מע"מ, שאותה הוא מתכוון להכיל גם על הורדת הסף של עסקים הנבדקים, ממחזור של 2.5 מיליון שקל לחודש למחזור של 1.5 מיליון שקל בחודש.

התופעה מתגברת, ובמסגרת הניסיון להפעלת דיווח מקוון של מע"מ ב-2009, הצהירה רשות המסים על נזק שנתי של 7.8 מיליארד שקל מחשבוניות פיקטיביות. סביר שהיום מדובר על חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 10 מיליארד שקל בשנה. חלק קטן מזה היה חוסך את העלאת המע"מ לכל הציבור. בתוכנית הכלכלית של שר האוצר, יאיר לפיד, במסגרת המלחמה בהון השחור, מוצע שוב לשפר את הדיווח המקוון של עוסקים.

מה שיפה בתפיסת מפיצי חשבוניות פיקטיביות זה לא רק חשיפת עבירת המע"מ עצמה, אלא העובדה שכל תפיסה כזו מובילה כמעט אוטומטית לעבירות מס הכנסה גדולה עוד יותר. חוקרים ביחידה של עמיאל דיווחו, כולל בעדויות בבתי משפט, כי בעקבות פרשת רשות המסים נפגעו ועזבו חלק מהמתלוננים מ"קבוצת ה-15", וביחידה נוצרה בעקבות הפרשה אווירה של "ראש קטן". זה אולי מסביר את התוצאות הלא מרשימות במלחמה בחשבוניות הפיקטיביות בפרט ובהון השחור בכלל.

אחרי 12 שנים בתפקיד, ואפילו עמיאל צח כשלג, אולי נכון שמנהל רשות המסים, משה אשר, ימנה צמרת חדשה ליחידה הזו, של אנשי חוק נחושים, העומדים מעל לכל חשד.