זה לא סוף העולם, כנראה

סוף סוף הנחית הדוד בן את הפצצה שכולם חיכו לה. הניסוי הפיננסי הגדול בהיסטוריה עומד להסתיים ואין לנו ברירה אלא לעמוד על הרגלים בכוחות עצמנו ולראות אם ניפול או נחזיק מעמד. השווקים,כצפוי יש לומר, הגיבו בדיוק כמו שמגיב נרקומן שהודיעו לו כי אספקת הסמים הסדירה עומדת להסתיים ומעתה ואילך יצטרך להסתפק באוויר הרים צלול.

תרחיש "סוף העולם" אינו משולל כל יסוד, אולם לא יקרה מהיום למחר. לכן, למרות הזעזועים במרבית שוקי המניות, לא הייתי ממהר להתרגש ולהכריז שההגיע.

יותר מדי אינטרסים של גופים פיננסיים מעורבים כאן והיות ויש להם עדיין כסף רב, הכסף שחילקו ברננקי וחבריו בבריטניה ויפאן, ניתן לצפות שהם ישתמשו בו על מנת להרגיע את השווקים בתקופה הקרובה. אם אתם מחפשים אפקט שלילי חישבו על רעידת אדמה ימית שיוצרת גל צונאמי. אחרי הרעידה יש שקט משקר אולם הגל נבנה לאיטו ומכה בשלב מאוחר יותר.

בשוקי המט"ח השפעת ההכרזה על הפחתת הרכישות והפסקתן בשנת 2014 הייתה הרבה יותר משמעותית. הדולר התחזק בחדות כמעט מול כל המטבעות. מטבעות השווקים המתעוררים בדרום אמריקה כמו צ'ילה, מקסיקו וקולומביה נחלשו ב-5% והריאל הברזילאי ב-7%. הדולר האוסטרלי,הניו זילאנדי והראנד הדרום אפריקאי נחלשו ב-4%. מטבעות מרכזיים כמו היין והאירו נחלשו ב2.5-3%.

רק מטבע אחד מופלא החזיק מעמד ונחלש בקושי באחוז אחד - השקל. הייתי מגדיר אותו כאחד משבעת פלאי עולם החדשים אבל את הכלכלה הישראלית זה לא מצחיק כלל וכלל. אחרי כל הצעדים המשמעותיים בהם נקט בנק ישראל לפני כחודש אחרי שהוחלט סופית על הקטנת נתח היצוא של הגז( מה שיפחית את זרימת הדולרים לישראל).

אחרי כל הזעזועים וההתחממות בגזרה הסורית, ממשיכים שחקני המט"ח הזרים והמקומיים לדאוג לשקל חזק. האצבע המאשימה שלי ממשיכה להיות מופנית כלפי האוצר. בכירי האוצר ממשיכים לגלות אטימות מוחלטת לנוכח הנתונים המצטברים מהתעשייה המקומית והיצוא. נתונים אלו מושפעים גם מהמצב באירופה אולם גם להתחזקות השקל יש משקל משמעותי ותוצאותיו באות לידי ביטוי בנתונים החלשים.

שיקולי יוקרה ומאזן

בשבוע שעבר השתתפתי בכנס הפרידה שנערך לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר. מצעד מעורר כבוד של אישים מרחבי העולם הפיננסי שבאו להצדיע. הרשו לי בשלב זה לא להשתתף בפסטיבל הברכות והנאצות להן זכה פישר בשבוע החולף.

אשתף אתכם במשפט אחד מפי נגיד בנק ישראל לשעבר הפרופסור יעקב פרנקל. הוא דיבר רבות בשבחו של פישר(כמו יתר הנואמים) ודאג להזכיר לכולנו את תפקידו המכריע בתכנית הייצוב של שנות השמונים. אז,טען פרנקל הייתה מערכת יחסים רעועה מאוד בין האוצר לבין בנק ישראל. משפט המחץ בדבריו היה שהוא מקווה שהמצב היום יותר טוב.

לצערי המצב היום הוא הרבה יותר גרוע וגורם בכיר במערכת הפיננסית שביקש באופן די מובן להישאר בעילום שם אמר שהמצב רק הולך ונהיה גרוע יותר. מי שיכול להביא לשינוי המגמה ולחזרה להתנהגות נורמאלית בשוק המט"ח המקומי הוא האוצר, אולם משיקולים צרים של מאזן (לישראל חוב דולרי והתחזקות השקל מקטינה את החוב) ושיקולי יוקרה, מסרב האוצר להטות שכם ולסייע לבנק ישראל במאבקו מול הספקולנטים.

את המחיר משלם וישלם בעתיד המשק כולו. השקל החזק יפגע בצמיחה, יקפיא השקעות של המגזר העסקי, יגדיל את שיעור האבטלה ויקטין בהכרח את ההכנסות ממיסים. את ההשלכות נרגיש כולנו היטב.