מטילים דופי גם במי שלא חטא

התופעה של רדיפת אנשי "הון", חוסר הפרגון וחוסר ההקפדה על צנעת הפרט ופגיעה בשמו הטוב, הפכו למכת מדינה. מדי יום מתפרסמות ידיעות, באצטלה של מידע חשוב לתועלת הציבור, שהאמור בהן במקרה הטוב אינו מדויק או לא שלם, ובמקרה הרע מהווה פגיעה בלתי מידתית, לא בדוקה ולא ראויה, בשמו הטוב של אדם כלשהו. הפעם זו רשימה המתיימרת להציג יחידים וחברות הרשומים במדינות המשמשות כמקלטי מס.

מובן שכותבי מאמר זה הם נגד כל העלמת מס, תכנון מס לא לגיטימי והשתמטות מחובת דיווח. זאת ועוד, מדובר במידע חשוב שראוי שייבדק על-ידי רשויות המס וימוצה הדין עם מי שפעל שלא כשורה. אבל מספיק שיש רק "צדיק אחד בסדום", שכלול ברשימה האמורה, כדי לקבוע שלא ראוי היה לפרסם את שמו ולגרום נזק לתדמיתו. שם טוב בונים במשך חיים שלמים, ומנגד בהרף-עין אפשר לאבד אותו.

הרשימה כפי שפורסמה אינה מפרטת אם מדובר בבעל מניות ישראלי, דירקטור בישראל, כתובת בישראל וכו', אלא היא כללה רק שמות שנחזים בעיני מישהו לישראלים. הכתבה עצמה ציינה, ובצדק, כי עצם המעורבות בחברה זרה אינה מהווה עבירת מס או עבירה בכלל, וגם החיפוש אחר מקלט מס מקובל בעולם ובישראל.

אינם בהכרח "תושב ישראל" לצורכי מס

עבירה, אם וככל שישנה, יכולה להיעשות בעניין חובת הדיווח על מעורבות כזאת - חובת דיווח על החזקה של כל חברה זרה בחו"ל. אולם לא ניתן היה לדעת אם מישהו ברשימה אמנם לא דיווח על החזקה כזו. ייתכן גם שהמידע הזה נמצא כבר אצל רשויות המס, ומבחינה זו לא נעברה עבירה כלל.

שאלה מאוד מורכבת היא מיהו "ישראלי" - או בלשון פקודת מס הכנסה - מיהו "תושב ישראל". נושא המסים הוא מורכב ומסובך, וצריך ידע רב ופרטים כדי לקבוע כלאחר יד כי ריקי כהן מחדרה היא תושבת ישראל לצורכי מס. הנישומים מצד אחד, ורשויות המס מהצד השני, ישבו הרבה על המדוכה כדי לנסות ולקבוע מיהו תושב ישראל, מה עוד שקביעה בשנה אחת איננה תקפה בהכרח גם לשנת המס שלאחריה, ונדרש לבחון זאת שוב ושוב.

כך ייתכן שחלק מהשמות שהופיעו ברשימה הם ישראלים לשעבר, או דמויות מוכרות, אבל הם אינם בהכרח "תושב ישראל" לצורכי מס. לא מכבר סערה הארץ כשבעל הון ידוע הודיע שהוא משנה את תושבותו לאנגליה, ועדיין בעיני הציבור הוא "ישראלי".

באחרונה התפרסמו שני פסקי דין שעסקו בנושא התושבות. באחד נקבע בפסק דין כי אדם הוא "תושב חוץ" על אף שאשתו ובנותיו גרות בישראל בבית קבע, ויש לו חשבונות בנק ונכסים נוספים בישראל. אולם בהתחשב בנסיבות, בית המשפט קבע כי מרכז חייו היה עדיין בסינגפור, ורוב הזיקות התלויות בו (ולא במשפחתו) היו בסינגפור.

בפסק הדין השני נקבע אדם כ"תושב ישראל" על אף שחי ברומניה עם אישה אחרת וניהל שם עסק. כלומר, תגובה אינסטינקטיבית לשם ישראלי או לדמות המוכרת בקהילה העסקית הישראלית, אין משמעה שאכן מדובר ב"ישראלי" שמוטלים עליו חובת הדיווח האמורה ומיסוי.

תאגידים רבים מוקמים מחוץ לישראל, בפרט במדינות שנחשבות למקלטי מס, כדי לתכנן מס באופן לגיטימי ולשלם פחות מס בישראל. פעמים רבות הסיבה בכלל היא לשלם פחות מס באופן לגיטימי במדינה בחו"ל ללא השלכה לישראל. כך ייתכן שפרסום הרשימה מטיל דופי גם במי שלא חטא.

לדעתנו, נושא המסים סבוך ומורכב, ופרסום הרשימה המפנה אצבע מאשימה לכאורה אל אנשים שלא בהכרח לא דיווחו כנדרש, תוך יצירת רושם והאשמה מרומזת כאילו הם מסתירים משהו - אינו ראוי.

בל ניתמם - בתקופה שמתפרסמות ידיעות תכופות על "פשעי הטייקונים" ועל ממדי ההון השחור בישראל, שאחראיים לעוני ולחוליי החברה, פרסום בולט של רשימת שמות "ישראלים" במקלטי מס עלול לקשור יחדיו את שני הדברים - ההון השחור והשמות ברשימה - בעיני הקורא. במקרים רבים זה פשוט לא הוגן.

* הכותבים הם ראשי מחלקת המסים במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.