דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

מנכ"ל משרד השיכון מבקר את גזרות המס על ענף הנדל"ן

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שלמה בן אליהו, התייחס לדבריו של סגן הממונה על התקציבים באוצר, ראובן קוגן: "לא ממלאים את הקופה ומכסים את בור התקציב ממקום בו השוק היום בוער"

"אני לא מאמין בהיטל העיכוב שרוצים להטיל על הקבלנים", כך אמר היום (א') מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שלמה בן אליהו במסגרת יום עיון של רשות מקרקעי ישראל שהתקיים באוניברסיטת תל אביב. "הבעיה היא לא שם. גם ככה מדובר בהיטל שעשוי להתגלגל על הרוכשים בסופו של דבר. הבעיה לדעתי נמצאת בקרקעות פרטיות שאנשים קיבלו בירושה ולא עושים איתה דבר. אולי יש מקום להחזיר את מס הרכוש. מס זה היה גורם לרוכשים שמחזיקים בקרקעות היום ולא מוכרים וגם לא משלמים על הקרקע דבר להזדרז לעשות עסקאות קומבינציה עם חברות נדל"ן". את הדברים אמר בן אליהו במסגרת פאנל שכותרתו הפחתת חוסר הוודאות בשוק הדיור במסגרתו התייחסו בכירים בענף היום ובעלי תפקידים בכירים בעבר לנושא זה שנחשב לאחד הרעות החולות של ענף הנדל"ן הישראלי.

בן אליהו גם התייחס לדבריו של סגן הממונה על התקציבים באוצר, ראובן קוגן, בדיון שהתקיים בבוקר בועדת הכספים של הכנסת כשרמז כי ענף הנדל"ן הוא זה שנבחר לכסות את הבור בתקציב המדינה:"לא ממלאים את הקופה ומכסים את בור התקציב ממקום בו השוק היום בוער. אני חושב שזו אמירה אומללה".

"חוסר הודאות משפיע על השוק. השחקנים רוצים לדעת מה עומד בפניהם כדי יוכלו לתמחר את כניסתם לשוק ומה הצפי לרווח בפרויקט", המשיך ואמר בן אליהו בהתייחסו לנושא הפאנל, "יש מספר סוגיות בהן יש אי וודאות. דיברו בכנס על סידור החלטות המועצה במסגרת הקודקס, כדי לעשות סדר בהחלטות ולהפחית את אי הוודאות שנגרמת מפרשנות שונה. מדובר בהחלטות בעלות משמעות גדולה על השוק אבל לא פעם הנושא היה מסובך ולא ברור. גם חוסר ההחלטיות וחוסר היציבות במיסוי גורם לבעיה. מדברים עכשיו על הרבה דברים ולא יודעים מה יהיה בסוף. אנשים בולמים עצמם וממתינים כדי לדעת מה המיסוי שיחול עליהם. שחקן כלכלי הבסיס שלו זה לדעת לאן הוא הולך. הכל צריך להיות ברור, החלטות המועצה, המיסוי ושאר התחומים".

בן אליהו נשאל גם לגבי תוכנית המענקים לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה, תוכנית שבוטלה לפני מספר חודשים ל ידי הממשלה בעקבות קביעה של משרד האוצר שהתוכנית כשלה. "זו דוגמא טובה לחוסר ודאות", אמר בן אליהו, "בהחלטה המקורית נאמר שבסוף 2012 ייבחן המהלך כדי לראות מה היתה השפעתו. בפועל האוצר החליט לבטל מוזמתו בלי להתיעץ איתנו ולשמוע את הנתונים שלנו. באוצר אמרו שהתוכנית נכשלה אבל הנתונים שלנו, של משרד השיכון הראו אחרת. והאנשים לא יודעים למי להקשיב ומי צודק". כזכור, ביום חמישי האחרון נחשף ב'גלובס' כי גם מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא החליט להיכנס לעובי הקורה בנושא ביטול תוגנית המענקים והחל לבצע בדיקה בנושא.

שרית דנה, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התייחסה גם היא לנושא חוסר הוודאות והצביעה על מספר דברים שכדאי לשנות במציאות הקיימת : "יש בעיה קשה עם התמשכות תהליכים בענף. זה נובע מחוסר ודאות לגבי משך ההליך וגם חוסר ודאות לגבי העלות. היום רק הועדה המקומית יכולה להוציא היתר בניה ואין אף אחד אחר שמוסמך להוציא. עד שזה לא ישתנה זמן הוצאת ההיתרים לא יירד. יש לציין שהנושא הזה לא עומד בכלל על הפרק היום וחבל. בהיבט העלות, הרשות המקומית יכולה היום לבקש מה שהיא רוצה מהיזם. כמה מטלות ציבוריות שהיא רוצה. זה מייצר תהליך ארוך מאוד וגם חוסר וודאות מוחלט לגבי עלות הבנייה. כל גן ילדים או מט"ש (מכון טיהור שפכים א"ח) משנים את התחשיב הכלכלי. על שולחן הכנסת יושבת הצעת חוק להסדרת נושא ההיטלים, וזה חשוב ואני מקווה שיעסקו בזה".

דנה התייחסה גם לשפע ההצהרות שמשמיעים גורמים שונים בנושאי תכנון, מיסוי ועוד ואמרה: "יש כל יום יוזמה חדשה או תיקון חדש. שפע הרעיונות הזה לא מועיל, זה פוגם. יש גם תזזיתיות בתכנון שמאופיין בראייה קצרת טווח, נקודתי מבלי כללים ברורים לזמנים. הכי קריטי זה למנוע מירוץ סמכויות בין הועדה המחוזית לבין הועדה המקומית, על רקע הענקת עוד סמכויות לועדה המקומית". דנה סיכמה את דבריה ואמרה כי "בכל נושא שעולה על הפרק אסור שיהיו תהליכי מחטף ללא שמקבלי ההחלטות יקבלו את כל המידע".

אודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר ויו"ר דלק ישראל התייחס גם הוא לחוסר הודאות: "חוסר הוודאות בתכנון כאן גבוה לעומת מדינות אחרות. זה גורם לבעיה ביעילות וגם חשש לטוהר המידות. למשל תשלומים הנוגעים לשינוי ייעוד של קרקע. יש בזה חוסר ודאות עצומה".

ד"ר דורון לביא, ראש החוג לכלכלה ולניהול במכללת תל חי הסביר כיצד מתנהלות חברות הנדל"ן עם חוסר הודאות: "חברה קבלנית שלא יודעת מה יהיה עם קרקע שהיא מחזיקה בה בעתיד לא יכולה להתנהל בצורה טובה. היא הופכת לספקולנטית. הקרקעות שהיא מחזיקה בהם נשארות אצלה זמן רב עד שהיא יכולה להבין מה תוכל לעשות איתה. הקרקעות הללו מוחזקות על ידי החסרות כאופציות. רק שמתבהרת חוסר הודאות החברה יכולה להתחיל לפעול וגם אז היא נכנסת לסיכון אדיר. אם חברות גדולות מתמהמהות עם כניסה לתהליך הבנייה, מה יהיה על החברות הקטנות? איך הן יכולות לפעול? חייבים להפחית את חוסר הודאות כדי להגיע ליציבות מחירים".

טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים התייחס לנושא ריבוי המדדים השונים: "אנשים היום יודעים להשתמש באתר רשות המיסים והם באים לעסקאות מוכנים עם המחירים. לפני כמה שנים, הליך מכירת הדירה היה לוקח זמן ארוך. נכון להיום יש הרבה מדדים שמפורסמים ויש ריבוי פרסומים. יש היום ועדה במשרד האוצר שחברים בה כל הגורמים הקשורים לענף הנדל"ן שתפקידה לגבש מדד אחיד בתחום הנדל"ן. כדי שיהיה גורם מפרסם אחד בשפה ברורה". אלדרוטי נשאל לגבי מה שנחשב לאחד הכלים האמינים ביותר היום, מערכת מידע נדל"ן של רשות המיסים ועל העובדה שגם מערכת זו אינה חפה מטעויות, ואמר: "זה נכון שיש בעיה עם הנתונים לפעמים, גם ברשות המיסים וגם בגופים אחרים. גם רשות המיסים עושה תהליך טיוב של הנתונים, גם ברישום וגם בדיווח. נשמע על זה בקרוב".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות