בדיקת "גלובס": אילו רשתות בארץ מציעות קניות באינטרנט?

אופנה, צעצועים ופארם - הרשתות בישראל מעדיפות דווקא שהלקוח יכתת את רגליו לחנות ■ מי כן מציע מסחר מקוון - ובאיזה שלב אבולוציוני נמצאים האחרים?

כמה מהצרכנים קוראי שורות אלה יודעים שכדי לרכוש משקפי שמש באופטיקנה, הם אינם חייבים לקום מן הכיסא? כמה מודעים לכך שאופיס דיפו או באג מוכרות את מוצריהן אונליין, וכמה מכירים את חנויות הבית של אפריל או כיתן?

אחת התופעות המעניינות יותר בסצנת הסחר המקוון המקומית, היא הופעתן הכמעט-מחתרתית של סניפי רשתות גדולות באינטרנט, מבלי שאלה יטרחו לספר לנו שהן מציעות את האפשרות. מעין סימון "וי" על תחנה שנראה כי בסופו של דבר, ייאלצו כולם להגיע אליה - מבלי להשקיע את מירב המאמצים השיווקיים בהבאתו של הצרכן אל אתר האינטרנט.

הרשתות, כנראה, רואות עדיין ערך רב יותר בהבאת הצרכן אל תוככי הסניף הלא-וירטואלי גם אם קיימת בפועל אלטרנטיבה נוחה יותר, ולא תמיד משקיעות בהתאם בעיצוב, בהיצע או בשירות. זה כמובן טוב יותר מכל אותן רשתות במרחב הצרכני שלא טורחות אפילו להקים אתר ראוי, שיציע באופן ברור את מרכולתן - קטלוג מצולם הכולל מחירים, גם אם עדיין לא קיים "סל קניות" בצדו - אולם יש בהחלט ממי ללמוד בתחום, גם מבין המתחרים בארץ, כדי להציע לצרכן מענה אולטימטיבי לרכישה מרחוק.

תומר ביטרמן, מנהל מותג "נאוטיקה" בישראל המשיקה השבוע חנות מקוונת חדשה, מזכיר כי גם אם פעמים רבות הקנייה בחנות עדיפה על הצרכן עצמו, "תמיד יש אנשים שקנייה באינטרנט טובה ונעימה להם יותר: גם בארץ יש אנשים שהם בהגדרה צרכני אינטרנט". היכן ימצאו אלה מענה? הנה הצצה למצבן של החנויות בכמה ענפים מסקרנים.

טיפוח

מכירה מרחוק כנראה אינה חלק מחזונן של רשתות הטיפוח. הן מנסות לתחזק אתר ייצוגי ומעודכן, עם פונקציות שירותיות שמכירה אינה אחת מהן. אלטרנטיבות כמו הדראגסטור האינטרנטי עוקפות, מהבחינה הזו, בסיבוב - ומזמן.

אפשר לקנות באתר

אפריל: אפריל היא היחידה, כנראה, מבין הרשתות הקיימות שמציעה רכישה מרחוק. האתר קצת עמוס לעין, אבל מספק את הסחורה.

הרחק מאחור

סופר-פארם: הצגה של מחירי המבצעים בלבד, בקטגוריות השונות.

ניו-פארם: מציגה מבצעים מסוימים, ללא פירוט קטגוריות רחב - לצד מידע בנושאי טיפוח, אפשרות הפניית שאלה לרוקח, וכדומה.

המשביר לצרכן: אתר דל.

אופטיקה

ענף האופטיקה הוא דוגמה קלאסית לתחום שבו מגלגלים אתרים זרים סכומי כסף מרשימים: הן למוצרים אופנתיים והן למוצרים כמו עדשות מגע יש לא מעט קליינטים. בארץ, גם כאן, התחום נעלם מן העין - גם אם בפועל, יש מי שכבר עשה מעדים ראשונים בכיוון הנכון

אפשר לקנות באתר

אופטיקנה: מציעה אתר מכירה ראוי, עם מחירי אינטנרנט מוזלים ושלל קולקציות, כולל משקפי ראייה במספרים קבועים ושירות טלפוני לסיוע ברכישה באתר.

אופטיק דורון: לכאורה, כבר שם, אולם ההיצע למכירה באתר דל יחסית. ניתן למצוא זוגות במבצע, גם ב-50 שקל.

אמצע הדרך

אופטיקה הלפרין: מציגה אתר עשיר, כל מוצר מצולם בכמה זוויות ובקרוב יעלה ממשק המאפשר להמחיש כיצד ייראו המשקפיים על הלקוח. מכאן ועד קנייה נראה כי הדרך לא ארוכה - אולם האפשרות עדיין לא קיימת.

הרחק מאחור

אירוקה: מציגה דגמים שונים באתר לצד מידע על סניפים וכמה טיפים לבחירה, אולם אפילו ללא המחיר.

לבית

תחום המוצרים לבית רחב - מטקסטיל ומוצרי מטבח ועד ריהוט. בשנים האחרונות צצו בזירה כמה שחקנים חדשים, אבל ההיצע עדיין עלוב לעומת הקיים בחוץ.

אפשר לקנות באתר

הום סנטר: הרשת מפעילה אתר מכר פעיל, כרגע בגרסת בטא, והחל מאוגוסט באופן רשמי. בפועל, ניתן להזמין בקלות רבה כל דבר מרחוק וגם ליהנות ממבצעים ייחודיים (כרוך בדמי משלוח).

מיי הום פייג': אתר מעוצב ועדכני של רשת הריהוט, עושה הכול כדי לאפשר ולעודד רכישה מרחוק של ריהוט מעוצב - פריטים שלא בכל יום אתה קונה במחי הקלקה.

ורדינון הום: אתר מושקע, מבצעים ייחודיים (ומדיניות החזרות נדיבה.

כיתן: גם כאן - אתר פרקטי ויעיל עם מבצעים ייחודיים לצרכני הרשת.

אמצע הדרך

איקאה: קשה שלא להתפעל מהאתר - שמציג קטלוג במלואו, עד לאפשרות לאתר פריטים במלאי. האם גם המכירה בדרך? לא בהכרח: נראה כי הרשת אינה חותרת לכיוון (מכירה והובלה מרחוק אפשריים רק דרך חברה חיצונית שזיהתה את הפוטנציאל בתחום, וגובה כמובן עלות לא מבוטלת על החיסכון בנסיעה ובשיטוט בחנות הענק).

פוקס הום: קטלוג ומחירים שם - חסרה רק האפשרות לרכוש.

הרחק מאחור

אייס קנה ובנה: אתר הרשת דל ומציע קטלוגים סרוקים (ולא נוחים לצפייה). רחוק מרחק רב ממכירה אונליין.

המשביר לצרכן: אתר דל מאוד. בקרוב: שת"פ עם אתר סחר גדול (ראו ע' 8).

ילדים

זירת מוצרי הילדים, ממשחקים וצעצועים ועד מוצרי תינוקות, היא בעלת פוטנציאל רב: כשמדובר על קניות לעוללים, ידם של הורים רבים קלה על ההדק - או על כפתור העכבר, אם רק היה מתאפשר. מוצרי נישה, מעצבים וגימיקים קיימים ברשת לרוב; הרשתות הגדולות - נעדרות.

אפשר לקנות באתר

שילב: אתר שמיש, המאפשר לא רק לרכוש אלא גם ליצור רשימת מתנות לקראת הלידה. מציע מבצעים ייחודיים לאתר.

הרחק מאחור

כפר השעשועים: מציגים באתר שלל מוצרים על-פי טווחי מחירים - אך חלילה לא את המחירים עצמם. מדי פעם מוצג "מחיר מומלץ" - לצד הערה המדגישה כי אין בהכרח מדובר במחיר בחנויות.

טויס אר אס: מציג שלל מוצרים נרחב, אך אפילו לא את מחיריהם.

הפיראט האדום: אפילו לא קטלוג. מידע פחות מבסיסי (רשימת סניפים).

מוצצים: רשת גדולה שראוי שתפעל אינטרנטית. כרגע, למרבה הצער, האתר עדיין בבנייה.

אופנה

עולם הסחר המקוון משגשג בתחום האופנה במקומות רבים, אבל לא לגמרי בישראל - הרשתות הגדולות עדייו חוששות להיכנס למים הסוערים. במקומן, צצו ועלו פה בשנים האחרונות לא מעט אתרים פרטיים, קניוני אופנה וירטואליים ואלטרנטיבות מוכרות מעט פחות. למרבה התסכול, גם רשתות בינלאומיות בעלות נציגות ישראלית לא רואות לנכון להשקיע בחנות אונליין מותאמת לישראלים.

אפשר לקנות באתר

אפרודיטה: רשת ההלבשה התחתונה מנהלת כבר שנים חנות אונליין ידידותית ומושקעת המצטיינת לא רק בהיצע רחב, אלא גם במבצעים תכופים ייחודיים לאתר ובשירות מצוין (רוצה להחזיר מוצר? השליח יגיע לאסוף אותו מהבית).

s.wear: אתר מושקע, מבצעים ייעודיים, מדיניות החזרים גמישה במיוחד וגם אפליקציה סלולרית. אתר מעודכן שהקדים בהרבה את המתחרים.

קסטרו: מבין הגדולים באמת, הראשונה שעשתה את הצעד והחלה למכור גם באינטרנט. אתר מהנה, וסביר להניח שגם פורץ דרך - מה שיביא את המתחרות למרחב המקוון בהקדם.

דלתא: אתר צעיר יחסית, אולי אינו מושלם (לעתים ההיצע נראה מוגבל), אבל לא רע. מבצעים ייעודיים ועיצוב סביר.

נאוטיקה: בימים אלה עולה לאוויר - בשורה משמחת בקטגוריית הרשתות הבינלאומיות. כרגע האתר עדיין דל בהיצע, ברשת מבטיחים שהדבר עתיד להשתנות.

אמצע הדרך

פוקס: נראה כי הדבר היחיד שחסר באתר החברה הוא "סל קניות". הכול שם: המוצרים, הדגמים, הצבעים, המחירים, פירוט המבצעים - רק האפשרות לוותר על ביקור בחנות יביא את השדרוג המיוחל (וסביר להניח שיומו לא רחוק).

הוניגמן: גם כאן המרחק מחנות מקוונת לא גדול. המוצרים והמחירים שם, מבנה האתר מתאים (גם אם העיצוב יכול להשתפר), ורק צריך לצלוח את המחסום ולהתחיל למכור בפועל.

גולף: מציעה את כל חנויות הקבוצה (לא רק אופנה) באתר אחד (לא מאד מושקע לטעמנו). מוצרים ומחיריהם מוצגים, אולם רק רכישת גיפט קארד אפשרית אונליין.

H&O: הפריטים ומחיריהם מוצגים. לא כל האפשרויות באתר מנוצלות (האפשרות "להשלמת המראה", למשל, שאמורה להציג פריטים תואמים - מובילה לשומקום), אבל זו גם התחלה.

הרחק מאחור

גאפ, H&M, זארה, מנגו: המקסימום שהן עושות הוא להציג מחירים בשקלים באתר החברה הבינלאומי.

המשביר לצרכן: בשלב זה אפילו לא מציעה קטלוג לצפייה באתר.

פרשנות: הביצה, התרנגולת והצרכן שרועה בשדות זרים / דפנה הראל-כפיר

אין כמעט ישראלי ששיפץ את ביתו ולא גלש באתר איקאה. הממשק הידידותי והקטלוג המקוון מייצרים חוויית קנייה כמעט ממכרת, שמצליחה להשכיח מהקונה הפוטנציאלי את החיסרון הענק שבאתר - לא ניתן להזמין בו מאיקאה, אלא רק דרך חברה חיצונית (מובילי דרור) שגוזרת על כך קופון. ולמה זה כל כך מקומם? משום שבאיקאה באנגליה, למשל, אפשר להזמין כ-3,500 פריטים. ואיקאה לא לבד. משום מה בוחרות רוב הרשתות הבינלאומיות, שמנהלות אתרי סחר משגשגים בחו"ל, לא לאפשר לצרכנים הישראלים לקנות באתרים הישראליים שלהם. כך זה באתר גאפ, כך זה באתר M&H וכן הלאה. מדוע זוכים הצרכנים באירופה ובארה"ב לנוחות הזאת, שנמנעת מהצרכנים הישראלים?

כששואלים רשתות בארץ מדוע הן לא מאפשרות לצרכנים לקנות באינטרנט, התשובה כוללת כמה תירוצים - החל בחוסר הנכונות של הישראלים לקנות ברשת, דרך העלויות הלוגיסטיות ועד המרחקים הגיאוגרפיים הקצרים שלכאורה מייתרים את המכירה מרחוק. אז זהו, שזה לא נכון. הצרכנים הישראלים אוהבים לקנות באינטרנט, והם עושים זאת בשיעורים גדולים והולכים, רק שבהיעדר יכולת להזמין חולצה בפוקס, לקנות קרם הגנה בסופר-פארם, לרכוש משקפי שמש באירוקה או לקנות ג'ינס בגאפ, הם גולשים לאתרים בחו"ל ומזרימים את הכסף החוצה.

נראה שהרשתות בארץ לא יודעות לפצח את הנוסחה שבאמצעותה מכירה באינטרנט לא תהיה עול כספי אלא מקור לרווח. בינתיים, חלקן הגדול משיגות את המטרה ההפוכה - הצרכנים נכנסים לאתר, מגלים שאין להם מה לחפש בו, ולא נכנסים שוב. כך נוצר אפקט הביצה והתרנגולת - הרשתות לא משקיעות כי אין תנועת קונים באתר, ואין תנועת קונים באתר כי אין מה לעשות בו. עכשיו נשאלת השאלה מתי יישבר מעגל הקסמים הזה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988