חיסון נגד "חסניזם"

הם לא עובדים, וכשלא עובדים יש זמן לחשוב, ואז צצים מיני רעיונות

אפשר להרגיש באוויר איך פרשת אלון חסן הולכת ומתמוססת. העיתונים כבר עוברים לנושאים אחרים, בקושי יש פה ושם אזכור של הפרשה הזאת. אפשר להניח שהנושא עוד יחזור לסדר היום הציבורי, בדיונים שונים וביוזמות חקיקה, אבל מותר גם להתחיל לחשוש שמהסיפור הזה לא ייצא הרבה. היה זעזוע ראשון ואחריו, כמו במקרים רבים, בא שקט גדול.

וכשאני אומר שהעניין יתמוסס אני כולל בזה גם את האפשרות שגיבור הפרשה, אלון חסן, אכן לא יחזור להיות יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד. זה כשלעצמו הישג לא קטן בהתחשב בפעילויות הענפות של האיש ובשחיתות המידות שהוא נהג על פיה ושאחרים למדו ממנו. אדם כזה הוא גורם לא רצוי בשום מקום עבודה, וטוב יהיה אם לא יהיה שם. אבל גם זה עלול שלא לקרות אם התקשורת לא תנהל מעקב מתמיד על מהלך הפרשה.

גם היו"ר צריך לעבוד

בינתיים אנחנו שומעים על יוזמות שנועדו למנוע מקרים כאלה בעתיד. יו"ר ההסתדרות עופר עיני, למשל, אמר שהוא מתכוון לשנות את תקנות ההסתדרות באופן שייאסר על עובד לפעול בתוך או עם מקום עבודתו. כזכור, החברות של חסן הפכו את הנמל לצרכן העיקרי של מוצרים שהן מייצרות וגם של משאיות שהן הפעילו בתוך הנמל גם על חשבון מובילים אחרים. אם רוצים באמת לנסות למנוע פרשיות "חסניות" נוספות, הצעדים צריכים להיות הרבה יותר חד-משמעיים.

לפי התקנות שעיני מדבר עליהן, יכול יו"ר ועד לעשות את מעשי חסן, אבל מחוץ למקום העבודה. כאן נוצר מצב שבעיני הוא אבסורדי, יושבי ראש הוועדים הגדולים היו פעם עובדים מן המניין, מרגע שנבחרו לתפקיד הם פטורים מעבודה. כל זאת כדי שיהיה להם יותר זמן לעסוק בענייני העובדים.

אבל, אם יהיו להם עסקים נוספים - בין אם בתוך מקום העבודה ובין אם מחוצה לו - זה אומר שיש להם הרבה זמן לנהל אותם. לפי דעתי, צריך לקבוע שאם יו"ר ועד עובדים חפץ לעבוד בעסקים פרטיים שלו, הוא יחויב קודם כל לעבוד במקום עבודתו. הפריווילגיה שניתנת ליו"ר שלא לעבוד חייבת להילקח ממנו כאשר הוא בוחר לעבוד בעסקיו הפרטיים. זה יגרום לאנשי ועדים לחשוב פעמיים לפני שיפנו לעסקים פרטיים.

להעסיק את הפרזיטים

בכלל צריך לעשות בדיקה מי הם הפרזיטים במקומות העבודה השונים. ממה שאני שומע פה ושם, לא מדובר רק ביושבי ראש, אלא גם חברי ועדים השיגו לעצמם בצורה זו או אחרת את הפריווילגיה להימנע מעבודה סדירה, ואז נשאר להם המון זמן פנוי, כי ענייני העובדים לא גוזלים מהם הרבה זמן.

וכאשר יש זמן פנוי, מתחילים להשתעמם, וכאשר משתעממים מתחילים לחשוב, וכאשר חושבים צצים כל מיני רעיונות מסוג ה"חסנים". לכן, חשוב שגם בחקיקה וגם בהסתדרות יקבעו כללים למניעת שעמום של חברי ועדים. במילים אחרות - שיעבדו.