מחלוקת בין מדינול ורשות המסים על 150-225 מיליון דולר

ב-2005 נקבע כי בוסטון סיינטיפיק תפצה את מדינול ב-750 מיליון דולר ■ רשות המסים דורשת מס רווחי הון בשיעור 20%-30 מהפיצוי - אך מדינול טוענת כי מגיע לה פטור ממס ■ עו"ד פנחס רובין שמייצג את מדינול: "מתנהל מו"מ לפשרה"

חברת המכשור והציוד הרפואי הפרטית מדינול של אנשי העסקים קובי ויהודית ריכטר היא אחת מהחברות הישראליות המצליחות ביותר בהיסטוריה.

מדינול כבשה את כותרות העיתונים באמצע העשור הקודם בעקבות משפט מתוקשר שניהלה מול חברת בוסטון סיינטיפיק.

החברה הישראלית טענה כי בוסטון, שהייתה שותפתה לשיווק סטנטים ללב, החליטה על דעת עצמה להתחיל לייצר ולשווק סטנטים משל עצמה, תוך הפרת הסכם בין הצדדים.

מדינול תבעה מבוסטון פיצוי של 2-4 מיליארד דולר, בוסטון הגישה תביעת נגד משלה, והסכסוך הסתיים בסתיו 2005 לאחר התדיינות משפטית מתישה בבית משפט הניו-יורק עם פיצוי של 750 מיליון דולר למדינול - הגבוה ביותר שאי-פעם הורה בית משפט לשלם לחברה ישראלית.

ואולם, ל"גלובס" נודע כי המאבק של מדינול על הזכות לקבל את כספי הפיצוי המלאים לא הסתיים באותה פשרה ועבר להתנהל בחזית אחרת - מול רשות המסים בישראל.

לפי המידע, בין מדינול לבין רשות המסים נטוש מזה זמן רב ויכוח קשה באשר למס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי. בעוד שרשות המסים טוענת כי מדינול צריכה לשלם למדינה מס רווחי הון בשיעור שבין 20% ל-30% מהפיצוי שקיבלה - כלומר בין 150 ל-225 מיליון דולר - טוענת מדינול כי היא זכאית לקבל פטור מלא או חלקי על תשלום מס בגינו. זאת, בטענה כי הפיצוי שקיבלה צריך להיחשב כהכנסה ממפעל מאושר, ולפיכך צריך להיכנס לגדרי חוק עידוד השקעות הון ולהיות פטור ממס.

מהמידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי עיקר המחלוקת המשפטית בין רשות המסים לבין מדינול היא בעיקרה בשאלה, האם - כטענת רשות המסים - הפיצוי בסך 750 מיליון דולר צריך להיחשב כפיצוי הוני ששולם לחברה בגין פגיעה בעסקיה, ולכן הוא לא יכול להיחשב כהכנסה של החברה ממפעל מאושר שפטורה ממס; או שמא - כטענת מדינול - מדובר בכסף שצריך להיחשב כהכנסות שהחברה השיגה ממפעל מאושר, שמגיע לה לקבל עליהם פטור לפי חוק עידוד השקעות הון.

"גזילת הטבות המגיעות לפי חוק"

מדינול מבססת את טענתה על הסכם הפיצוי שנכרת בינה לבין בוסטון, שבו לדבריה נקבע באופן מפורש כי הפיצוי בסך 750 מיליון דולר הוא עבור רווחים מסחריים שמדינול הייתה מפיקה מייצור של סטנטים ומכירתם לבוסטון, לו קוימו ההסכמים בין הצדדים.

מדינול סבורה כי היא זכאית לפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון במקרה זה, גם מכיוון שלאורך השנים היא פעלה בתום-לב ותוך מילוי כל החובות והקריטריונים שמאפשרים לקבל הטבות לפי החוק.

לדבריה, בוסטון סיינטיפיק פעלה נגדה בחוסר תום-לב ובמזיד והפרה את ההסכמים עמה, והיא מלינה על כך שלאחר שהיא ניצחה את בוסטון וקיבלה את הפיצוי המגיע לה, התברר לה כי רשות המסים מבקשת לנצל את המצב ולגזול את ממנה את ההטבות שמגיעות לה מהמדינה.

"פיצוי ללא קשר לרווחים"

לפי המידע שהגיע ל"גלובס", רשות המסים סבורה מנגד כי הפיצוי שקיבלה מדינול מבוסטון לא יכול להיכנס לגדר חוק עידוד השקעות הון. לגרסתה, הפטורים ממס למפעלים מאושרים ניתנים למפעלים שפועלים בארץ, כאשר התכלית שבכך היא לעודד השקעות ותעסוקה בארץ, ואילו במקרה של מדינול מדובר בפיצוי שניתן ללא קשר לרווחיה בארץ, אלא על הפרת פטנט שבוסטון סיינטיפיק השתמשה בו בחו"ל.

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "בשל חובת הסודיות בחוקי המס אנחנו מנועים מלהתייחס לשאלות בעניינו של נישום ספציפי".

עו"ד פנחס (פיני) רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', שמייצג את מדינול, מסר בתגובה כי "מדובר בהליך מסים שבהיותו תלוי ועומד בבית המשפט הוא חסוי, ולכן אינני יכול להתייחס לפרטים".

עם זאת, רובין מסר כי "יש להניח שהדיון המשפטי בנושא אפילו לא יתחיל, מאחר שהצדדים נמצאים בשיחות קונסטרוקטיביות לקראת פתרון מוסכם ביניהם, שייתר את הדיון ויביא את הצדדים על סיפוקם".