אין לישראל מה להציע

ללא הטבות מס, אין פה בעצם מה להציע לחברות הענק

לאחרונה גוברים הקולות הקוראים לביטול הטבות מס לחברות גדולות, בהן כמה שהן "אסטרטגיות לכלכלת ישראל". לצערי, הקולות הללו לוקים בחוסר מחשבה ובבורות כלכלית. כיצד אפשר באותה נשימה להבין שמדובר ב"חברה אסטרטגית" ולדרוש מהממשלה לפגוע בהטבות המס שהיו הבסיס להשקעה של החברה בישראל?

ישראל נמצאת בכותרות הפוליטיות של המדיה והעיתונות הבינלאומיות. הסכסוך עם שכנינו מייצר כותרות שמנות ולעיתים נוטפות דם, לעיתים צדקניות ומתחסדות, אך כותרת היא כותרת ואנו מושכים אש.

מנגד, ולהבדיל מסין, ישראל אינה מרכז תעשייתי שאליו נושא העולם עיניים בהמתנה לשינויי שער מטבע או שכר עבודה המשפיעים על עלויות ייצור. העולם נושא עיניו לסין - מרכז הייצור העולמי - ולא לישראל.

הסיבה העיקרית שבעטיה חברות-ענק בחרו להקים כאן מפעלי ייצור המספקים תעסוקה, היא רווחיות, שנגזרת מפעילות יעילה, אך גם מתכנון מס קפדני.

כאשר המדינה הגיעה להסכמים עם חברות כמו אינטל, לכל צד היו את שיקוליו. למקבלי ההחלטות דאז היו שיקולי תעסוקה וקידום מעמד ישראל בעולם. לחברות שהשקיעו כאן היו שיקולי מס וההטבות להקמת המפעל.

ללא הטבות מס, אין לישראל הרבה מה להציע. עובד הייצור הסיני כבר השתפר, ואיכות עבודתו גבוהה משמעותית לעומת העבר. לישראל יש יתרון בכוח-אדם איכותי וקירבה לשוקי יעד באירופה. לא מדובר בהרבה יתרונות כאשר עלינו להתחרות באסיה ובמדינות אירופיות כמו הונגריה ואירלנד, המציעות תנאים מפתים להעברת תעשיות לשטחן.

טוב, אם כן, יעשו השרים יאיר לפיד ונפתלי בנט אם יחלקו הטבות מס למפעלים בכל הגדלים בשני תנאים פשוטים: הראשון - מחזור מכירות של 10 מיליון דולר לפחות, כאשר 4 מיליון (40%) דולר לפחות נועד ליצוא. השני - הטבת המס תינתן רק על חלק היצוא ממחזור המכירות. כך, תוכנית פשוטה ובת-יישום תעניק לממשלה כלים לפיקוח קל על מקבלי ההטבות.

כלכלות אירופיות כמו הולנד וגרמניה נשענות על מפעלים קטנים וחברות משפחתיות כמקור ליצוא וליצירת מקומות עבודה. אין סיבה שלא נתקדם לכיוון הנכון ונעניק תנופת פיתוח כלכלית גם לעסקים בינוניים בישראל, אך לא על חשבון הטבות המס שמביאות אלינו ענקי תעשייה בחיפושם אחרי שיפור תכנוני המס שלהם.

חשוב לזכור - תכנוני המס של חברות-הענק לא פוגעים בכלכלת ישראל. נהפוך הוא. עשרות אלפי מועסקים ישירים ועקיפים משלמים מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, וכן מקבלים תנאים סוציאליים מקסימליים על-פי החוק בישראל.

כל אלה מזרימים לקופת המדינה סכומים נכבדים ממקור שלא יהיה קיים אם נחמיר את התנאים וההטבות שנותנים למעסיקים הללו. אז בואו נהיה חכמים. צדקנות חברתית לא צריכה לעניין באמת את האזרח הישראלי או את כלכלת המדינה.

* הכותב הוא נשיא וריפון ישראל.