מכונית נטולת דאגות

רכב צמוד עם דלק חופשי זה "נושא חברתי רגיש" יותר ממע"מ?

בשלהי השנה שעברה, כשדלפה לראשונה העובדה שבאוצר "עושים חושבים" בכל הנוגע לשווי השימוש ברכב צמוד, פנינו לדוברות אוצר לקבל תגובה בנושא. התגובה הייתה קצרה וממצה: "המדיניות הכלכלית וסדרי העדיפויות בתקציב המדינה ייקבעו על ידי הממשלה החדשה לכשתקום".

וראה זה פלא: הממשלה החדשה קמה, המדיניות הכלכלית החדשה הוצגה וגם סדרי העדיפויות פורסמו, אבל סוגיית שווי השימוש נעלמה וטואטאה מתחת לשטיח. כלומר, האוצר הכיר בכך שיש צורך דחוף בקיצוצים תקציביים חריפים, הטבות מס חיוניות בוטלו וקצבאות הילדים התכווצו. אבל בשווי השימוש ברכב צמוד - נושא שהאוצר מכיר היטב את המספרים המעוותים שמאחוריו עוד לפני שדו"ח "שלדור" חשף אותם בצורה גלויה וברורה - אף אחד לא נגע.

האמת היא, שהדבר לא אמור היה להפתיע אף אחד. נושא הטבת המס של הרכב הצמוד הוא "טאבו" ידוע ועתיק יומין, שכל פוליטיקאי וכל פקיד אוצר עם שאיפות לקליטה נוחה בשוק הפרטי, בורח ממנו כמו מאש. ההטבה הזו נוגעת לכ-350 אלף איש, שביניהם נכללים מקבלי ההחלטות הבכירים ביותר במשק, קבוצות לחץ עם כוח פוליטי רב, מקורבים, "חברים של" וכמובן 120 חברי כנסת, שרים ובערך כל פקיד בכיר במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות.

כששאלנו היום את המקורות מה הסיכוי שמישהו יתייחס ברצינות להמלצות שלדור למסות את השימוש ברכב ולהקטין את הטבת הדלק החופשי, אמרו לנו בשקט, "עזבו, זה נושא רגיש. זו תהיה פגיעה קשה במעמד הביניים שהממשלה לא יכולה להרשות לעצמה".

אז רגע. אנחנו צריכים להבין. רכב צמוד עם דלק חופשי, שנושא בערך פי שלושה יותר קילומטרים בשנה מרכב בבעלות פרטית, הוא "נושא חברתי רגיש", אבל קצבאות הילדים והמע"מ על מזון הם סוגיה לא חברתית? אכן "סדרי עדיפויות לתפארת".

אנחנו כבר שומעים מרחוק את קול הנהי המוכר. שוב נכנסים לנו לכיס, גם ככה הרכב הצמוד עולה לנו הון וממילא עיקר השימוש בו הוא לצרכי עבודה. אבל כולם יודעים שכל האופציות פתוחות. אפשר להחזיר את הרכב הצמוד ולקבל הטבות כספיות תחליפיות. אפשר לעבור לרכב קטן וחסכוני יותר, ששווי השימוש שלו נמוך יותר משמעותית - זאת הייתה המטרה המקורית של שיטת שווי השימוש הנוכחית.

אפשר, רחמנא ליצלן, לנסוע בתחבורה ציבורית, שבפיתוחה משקיעה המדינה עשרות מיליארדים. אבל, עזבו שטויות. אתם יודעים שזה לא יקרה. אין כמו רכב נטול דאגות, שהבוס משלם עליו את כל ההוצאות, שאפשר "לקרוע" אותו בלי נקיפות מצפון ושכל שלוש שנים מחליפים אותו ברכב חדש מהניילון.

עובדה: שווי השימוש קפץ בחמש השנים האחרונות בכמעט 35% ושוק הרכב הצמוד לא קטן באותה פרופורציה. ואת היקף השימוש "העסקי" באוטו אפשר לברר כיום בקלות רבה באמצעים אלקטרוניים פשוטים. העובדה, שרוב הנהגים והציים בישראל לא משתמשים בהם - לעומת קרוב ל-75% בבריטניה, למשל - משום מה לא מפתיעה.

צרו איתנו קשר *5988